אשמח לעצה מכאלה שכותבים

שמע, גם הסופרים של הספרים האלה לא התחילו ישר עם עולם ענק ועלילה מטורפת. כל אחד התחיל מרעיון קטן, מדמות או מסיפור פשוט, ולאט לאט זה התפתח למשהו גדול. אל תפחד להתחיל בקטן. תתחיל מסיפור קטן, דמות אחת או רעיון אחד שמלהיב אותך, ותן לעולם להיבנות תוך כדי כתיבה.
הטיוטה הראשונה לא צריכה להיות מושלמת. דיאלוגים, עלילה ובניית עולם משתפרים עם עריכות וניסיון. הרבה כותבים נתקעים כי הם רוצים שהגרסה הראשונה תהיה טובה מדי.
העצה הכי טובה היא פשוט לכתוב. גם אם זה יוצא קצר, גם אם יש חורים בעלילה. הרבה יותר קל לשפר משהו שקיים מאשר משהו שלא נכתב בכלל.

אז ככה, אני בדרך כלל לוקחת סיטואציה או סיפור שקיים כבר (או לוקחת השראה מיוטיוב פשוט צופה בסרטונים בנושא, או שואלת את צ'אט gpt)
ואני עושה מה שאני הייתי רוצה שיקרה מהסיטואציות האלה
לגבי הדיאלוגים זה גם מיוטיוב
אני למשל יותר מתחברת לסיפורים על זמננו, אז נגיד אני רוצה לבנות סיפור על חבורת חברים שהם אופנוענים וזה אז אני הולכת ליוטיוב, כותבת באנגלית רכיבה קבוצתית ורואה איזה צחוקים הם עושים, מה אופייני להם וכו'
אני כותבת יותר סיפורים קצרים על זמננו עם מסר

אם הייתי כותבת על משהו פנטזי ישן אז הייתי יוצרת בראש שלי אגדה, כשפים, נשקים, מלכויות, תככים בתוך המלכויות, יחסים בין המלכויות, תרבות לכל ממלכה, מפה ושטחים כולל האקלים, כמה ארועים היסטורים שהעולם הזה עבר ואיך כל ממלכה עברה אותו וכו'
זה תכנון שלם
ממליצה לך להתאמן עם צ'אט gpt, הוא יכול ללמד אותך
אני נותת לו קטע שכתבתי והוא משפר לי אותו עד שאני לומדת כבר

אני ממליץ לך פשוט להמשיך עם ההנאה הזאת של הכתיבה
כי עכשיו אתה מרגיש לא מוכן לזה
אז פשוט תמשיך לעשות את מה שאתה כן אוהב בכתיבה
ואתה לא צריך להיות כמו אף אחד
אלא לתת את הפן האישי שלך בכתיבה
ולאט לאט כשאתה מרגיש מוכן תחשוב על להוציא את מה שאתה כותב
אבל חשוב שהכתיבה בהתחלה תהיה לא בשביל להוציא ספר או להיות כמו מישהו אחר
אלא מתוך ההנאה האישית שלך בכתיבה
בהצלחה ❤

קצר זה טוב בדרך כלל, במיוחד אם חשבת על עלילה עד הסוף ועל כל דיאלוג. זה אומר שהעלילה הדוקה ולהכל באמת יש משמעות- דוגמא הכי טובה זה המשחק של אנדר, ספר בערך של 120 עמודים ואחד הספרים המשפיעים והמעניינים בג'אנר. בכללי כשאני כותבת משהו אני חושבת קודם על ההתפתחות של הדמויות ואז מה צריך לעשות כדי שיגיעו מא לב ואז החלקים של העלילה עצמה, ואז רק לדייק כל דבר שקורה ואז זה יותר קל לכתוב משהו שמסתדר.
בנוגע ליקומים פנטסטיים, מן הסתם זה קשה בייסיקלי לברוא יקום קוהרנטי עם 500 אלף משתנים היסטוריה שפה דת והכל אבל גם אם מחלקים את זה ל devide and conqure אפשר לעשות את זה ביותר קלוצ

בדרך כלל אני מתרכזת בסיפור שלי במסר ובשינוי שהדמויות עוברות (ההתחלה והסוף) למשל מדמות ראשית חרדתית, חסרת ביטחון ושיכולה לעשות הכל בשביל המטרות של עצמה, לדמות עם ביטחון בעתיד ומצפן מוסרי קצת יותר חזק. ואז יש לי את נק a ו b, מה צריך לקרות כדי שהשינוי יקרה? ואז יש את העלילה