למה הרבה בני נוער חותכים את עצמם

צומי... יותר מידי צומי...

הלוואי שידעתי.. לדעתי זה ממש מפגר

מה הקשר צומי? יש כאלה שקשה להם שהם עברו הרבה דברים קשים וקשה להם להתמודד אז הם חותכים כדיי לשכוח את הכאב לכמה שניות (להתעסק יותר בכאב הפיזי מאשר הנפשי)

צומי צומי צומי

כי הם נכנסים לדיכאון נפשי ומנסים להתמודד עם זה בעזרת חיתוך ורידים שזה מסוכן מאוד

כל כאלו שהגיבו כאן לגבי הצומי באמת לא מבינים לאיזה מצב נמוך אדם אמור להגיע כדי לנסות לפגוע בעצמו.
יש כאלו שמגיעים לזה בדרך לא דרך... אני יכולה לומר לך שחתכתי. כן, אני לא גאה בזה, ואני לא חושבת שזה פיתרון, אבל עשיתי את זה.
מי מהאנשים כאן ששמע ממני את הסיפור שלי, אפילו את חלקו יודע מה עברתי וכמה, ואיך סבלתי. ואיך היו לי תקופות מזעזעות, תקופות שפשוט רציתי למות, וגם ניסיתי לעשות את זה.
ניסיתי לעשות את זה, ממש ניסיתי. וכן, יש לי צלקות על כל הגוף. וכן, הגעתי למצבים של כמעט מוות. אבל אני לא חושבת שרציתי את זה לגמרי.
בגלל זה אני עדיין כאן, חיה.
והעניין עם כאב הוא שהוא דורש שירגישו אותו.
עשיתי את זה כי הכאב שלי היה כל כך גדול, שזה פשוט לא שינה אם אני אכאיב לעצמי עוד.
ועשיתי את זה כי גרמו לי לכאב כל כך גדול (לא אתחיל לספר כאן, סוג של התעללות) שהייתה לי בראש מין מחשבה מעוותת, שאם אני אכאיב לעצמי מספיק, אני אשכח את הכאב שהם גרמו לי.
ועשיתי את זה כי עברתי כמעט כל סוג של גיהנום אפשרי בתור ילדה, באמת.
ועכשיו אני אחרי זה, אחרי הרבה מאוד אשפוזים, חתכים, ניסיונות התאבדות וכדורים.
אבל אלו שכותבים כאן שזה בשביל צומי - אתם כנראה באמת לא מבינים לאיזה שפל אדם צריך להגיע בשביל לפגוע בעצמו ככה. ואין לכם זכות לשפוט. כי סבלנו מספיק גם בלי השיפוטיות שלכם.
אל תשפטו כל עוד לא הייתם במקום הזה. כי הרבה פעמים זה מצב הרבה יותר מורכב ועמוק מצומי, טרנד או מה שלא יהיה.
זה מצב שפל מאוד, שאני באמת מקווה שלא תגיעו אליו לעולם.

כדי שיהיה להם מזכרות ממה שהם עברו ושמתי שהם יראו את הצלקות הם יהיו גאים בעצמם כי הם עברו את הכאב