מישהו יכול להסביר לי מה המישפט הזה אומר מרצף לכסף וכור, לזהב ואיש לפי מהללו?

הפסוק בנוי במבנה של 3 צלעות ( כמו פסוקים אחרים בספר משלי ): שתי הצלעות הראשונות הן המשל, והצלע השלישית היא הנמשל:
מַצְרֵף = כלי ששימש לניקוי כסף מסיגים;
כוּר = תנור-היתוך ששימש לניקוי זהב;
וכמו שהמצרף מנקה את הכסף, והכור מנקה את הזהב, כך גם איש צריך לנקות את פי מהללו, את הפה שמהלל אותו, את דברי השבח והתהילה שהוא מקבל.

כשמישהו מהלל ומשבח אותך, תמיד יש בדברי-השבח שלו גרעין של אמת, אך לפעמים הוא עוטף את הגרעין הזה בדברי-חנופה רבים, כדי למצוא חן בעיניך. לכן, אל תתמלא גאוה כשמישהו נותן לך מחמאות, ואל תאמין שכל מה שהוא אומר עליך באמת נכון. כמו שמצרף מנקה כסף וכור מנקה זהב, כך גם אתה - האיש - צריך לצרוף ולנקות היטב את דברי התהילה שאומרים עליך, ולהבחין בין האמת לבין החנופה.

צריך לצרוף לא רק את הדברים שבהם מהללים אותנו, אלא גם את הדברים שבהם אנחנו מהללים אחרים. לדוגמה: נניח שאנחנו קוראים בעיתון על שוד בנק מתוחכם במיוחד. אם אנחנו אומרים "כל הכבוד להם! איזה תיחכום! איזו תעוזה!", אנחנו מעבירים מסר שגניבה היא דבר טוב. מצד שני, כשאנחנו מספרים על אנשים שהתנדבו ועזרו לזולת, ואומרים "כל הכבוד להם! איזו צדיקות! איזו גבורה!" אנחנו מעבירים מסר שזה טוב לעשות חסד. כל איש, לפני שהוא אומר דברי שבח, צריך לצרוף את פי מהללו - לנקות את דברי התהילה שהוא מתכוון להגיד, כדי לוודא שהם מעבירים את המסרים והערכים הנכונים.

מַצְרֵף הוא כלי ששימש לניקוי כסף מסיגים, וכוּר הוא כלי ששימש לניקוי זהב.