איך מתמודדים עם זה?

כולנו נמות יום אחד תתרכז בכאן ועכשיו ותפנה את המדיח או משו

אולי זה יתן לך תשוקה לעבוד בחקר ההזדקנות ותעזור להאריך את החיים

היי יקר
שומעת את הכאב העולה מהמילים שכתבת.
ייתכן והסרטון שראית העלה בך תחושה של זמן שהולך ואוזל, ואולי זה גרם לך לחזור במחשבות לכל האירועים שהיו לך עם ההורים. אולי עלו בך תחושות של אשמה וביקורת כלפי עצמך גם כשהיית ילד קטן לצד פחד לפספס את הזמן שיש לכם ורצון לממש אותו בצורה הטובה ביותר. יכולה לתאר לעצמי את הפחד מאובדן שמרגיש כאילו הוא משתלט על החיים עצמם וקשה למצוא נקודת אחיזה ושלווה אל מול המחשבות והדאגות הבלתי פוסקות.
מבינה שקשה להישאר עם הרגשות הללו לבד. ייתכן שיש מישהו שתוכל לשתף ואולי יושיט לך יד לתמיכה.
אם נכון לך לשתף בכאב בצורה אנונימית ולא שיפוטית, מזמינה אותך אלינו לסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) לצ'אט עם המתנדבים שלנו. נהיה שם בשביל להקשיב, לתמוך ככל שנוכל.
אנחנו זמינים בצ'אט (מצרפת לינק)

שלך, מתנדבת סה"ר.