הרופאה אמרה שיש לי OCD אבל לי זה ממש ניראה כמו דיכאון לא OCD מישהו להתייעץ?

שואל השאלה:
היו לי מחשבות לא הגיוניות לזירוק נגיד כוס אבל זה קרה רק פעם אחת אז זה מוזר

לזרוק כוס? מתוך כעס או מתוך דחף בלתי נשלט?
מלבד זאת- גם לי יש ניסיון עם ocd, שהיה מלווה דאז גם בחרדה חברתית: הייתי מיזופובית (זוג משני של ocd, שאומר בעצם שהיה לי צורך בלתי נשלט להתנקות, במקרה שלי בעזרת מגבונים), וכתוצאה מכך כמעט לא נגעתי באף אחד ובשום לי לנגב את כולי במגבונים לאחר מכן. יש מקומות שלא יכולתי ללכת אליהם בגלל המיזופוביה שלי.
אבל אני מבינה אצלך ה-ocd גרוע פחות... או שמא אני טועה?
לעיתים אנשים הסובלים מ-ocd לא יודעים למה הם כפייתיים, כי הם חושבים שזה רגיל לגמרי ביחס לאנשים אחרים, שבמציאות הם בעצם לא עושים את מה שאת עושה כדבר רגיל ונורמלי.
האם עשית כזה דבר, שעכשיו את נזכרת זו ונראה מעט משונה לאחרים שצפו בך עושה אותו?

מה גורם לך לחשוב שאין לך הפרעה טורדנית-כפייתית?
את יודעת שאחד התסמינים של טורדנות כפייתית היא גם, בין היתר, הנטייה להכחיש שיש לך כזו, ולשקוע בדיכאון על המצב והנסיון לפתור אותו?
בנוסף לכך, לגבי מה את כפייתית שהרופאה אמרה לך שיש לך ocd?