מהם תרומותיהם של חכמי התלמוד שחיו ופעלו בארץ ישראל לתורה שבעל פה?

עיקר פועלם של האמוראים היה לפרש את תורתם של התנאים: משנה וברייתות. המשנה נחשבה לספר הלכה מוסמך, ונמנעו מלחלוק עליה. האמוראים פירשו את המשניות, תירצו סתירות בין מקורות תנאיים, הסיקו מתוך המשניות הלכות ועקרונות חדשים, התקינו תקנות, הנהיגו מנהגים וקבעו כללי פסיקה. תמצית הדיונים בעניינים אלו רוכזו בתלמוד. תלמוד הבבלי הירושלמי
לימוד, עיון ופירוש.
רב ושמואל עיצבו את דרך הלימוד של התורה לדורות הבאים. בשתי הישיבות עסקו במשנה, תוך הבאת מקורות מקבילים מן המשניות החיצוניות, בניסיון להגיע להבנת המשנה לעומקה.
התלמוד הבבלי, הפך לספר ההלכתי החשוב ביותר יחד עם המשנה, והוא הספר הנלמד ביותר בישיבות ובקרב תלמידי חכמים.
ספרי התלמוד הנקראים "גמרא" עוסקים בחקירה והסברה של המשניות בדרך של הפרכה והוכחה, ובה חכמים מאוחרים יותר (אשר נקראו אמוראים) הסבירו את דברי חכמיהם ולימדונו איך פוסקים הלכות לדורות. בארבעים ספרי הגמרא נמצאים גם מדרשים, סיפורים, הנהגות, רפואות ועוד