סבא שלי נפטר לפני כמה ימים, אני מאוד התחברתי אליו אני, אני מבואס רצח.. מישהו יכול להביא לי טיפים להתגברות על כל התחושה הזאת?

כשסבא שלי נפטר בכיתי כמו לא יודעת מה יומים בערך אבל אחר כך הבנתי שהוא שומר עלי מלמעלה

כשדודה שלי נפטרה מסרטן חשבתי שאין יותר טעם לכלום, כל הזמן בכיתי ובמיוחד היה לי קשה לראות את אמא שלי בוכה, אבל עם הזמן למרות שזה עדיין עצוב למדתי לקבל את זה

זה אולי לא יעזור לך אבל כשסבא שלי נפטר היה לי קשה מאוד! אבל הזמן העביר את הצער והכאב... ואם אתה רוצה הרגשה טובה אז תחשוב עליו דברים טובים ואת הזכרונות שלך איתו ביחד... זה ממלא את הלב

אני זוכרת שכשסבתא שתי נפטרה הייתי קטנה בת 6 אבל עד היום מדיי פעם שמדברים עליה או שאני רואה תמונה שלה או שמעלים זכרונות ממנה אני בוכה קצת כי היינו מאוד קרובות.. והייתי קוראת לה אמא.. אני תמיד מסכלת למעלה ורואה את החיוך שלה.. אתה יכול לקחת תמונה שלו ושלך ביחד אם יש לשים במסגרת ושהיא תהייה בחדר שלך.. לאט לאט מתגברים על זה והכל יהיה טוב..

שואל השאלה:
עדיין לא קרה לי מקרה כזה אבל אני לפעמים רואה שבסרטים שמים תמונה של הנפטר קרוב למיטה וכל יום מדברים איתו כאילו הוא עדיין קיים..

כשמישו קרוב אליי נפטר, אני הייתי בת 8 ולא היה לי קשר חזק איתו רק אחרי שהוא הלך הבנתי כמה הקשר היה מדהים! עכשיו כל מה שהוא הביא לי אי פעם נשאר עם הריח שלו אני מנשקת אתזה זה מדהים הוא שומר עלי! מגן מספר 1