חוסר חשק ללכת לעבודה - אין לי חשק מחר ללכת לעבודה מחר בגלל שאין לי כוח לעובדים שם לא ממש מתחבר אליהם. מה עושים?

חברים זה יותר לאחר הצהריים. איך אתה מרגיש עם העבודה עצמה? ואיך הבוס שלך?

הי
יתכן שאם יש לך קושי להתחבר שם חברתית, אולי מצב זה יחזור על עצמו, בכל מקום
עבודה אחר.
כדאי לנסות בקטן.
כלומר להתחבר עם אדם אחד.
כבר טוב.
ואז הלאה.
צעד קטן לשינוי...
מומלץ.
לא נתן להתחמק מהבעייה, כי היא, כמו צל, תלוה אותך.
השינוי בא מבפנים. תחליט ותעשה.
כשזה יצליח, אפילו בקטן, יהיה לך סיפוק וחשק להגיע לעבודה.
כדאי.
אני מאמינה שתצליח.

אם בגדול המקום מתאים לך, לפחות לתקופה הנוכחית, אתה צריך יותר לקבל אנשים שונים ממך,
זה אימון טוב לחיים.

תשים לב אלו רגשות עולים לך כלפי אותם אנשים, וקבל באהבה את הרגשות שעולים בך.

שים לב, שזה עולה בתוכך, וזה לא בא מבחוץ, מהאנשים שבחוץ. אז תתמודד עם הרגשות האלו, קבל אותם, אל תתנגד להם. יש לך כאן הזדמנות להיות עם החיים שלך, ועם הרגשות שלך כפי שהם.
אלו החיים.

זו בעיה רצינית.. בניגוד אלייך אני קם בבוקר עם חיוך ומחכה כבר ללכת לעבודה ולחברים שמה!
תשתדל וחייב להיות 1-2 שאתה כן מתחבר אליהם, לא היות לבד או עם אמפי ולהתנתק מהם זה לא פשוט כי אתם ביחד כל היום..

המחשבה מדכאה והסרט שרץ כמו סרטון,
אם תתעלם ותדחק זאת עשה מכנית, לך באופן אוטומטי, בלי ציפיות לטוב או לרע, פשוט לך כמו רובוט.-יתכנו לך הפתעות, ודווקא אנרגיה חיובית תשרור שם מחר.
אם נרשה לעצמנו לנהוג בחיים כמו התחושות החולפות המכתיבות לנו לפעמים, אז לא נוכל לתפקד נורמלי ולהתקיים, אין ברירה זו עבודה, חשוב שמלא אנשים היו רוצים להתחלף איתך, להיות קשורים למקור פרנסה בזכות עצמם. כמה צער נמנע מאלה שלא צריכים לכתת רגליהם ללשכות התעסוקה ולביטוח לאומי, כמה נחמד שיש עבודה, אל תתן לרגשות להשתלט, פה דרושה מעשיות. אין ברירה.
לך סתם להעביר 8 שעות, וכך גם תאהב את הבית יותר, כי תתגעגע לחזור איליו.
חוץ מזה-נסה לקשור קשרים עם אדם אחד שם לפחות, לא יכול להיות שאין ''צדיק אחד בסדום''?