אמא שלי, נמאס לי שהיא מסתירה ממני דברים. מסתבר שסבא שלי חלה חודשיים בלוקמיה! חודשיים! והיא לא אמרה על זה מילה. חודשיים יכלתי לראות אותו, לחבק אותו. אבל היא לא אמרה כלום. מה לעשות?

שואל השאלה:
גם עם סבתא שלי היה אותו סיפור, ואותה כמעט ולא הכרתי והייתי יכולה להכיר אותה אם היא רק הייתה מספרת לי! אבל זה לא העניין כרגע, הייתי דיי קרובה לסבא שלי ואני לא מפסיקה לבכות, כל פיפס קטן מזכיר לי אותו. ועוד לחשוב שאמא שלי הביאה דברים מהבית שלו עוד יותר הורג אותי. אני רוצה שיהיה לי ממנו משהו מזכרת. אין לי כלום ממנו... אני נורא אוהבת את סבא שלי. נורא!

גם אימי לפני מותה היא הייתה חולה בסרטן ואף אחד לא סיפר לי על זה עד שיום אחד היא נעלמה.. גם סבה שלי היה חולה בסרטן ולא אמרו לי מילה

אם אמא שלך לא סיפרה את זה הרבה זמן אז היא כנראה דאגה לך היא לא רצתה שתיכנסי לדיכאון או משהו אחר.. כדאי לך לדבר איתה ולהסביר שחשוב לך לדעת ושאת מסוגלת להיתמודד עם האמת

שואל השאלה:
אבל הייתי מתכוננת לזה! הייתי מודעת למוצב ככה כשהוא היה נפטר לא הייתי בוכה כמו שאני עכשיו!

משתתפת בצערך: ( אולי היא ניסתה להגן עליך שלא תדעי או שלא תעציבי אותו יותר מידי אלא תהיי שמחה לידו כרגיל.. כל אחד עושה טעויות.. אל תהיי קשה איתה יותר מידי אם את רוצה לדבר או משהו אני פה♥