3 תשובות
דמויות על מטבעות-
10 שקל ישן-הרצל
50 שקלים ישנים -דוד בן גוריון
100 שקל ישן- זבוטינסקי
----
מטבעות נוכחיים דמויות-
חצי שקל-רוטשילד
שקל רמבם
חמש שקל חיים ויצמן+לוי אשכול
10 שקל גולדה מאיר
-------------------------
סמלים:
המטבע הראשון של ישראל - 25 מיל, התש"ח - 1948: אשכול ענבים; המלה "ישראל" בעברית ובערבית
סדרת הפרוטות- סמלים:
עוגן, נבל, כד, אשכול ענבים, עלה גפן, עץ תמר, כפות תמרים, רימונים
סדרת האגורות והלירות:
שלוש שיבולים,3 רימונים, עץ תמר, נבל, סמל המדינה
סדרת האגורות החדשות והשקל:
אריה שואג, גביע, קרני שפע, ספינה עתיקה, מנורה
10 שקל ישן-הרצל
50 שקלים ישנים -דוד בן גוריון
100 שקל ישן- זבוטינסקי
----
מטבעות נוכחיים דמויות-
חצי שקל-רוטשילד
שקל רמבם
חמש שקל חיים ויצמן+לוי אשכול
10 שקל גולדה מאיר
-------------------------
סמלים:
המטבע הראשון של ישראל - 25 מיל, התש"ח - 1948: אשכול ענבים; המלה "ישראל" בעברית ובערבית
סדרת הפרוטות- סמלים:
עוגן, נבל, כד, אשכול ענבים, עלה גפן, עץ תמר, כפות תמרים, רימונים
סדרת האגורות והלירות:
שלוש שיבולים,3 רימונים, עץ תמר, נבל, סמל המדינה
סדרת האגורות החדשות והשקל:
אריה שואג, גביע, קרני שפע, ספינה עתיקה, מנורה
הדמויות: על השטרות-
איינשטיין, ביאליק, חיים ויצמן, הרצל
הנרייטה סאלד, מונטיפיורי, דוד בן גוריון, זבוטינסקי, רוטשילד, רמבם, לוי אשכול, גולדה מאיר
משה שרת
ש''י עגנון, יצחק בן צבי, זלמן שזר
איינשטיין, ביאליק, חיים ויצמן, הרצל
הנרייטה סאלד, מונטיפיורי, דוד בן גוריון, זבוטינסקי, רוטשילד, רמבם, לוי אשכול, גולדה מאיר
משה שרת
ש''י עגנון, יצחק בן צבי, זלמן שזר
1. סדרת בנק אנגלו-פלשתינה, התש"ח - 1948:
שטרות ומטבעות הם לא רק אמצעי תשלום; הם סמל לריבונות. כשישבו אבות היישוב על מדוכת הקמתה של מדינה חדשה, היה עליהם לקבוע לה גם מטבע. כיוון ששמה של המדינה טרם נקבע, התעוררה השאלה, מה יודפס על השטרות? לא ניתן להדפיס את השטרות בארץ ישראל - הן משום שהמנדט הבריטי טרם תם והן בשל העדר הרמה הטכנית הדרושה. עם זאת היה ברור, שמדפיס בעל מוניטין בחו"ל לא ידפיס כסף למדינה שאינה קיימת... לאחר שכנוע, השיג מר ז' הופיין, יו"ר מועצת המנהלים של בנק אנגלו - פלשתינה, את הסכמת חברת "אמריקן בנקנוט קו'" בניו יורק להדפיס שטרות אלה. כדי לעקוף את הצורך באישור מחלקת המדינה האמריקאית להדפסת שטרות של מדינות זרות לא צוין על השטרות שהוזמנו, כי הם הילך חוקי. המילים "מטבע חוקית לתשלום כל סכום שהוא" הוטבעו עליהם לאחר מכן בנפרד. כמן כן נמנעה החברה המדפיסה מציון שמה על השטרות. עיצוב השטרות התבסס על קישוטים ("רוזטות"), שהיו קיימים אצל המדפיסים, מהן ששימשו לשטרות של סין! מאחר שבעת הזמנת השטרות טרם נודעו שמה של המדינה, ושם המטבע שלה, נכתבו על השטרות המילים "לירה ארץ ישראלית", המטבע המנדטורי. השטרות הגיעו ארצה בחשאי ביולי 1948. ביום 17.8.1948 חוקקה הממשלה חוק, שהכריז על שטרות אלה כהילך חוקי, והם הוכנסו למחזור ב- 18.8.1948.
2. סדרת בנק לאומי לישראל, התשי"ב - 1952:
ב - 1.5.1951 הועברו כל הנכסים וההתחייבויות של "בנק אנגלו - פלשתינה" לחברה חדשה בשם "בנק לאומי לישראל בע"מ", והיה אפוא צורך להנפיק סדרת שטרות חדשה. הונפקו שטרות שדמיונם הרב לאלה של סדרת אנגלו - פלשתינה והצבע שונה רק בחלקם. המטבע נקרא: "לירה ישראלית". החלפת המטבע בוצעה ביוני 1952, ולוותה במילווה חובה בן 10 אחוזים על המזומנים וחשבונות עובר ושב.
3. סדרה א' של הל"י - סדרת הנופים, התשט"ו - 1955:
ביזמת הנגיד הראשון, דוד הורוביץ, ובסיועה של ועדה מיוחדת בראשות ז' הופיין, יו"ר מועצת המנהלים של בנק לאומי לישראל בע"מ, הוכנה סדרת שטרות חדשה; זאת, במסגרת הסמכויות שניתנו לבנק על פי חוק בנק ישראל. לקישוט השטרות בחרה הועדה נופים בארץ, ולשם עיצובם הוזמנו גרפיקאים אמנים של בית הדפוס הגדול לשטרות בלונדון, "תומס דה לה רו". גב השטרות עוטר בציורים מופשטים. ארבעה שטרות הוכנסו בהדרגה למחזור מאוגוסט עד אוקטובר 1955. החמישי הונפק ב- 1957.
4. סדרה ב' של הל"י - סדרת הדמויות, התשי"ט - 1959:
הציורים המופשטים של סדרה א' לא נשאו חן בעיני הציבור. משגברה הביקורת, החליט הנגיד על הנפקת סדרה חדשה, והקים ועדה ציבורית שתקבע את אופיה. הוועדה בחרה בדמויות מחיי היום יום (נחלאית, דייג, מדען וכו') כנושאים ראשיים, ובממצאים ארכיאולוגיים חשובים - כנושאי משנה. צורתם וגודלם של השטרות שונים מאלה של הסדרות הקודמות. התרשימים הבסיסיים הם פרי עטם של ציירים ישראליים. סדרה זו הוכנסה למחזור בין 1959 ל- 1960, והחליפה בהדרגה את קודמתה. מסדרה זו ואילך מודפסים השטרות של ישראל באירופה בכמה בתי דפוס ממלכתיים, או בכאלה הכפופים לפיקוח ממלכתי.
5. סדרה ג' של הל"י - סדרת האישים, התשכ"ט - 1969:
משנתעורר הצורך בעריך גבוה מ-50 ל"י, הוכנס למחזור, בפברואר 1969, שטר ראשון בן 100 ל"י, עם דיוקנו של ב"ז הרצל. היה זה גם השטר הראשון בסדרה חדשה, שעוצבה בידי גרפיקאים זרים, בהתבסס על חומר ומידע שסיפק להם בנק ישראל, ומאפיינה העיקרי היה דיוקנאות של אישים, שקנו להם שם עולם בתולדות עמנו.
יתר השטרות בסדרה זו הוכנסו למחזור בהדרגה, בשנים 1970 עד 1972.
6. סדרה ד' של הל"י - סדרת השערים, התשל"ה - 1975:
כדי לייעל את ההדפסה ולאפשר שינוע אוטומטי, הוכנה סדרה חדשה של שטרות בעלי רוחב אחיד (76 מ"מ). גם על שטרות אלו הופיעו דיוקני אישים, ונושא הגב היה אחיד - שערי ירושלים. חידוש נוסף היה שילוב סימנים מיוחדים, שיסייעו לעיוורים בזיהוי השטרות. בסדרה זו הונפק לראשונה שטר בן 500 ל"י. הכנסת הסדרה למחזור נמשכה מ-1975 עד 1978.
בגב השטרות הודפסו סימנים בינריים בדיו סמוי, שנועדו לבדיקה אוטומטית.
מסדרה זו ואילך, הכתב הערבי על השטרות עוצב בידי יוסף ווהבה.
7. סדרת השקל, התש"מ - 1980:
ב-4 ביוני 1969 נחקק בכנסת חוק שלפיו יחידת המטבע תהיה ה"שקל". ביצועו של חוק זה נדחה למועד שימליץ עליו נגיד בנק ישראל. בנובמבר 1977 הגיעו הממשלה ובנק ישראל למסקנה, שבשלו התנאים לביצוע החוק, ובמאי 1978 אישרו ראש הממשלה מנחם בגין ושר האוצר שמחה ארליך את הצעת הנגיד להכין סדרה חדשה, בה שם המטבע יהיה "שקל", ועריכיה יתקבלו באמצעות מחיקת אפס מעריכי הלירות. השטרות הוכנו במתכונת של סדרה ד' (אותם הצבעים, הגודל והדיוקנים), וזאת כדי להקל על הציבור את ההסתגלות לעריכים החדשים. ההכנות התנהלו בסודיות גמורה במשך יותר משנתיים. ההכרזה על השקל כהילך חוקי חלה, על פי תקנות שעת חירום, ביום ו' 22.2.1980, והשטרות הראשונים הוכנסו למחזור ביום א', 24.2.1980. זוהי הסדרה הגדולה ביותר בתולדות המדינה. בראשיתה היא מנתה 4 עריכים (1, 5, 10, 50 שקלים), ועם התגברות האינפלציה, בתקופה שבין 1981 ל-1985 הונפקו בזה אחר זה 5 עריכים נוספים - 100 ש', 500 ש', 1000 ש', 5000 ש' ו-10000 ש'. החל מהעריך 500 ש' הונפקו השטרות בצבעים מובהקים ובגודל אחיד 138 x 76) מ"מ), שהביא לחיסכון גדול בהוצאות הייצור. שולב בהם יסוד ביטחוני חדש, השתקפות נגד - בצד המשך הדפסתם של סימנים לעיוורים בצורות הנדסיות שונות.
8. סדרה א' של השקל החדש, התשמ"ה - 1985
ב- 4.9.1985 הוכנס למחזור מטבע השקל החדש, השווה ל-1000 שקלים (ישנים). מחיקת שלושת האפסים באה להקל על ביצוע עסקאות במזומנים ובאמצעות מכונות ומחשבים. השם "שקל" הושאר, כדי שלא לסטות מכוונת המחוקק בחוק השקל משנת 1969 - להיות נאמן לכינויו הקדום של המטבע הישראלי.
סדרה א כללה עריך חדש, 50 שקלים חדשים; מאוחר יותר הונפק שטר בן 100 שקלים חדשים, וב-1986 נוסף שטר בעריך 20 שקלים חדשים, לראשונה מאז קום המדינה.
סדרה א' של השקל החדש ממשיכה את המגמה של הנצחת אישים דגולים בתולדות העם היהודי. צבעי השטרות הראשונים ועיצובם דומים לאלה של סדרת השקל. השטרות בני 20 ש"ח, 50 ש"ח, 100 ש"ח ו-200 ש"ח הופיעו בצבעים שונים מצבעי השטרות
הקודמים, כדי להקל על הציבור בזיהוים
שטרות ומטבעות הם לא רק אמצעי תשלום; הם סמל לריבונות. כשישבו אבות היישוב על מדוכת הקמתה של מדינה חדשה, היה עליהם לקבוע לה גם מטבע. כיוון ששמה של המדינה טרם נקבע, התעוררה השאלה, מה יודפס על השטרות? לא ניתן להדפיס את השטרות בארץ ישראל - הן משום שהמנדט הבריטי טרם תם והן בשל העדר הרמה הטכנית הדרושה. עם זאת היה ברור, שמדפיס בעל מוניטין בחו"ל לא ידפיס כסף למדינה שאינה קיימת... לאחר שכנוע, השיג מר ז' הופיין, יו"ר מועצת המנהלים של בנק אנגלו - פלשתינה, את הסכמת חברת "אמריקן בנקנוט קו'" בניו יורק להדפיס שטרות אלה. כדי לעקוף את הצורך באישור מחלקת המדינה האמריקאית להדפסת שטרות של מדינות זרות לא צוין על השטרות שהוזמנו, כי הם הילך חוקי. המילים "מטבע חוקית לתשלום כל סכום שהוא" הוטבעו עליהם לאחר מכן בנפרד. כמן כן נמנעה החברה המדפיסה מציון שמה על השטרות. עיצוב השטרות התבסס על קישוטים ("רוזטות"), שהיו קיימים אצל המדפיסים, מהן ששימשו לשטרות של סין! מאחר שבעת הזמנת השטרות טרם נודעו שמה של המדינה, ושם המטבע שלה, נכתבו על השטרות המילים "לירה ארץ ישראלית", המטבע המנדטורי. השטרות הגיעו ארצה בחשאי ביולי 1948. ביום 17.8.1948 חוקקה הממשלה חוק, שהכריז על שטרות אלה כהילך חוקי, והם הוכנסו למחזור ב- 18.8.1948.
2. סדרת בנק לאומי לישראל, התשי"ב - 1952:
ב - 1.5.1951 הועברו כל הנכסים וההתחייבויות של "בנק אנגלו - פלשתינה" לחברה חדשה בשם "בנק לאומי לישראל בע"מ", והיה אפוא צורך להנפיק סדרת שטרות חדשה. הונפקו שטרות שדמיונם הרב לאלה של סדרת אנגלו - פלשתינה והצבע שונה רק בחלקם. המטבע נקרא: "לירה ישראלית". החלפת המטבע בוצעה ביוני 1952, ולוותה במילווה חובה בן 10 אחוזים על המזומנים וחשבונות עובר ושב.
3. סדרה א' של הל"י - סדרת הנופים, התשט"ו - 1955:
ביזמת הנגיד הראשון, דוד הורוביץ, ובסיועה של ועדה מיוחדת בראשות ז' הופיין, יו"ר מועצת המנהלים של בנק לאומי לישראל בע"מ, הוכנה סדרת שטרות חדשה; זאת, במסגרת הסמכויות שניתנו לבנק על פי חוק בנק ישראל. לקישוט השטרות בחרה הועדה נופים בארץ, ולשם עיצובם הוזמנו גרפיקאים אמנים של בית הדפוס הגדול לשטרות בלונדון, "תומס דה לה רו". גב השטרות עוטר בציורים מופשטים. ארבעה שטרות הוכנסו בהדרגה למחזור מאוגוסט עד אוקטובר 1955. החמישי הונפק ב- 1957.
4. סדרה ב' של הל"י - סדרת הדמויות, התשי"ט - 1959:
הציורים המופשטים של סדרה א' לא נשאו חן בעיני הציבור. משגברה הביקורת, החליט הנגיד על הנפקת סדרה חדשה, והקים ועדה ציבורית שתקבע את אופיה. הוועדה בחרה בדמויות מחיי היום יום (נחלאית, דייג, מדען וכו') כנושאים ראשיים, ובממצאים ארכיאולוגיים חשובים - כנושאי משנה. צורתם וגודלם של השטרות שונים מאלה של הסדרות הקודמות. התרשימים הבסיסיים הם פרי עטם של ציירים ישראליים. סדרה זו הוכנסה למחזור בין 1959 ל- 1960, והחליפה בהדרגה את קודמתה. מסדרה זו ואילך מודפסים השטרות של ישראל באירופה בכמה בתי דפוס ממלכתיים, או בכאלה הכפופים לפיקוח ממלכתי.
5. סדרה ג' של הל"י - סדרת האישים, התשכ"ט - 1969:
משנתעורר הצורך בעריך גבוה מ-50 ל"י, הוכנס למחזור, בפברואר 1969, שטר ראשון בן 100 ל"י, עם דיוקנו של ב"ז הרצל. היה זה גם השטר הראשון בסדרה חדשה, שעוצבה בידי גרפיקאים זרים, בהתבסס על חומר ומידע שסיפק להם בנק ישראל, ומאפיינה העיקרי היה דיוקנאות של אישים, שקנו להם שם עולם בתולדות עמנו.
יתר השטרות בסדרה זו הוכנסו למחזור בהדרגה, בשנים 1970 עד 1972.
6. סדרה ד' של הל"י - סדרת השערים, התשל"ה - 1975:
כדי לייעל את ההדפסה ולאפשר שינוע אוטומטי, הוכנה סדרה חדשה של שטרות בעלי רוחב אחיד (76 מ"מ). גם על שטרות אלו הופיעו דיוקני אישים, ונושא הגב היה אחיד - שערי ירושלים. חידוש נוסף היה שילוב סימנים מיוחדים, שיסייעו לעיוורים בזיהוי השטרות. בסדרה זו הונפק לראשונה שטר בן 500 ל"י. הכנסת הסדרה למחזור נמשכה מ-1975 עד 1978.
בגב השטרות הודפסו סימנים בינריים בדיו סמוי, שנועדו לבדיקה אוטומטית.
מסדרה זו ואילך, הכתב הערבי על השטרות עוצב בידי יוסף ווהבה.
7. סדרת השקל, התש"מ - 1980:
ב-4 ביוני 1969 נחקק בכנסת חוק שלפיו יחידת המטבע תהיה ה"שקל". ביצועו של חוק זה נדחה למועד שימליץ עליו נגיד בנק ישראל. בנובמבר 1977 הגיעו הממשלה ובנק ישראל למסקנה, שבשלו התנאים לביצוע החוק, ובמאי 1978 אישרו ראש הממשלה מנחם בגין ושר האוצר שמחה ארליך את הצעת הנגיד להכין סדרה חדשה, בה שם המטבע יהיה "שקל", ועריכיה יתקבלו באמצעות מחיקת אפס מעריכי הלירות. השטרות הוכנו במתכונת של סדרה ד' (אותם הצבעים, הגודל והדיוקנים), וזאת כדי להקל על הציבור את ההסתגלות לעריכים החדשים. ההכנות התנהלו בסודיות גמורה במשך יותר משנתיים. ההכרזה על השקל כהילך חוקי חלה, על פי תקנות שעת חירום, ביום ו' 22.2.1980, והשטרות הראשונים הוכנסו למחזור ביום א', 24.2.1980. זוהי הסדרה הגדולה ביותר בתולדות המדינה. בראשיתה היא מנתה 4 עריכים (1, 5, 10, 50 שקלים), ועם התגברות האינפלציה, בתקופה שבין 1981 ל-1985 הונפקו בזה אחר זה 5 עריכים נוספים - 100 ש', 500 ש', 1000 ש', 5000 ש' ו-10000 ש'. החל מהעריך 500 ש' הונפקו השטרות בצבעים מובהקים ובגודל אחיד 138 x 76) מ"מ), שהביא לחיסכון גדול בהוצאות הייצור. שולב בהם יסוד ביטחוני חדש, השתקפות נגד - בצד המשך הדפסתם של סימנים לעיוורים בצורות הנדסיות שונות.
8. סדרה א' של השקל החדש, התשמ"ה - 1985
ב- 4.9.1985 הוכנס למחזור מטבע השקל החדש, השווה ל-1000 שקלים (ישנים). מחיקת שלושת האפסים באה להקל על ביצוע עסקאות במזומנים ובאמצעות מכונות ומחשבים. השם "שקל" הושאר, כדי שלא לסטות מכוונת המחוקק בחוק השקל משנת 1969 - להיות נאמן לכינויו הקדום של המטבע הישראלי.
סדרה א כללה עריך חדש, 50 שקלים חדשים; מאוחר יותר הונפק שטר בן 100 שקלים חדשים, וב-1986 נוסף שטר בעריך 20 שקלים חדשים, לראשונה מאז קום המדינה.
סדרה א' של השקל החדש ממשיכה את המגמה של הנצחת אישים דגולים בתולדות העם היהודי. צבעי השטרות הראשונים ועיצובם דומים לאלה של סדרת השקל. השטרות בני 20 ש"ח, 50 ש"ח, 100 ש"ח ו-200 ש"ח הופיעו בצבעים שונים מצבעי השטרות
הקודמים, כדי להקל על הציבור בזיהוים