שחכתי מה זה צרוף סמיכות..?

כל מה שאת צריכה לדעת על צירוף סמיכות..

http://he.wikipedia.org/wiki/%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa

יש צירוף סמיכות ויש שם עצם ופועלו.
נגיד ראש העיריה זה צירוף סמיכות כי זה לא שם עצם והתאר שלו כמו ילד חמוד
אני כמעט ובטוחה שזה נכון

סמיכות רגילה

שתי מילים (שמות עצם, או שם תואר ושם עצם) היוצרות מושג אחד, ורק ה' הידיעה יכולה לחצוץ ביניהן. דוגמאות:

יום הולדת --->יום ההולדת
בית ספר --->בית הספר
מהדורת חדשות ---> מהדורת החדשות
טוב לב ---> טוב הלב

סמיכות מפורקת

שם עצם + של + שם עצם:

הבית של הנשיא
התמונה של המחזור
הדפים של הספר

צירוף סמיכות הוא צירוף של שתי מילים סמוכות זו לזו המהוות יחד יחידה לשונית אחת. המילה הראשונה מביניהן נקראת נסמך והשנייה סומך (דרך פשוטה לזכור את זה: המילה נסמך קודמת למילה סומך על פי סדר האלפבית). לצירוף סמיכות יש כמה תכונות המבדילות אותו מסתם רצף של שתי מילים:
כשמילה באה כנסמך בצירוף סמיכות, יש לרוב שינוי בצורתה ובאופן הגייתה.
למשל, מילה בנקבה שצורתה הרגילה מסתיימת בה"א תשנה את הסיומת שלה לתי"ו בצורת הנסמך (חופשה - חופשת מחלה).

ביידוע של צירוף סמיכות, ה' הידיעה מקדימה את הסומך (המילה השנייה) בלבד (◄).

אין להוסיף מילים בין הנסמך לסומך.
תואר של צירוף סמיכות נוסף בסופו: עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת (ישעיהו לו א).

כינוי קניין חבורים נוספים אל הסומך בלבד.
אם צירוף הסמיכות הוא צירוף כבול לרוב אין מוסיפים לו כינוי קניין חבור, למעט מספר מצומצם של יוצאי דופן כגון "בבית ספרנו".

בריבוי של צירוף סמיכות, סיומת הריבוי נוספת תמיד אל הנסמך, ולעיתים נדירות גם אל הסומך (בית כנסת - בתי כנסת - בתי כנסיות) (◄).

אפשר להפוך צירוף סמיכות לתואר, אבל לרוב זה לא מומלץ:
באר שבע - באר שִׁבְעִי, ימי ביניים - ימי ביניימי.

יידוע של צירוף סמיכות שהפך לתואר נדיר מאוד. יש ליידע בו את הסומך בלבד:
בית לחם - וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל-יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי (שמואל א טז א).
לא תקני: המסגרת הבית-ספרית.

רצוי שלא יהיה יותר מנסמך אחד לאותו הסומך.

לנסמך אחת יכולים להיות כמה סומכים:
כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב (.) כָּל-חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל (בראשית ד כא-כב).