תשובה אחת
"יכול להיות שאני מאוהב בך" הוא חייך קצת. "אבל אני מחכה שאהיה בטוח ורק אז להגיד לך".

"לא אפגע בך. אף פעם לא רציתי ל" אל מכסה את פניו בשתי ידיו. "אני רק רוצה לומר שאני מצטער, אני כל כך מצטער, אני לא לא יודע מה לא בסדר איתי, אני בבקשה תסלחי לי, בבקשה"
(..)
"תתרחק ממני", אני אומרת בשקט. הגוך שלי נוקשה וקר. אני לא כועסת, אני לא פגועה, אני לא כלום. אני אומרת בקול נמוך, "ואל תתקרב אלי שוב, לעולם."

עינינו נפגשות. עיניו כהות וזגוגיות.

"אני נשבעת לאלוהים שאם תתקרב אלי אני אהרוג אותך." אני אומרת. "חתיכת פחדן."

אני אנוכית. אני אמיצה. אני מפוצלת.
באותו הנושא: