תשובה אחת
ע"י אמוראי בבל. ( אמוראים הם חכמי התלמוד שפעלו בתקופה, שמחתימת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא ועד לחתימת התלמוד. מקור הברכה הוא בגמ` ברכות דף ל` עמוד א` כתוב כך:" אמר ליה אליהו (הנביא ) לרב יהודה אחוה (אח של) דרב סלא חסידא,:" לא תרתח ולא תחטי לא תרוי ולא תחטי וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא מאי המלך בקונך וצא"
אמר רבי יעקב אמר רב חסדא זו תפלת הדרך ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך מאי תפלת הדרך יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותשלח ברכה במעשי ידי ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי בא"י שומע תפלה "
אמר אביי לעולם לישתף איניש נפשיה בהדי צבורא היכי נימא- לעולם ישתתף אדם עם הציבור וישתפם אתו, שיאמר בלשון רבים,
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוליכנו לשלום וכו' אימת מצלי? מתי זמנה? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא משעה שמהלך בדרך עד כמה אמר רבי יעקב אמר רב חסדא עד פרסה והיכי מצלי לה ובאיזה מצב מתפלל? רב חסדא אמר מעומד (יעמוד במקום) רב ששת אמר אפילו מהלך
א"ל אליהו לר' יהודה כשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא ע"כ ופירש"י – המלך, טול רשות (התייעץ כביכול עם הקב"ה).