אני מדריכה בצהרון כיתה א'. יש לי סכסוך קודם עם מדריכה מהצוות שניצלה אותי בעבר. בנוסף, אני ממש גרועה בשמות ופנים, ויש לנו בצוות כמה בנות עם אותו שם.בשבוע שעבר, אותה מדריכה רבה קשות עם אמא של אחד הילדים. אחת העובדות סיפרה לי על הריב (שכלל קללות ומכות). בגלל הבלבול שלי בשמות, שייכתי בראש את השמועה לעובדת הלא נכונה.היום המדריכה ואני דיברנו בקלילות. היא שאלה אם שמעתי על הריב, ואמרתי לה: "כן, הבנתי מ-X שכמעט רבתן מכות". הוספתי שאולי אני מתבלבלת בשם, וביקשתי שלא תגיד לה כלום כדי למנוע ריב.המדרכיה כעסה והביאה את העובדת שאמרתי את שמה. ברגע שראיתי אותה הבנתי שזו לא היא, ומיד אמרתי: "סליחה, טעיתי, אני גרועה בפרצופים".בתגובה, שתיהן עשו לי אמבוש. הן צעקו עליי, קראו לי "סתומה", והאשימו אותי בסכסכנות וברכילויות. הן אפילו טענו בהתחסדות שהן "בחיים לא מרכלות".כאן כבר איבדתי את הסבלנות וצעקתי עליהן בחזרה: "אני שומעת מכל בית הספר ומהרכזת שאתן מרכלות עליי כל הזמן, ואני שותקת בשביל השקט. עשיתי טעות, התנצלתי מיליון פעם, תחרפנו למישהו אחר את השכל ונתקדם". מה שמרתיח זה שאותה מדריכה אפילו לא התנצלה על זה שניצלה אותי בסכסוך הקודם שלנו.. אני מודה עשיתי טעות ובאמת התנצלתי מכל הלב אבל זה היה הגבול שלי לשבת מולם על הספל ולשמוע אותם מרכלות עליי בלי בושה