למי יש OCDמחשבות טורדניות ואיך התתמודים? אם זה לי יש הזה וזה מונע ממני הרבה דברים מרגישה פיספוס בחיים כל הזמן

לי יש.
אני לא מתמודדת, מוותרת לעצמי, עושה דברים מוזרים, לא מפסיקה לחשוב, כל הזמן המוח טרוד בדברים ואני מרגישה שאני לא מסוגלת אפילו לנהל שיחה בשקט בלי לחשוב על עוד נושאים.

לי יש. ואני פשוט זורמת עם זה. אם זה מונע ממך לעשות דברים אוליי כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר מאחר שזו סוג של בעיה נפשית.

לי יש אני בקושי יכולה לעשות שיחה נורמלית עם זה כל שניה טקסים ומחשבות כל היום 24\7 זה מחרפן אותי לא יודעת איך מתמודדים הלכתי לטיפול פסיכולוגי ואמרו לי להפסיק עם הטקסים בהדרגה תנסי לעשות את זה עם פסיכולוג

תקבעי איתה עוד פעם ותגיעי בזמן זה חשוב.

שואל השאלה:
הקבע ברור איזה בזבוז כסף ואימא שלי באה אתי באותו הזמן שלמנו 20 שקל על כלום לאוטובוס
וגם בפעם הבאה גם אותו כסף 40 שקל לחינם בזבוז

תנסי לצאת חצי שעה או יותר לפני הזמן אם את גרה רחוק ואת עוד נוסעת באוטובוס.. ואם איי פעם תרצי להתייעץ או לדבר על משהו תשלחי לי הודעה. וזה לא סתם זה חשוב לבריאות הנפשית שלך.

לי יש לא מצליחה להתמודד אם זה

שואל השאלה:
בסדר תודה

לי יש, כבר לפחות 10 שנים אני מתמודדת עם זה וזה כל כך השתפר מאז אז רק שתדעי שזה יכול להשתפר ועכשיו זה הרבה פחות מפריע לי ולחיי היומיום שלי מבעבר.
יש כל מיני סוגים של מחשבות טורדניות אז אני כותבת בכלליות ולא בטוח שזה יקלע בול למה שיש לך.
הרבה פעמים גם אני מפספסת דברים ולא עושה דברים ומפסידה,
ובאיזשהו שלב שכבר ממש נמאס לי מעצמי ומהדברים האלה, התחלתי פשוט להכריח את עצמי.
פשוט להכריח, להציב לך מטרה ולהגיד לעצמך אין מצב שאני לא עושה את זה עכשיו, אני פשוט מתגברת ויאללה קדימה, (או אם זה לא לעשות משהו - למשל לא לעשות את ה'טקס' המסויים, אז פשוט להכריח את עצמך, זה יהיה קשה, אבל עדיין) תשאלי את עצמך: מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? ותראי שמה שזה לא יהיה זה לא סוף העולם. אז פשוט להכריח את עצמך. תזכרי שלא משנה מה, זה רק מחשבות, ושום דבר בך לא נפגע באמת, הכל בסדר.
לפעמים זה עובד, לפעמים זה לא. תתחילי מהדברים הקטנים ולאט לאט תתקדמי.
ותנסי בכל זאת את הפסיכולוגית, לי היה וזה עזר מאוד. אם לא, פשוט תדברי על זה עם מי שאת יכולה, עם אמא, עם ההורים, דברי על מה שמפריע לך, גם אם אין להם את הכלים לעזור לך זה עדיין עוזר לדבר.
בהצלחה (:

שואל השאלה:
תודה רבה

כן אובחנתי למה ללכלך

תנסי כל פעם להפחית משהו אחד ואז להמשיך לא לעשות אותו, כל פעם בהדרגה וכל פעם משהו אחר.

שואל השאלה:
מנסה תמיד אני לא מצליחה בגלל שאני רוצה לעשות הרבה כמו כולם

את יודעת שגם אני ניסיתי בטיפול להפחית עם הטקסים ועשיתי הכל בהדרגה עם פסיכולוגית טובה מאוד אבל במקום זה באו לי טקסים חדשים...
זה קצת נרגע מאז כי פעם זה היה ממש קטסטרופה אבל עכשיו אני גם במצב דיי קשה של ההפרעה אז אני רק רוצה להגיד לך שאל תצפי לקסמים ולשיקויי קסם כלשהם כי זה אף פעם לא נעלם ב 100%, מכירה אנשים שמגיל צעיר יש להם את זה, למשל לי יש את זה מגיל 6 בערך 8, והם בני 50 אפילו יותר ועדיין יש להם את זה למרות טיפול והכל, אז אל תצפי שזה לא יהיה חלק ממך יותר, אבל לפחות מה שכן יכול לקרות זה הקלה בהפרעה ביחד עם טיפול

שואל השאלה:
אז את רוצים להגיד לי שזה בלתי אפשרי להתגבר על זה?
בבקשה אל תגידו לי הזה בלאי למות, מרגישה חולת נפש, פשוט לא יכולה להשלים עם זה!

לא התכוונתי שתרגישי רע, אבל צריך להשלים עם זה...
אל תרגישי רע עם עצמך, זה חלק ממך...
אמרתי שאפשר לקבל הקלה בסימפטומים אבל זה אף פעם לא יצא לך לגמרי מהראש... גם לי יש את זה ותאמיני לי יש לי הפרעות יותר חמורות שאין מה לעשות חוץ מלהתמודד ולקבל את עצמך עם זה כדאי לך בטיפול לעבוד על זה... אל תרגישי רע, אל תרצי למות או משהו, אפשר להקל בסיפטומים בצורה משמעותית ולנהל חיים תקינים, בדרך כלל אנשים עם ocd מגיעים להישגים מאוד יפים למרות ההפרעה, אז אל תתני לזה לעצור בעדך בשום שלב בחיים, זה רק משהו שהוא חלק ממך וצריך להתמודד איתו. זה לא עושה אותך פחות טובה מאף אחד.

לי היה או סי די קשה, היה לי איזה 30 טקסים שחוזרים על עצמם ואפילו יותר וזה רק גדל, עד שפשוט נישבר לא מזה ולא יכלתי להתמודד עם זה, הגעתי להחלטה שאני מתחילה לאט אבל בחלק מהטקסים כל פעם שאני צריכה לעשות משהו אני עושה בדיוק ההפך, וזה לוקח זמן גם כי זה הרגל וגם כי זה קשה, ובנוסף את צריכה להתמודד עם הפחדים שלך. זה ממש תהליך אבל עם תעשי את זה מבטיחה לך שאת תתגברי על הocd וכל צעד שתעשי יחזק אותך עוד יותר

היה לי או סי די שנמשך בסביבות שנה. כשככל שעובר הזמן כמו שאת אולי יודעת- זה רק מחמיר. הטקסים נהיים מוזרים יותר ופשוט מפריעים לחיות נורמלי.
אמא שלי התערבה, ובכל פעם שעמדתי לעשות את אחד הדברים, היא עצרה אותי. היא אמרה לי לא לעשות את זה. והקשבתי לה. ואז גם הפסקתי לעשות את הפעולות האלו גם כשאני לא איתה. גם אחרי שהפסקתי, הרגשתי שהמחשבות ממשיכות, אבל הפעולות הפסיקו, או לפחות פחתו.
אבל תוך כדי שהטקסים מפסיקים יש פחות מחשבות. ועכשיו הן בקושי מופיעות, ושכהן כן, ישר מבטלים אותן.

drezro אף אחד לא אמר "תתבגרי", ואף אחד לא אמר "תעברי הלאה", לא יודעת מה אתה רוצה.
אם דיברת אליי, כן אובחנתי תודה, ואין לך מושג בכלל עם מה התמודדתי. אתה לא מכיר פה אף אחד ולא יודע מה עזר להם ומה לא.
עם הרבה עזרה (שציינתי שצריך, וברור שהעצה שלי לא מספיקה) עם הרבה הדרכה, עם פסיכולוג (בשבילי היו שלושה אבל אוקיי), ועם זמן - זה אפשרי בהחלט.
זה תמיד חלק ממני אבל אני במקום יותר טוב עכשיו. לא שוטפת ידיים 20 פעמים ביום עם בקבוקי סבון שלמים עד שהן כבר אדומות ויבשות ומגרדות, פחות מגבילה את עצמי איפה אני יכולה או לא יכולה לשבת, במה אסור לגעת ובמה מותר, העולם הרבה יותר פתוח, אני הרבה יותר פתוחה וחופשיה. אם זה לא תוצאה של התמודדות ועבודה קשה אז אני לא יודעת מה כן. כל מה שאני רוצה להגיד שזה כן יכול להשתפר, וברור שאני לא יכולה לעזור לה להפסיק את זה עכשיו עם כמה עצות באינטרנט, זה כנראה אף פעם לא יפסיק באמת, ויבואו גם דברים אחרים, אבל לא להגיד לה אי אפשר להתמודד, זה אפשרי. כן חשוב לקבל עזרה, אבל בסופו של דבר, יש תקווה. ובין אם אתה (אדם אקראי מהאינטרנט) מאבחן אותי או לא, זה באמת מניסיון.

היי, לי יש ocd במידה מועטה מאוד וממה שמומחה אמר לי - לא משנה באיזו רמה, אפשר לטפל בזה. זה לא משהו שעובר בגנים שאם נולדת עם זה אז ככה תישארי.. ממש לא
אפשר לטפל בזה רק צריך מטפל טוב, כוח רצון וסבלנות.

אין לי אוסידי אבל את צריכה ללכת לפסיכולוג. זה מאוד קשה, וגם אותי התגובות כאן מעצבנות. "אוסידי ברמה קלה" זה לא נקרא אוסידי!

ocd ברמה קלה שמוזנח ולא מטופל הוא יתפתח לocd ברמה קשה מאוד, חייבים לפנות לטיפול!
אני סבלתי מזה בעבר והתגברתי על זה בשיטה די פשוטה להבין אבל קשה לעשייה, הדוגמא הידועה לשיטה היא, שאם מעקמים כפית מתכת אז בשביל להחזיר אותה למצב נורמאלי צריך לעקם אותה טיפה לצד השני כדי שתתיישר, אותו דבר בזה, להתנגד לכל דחף כפייתי ולעשות בדיוק הפוך, אתם תגלו שלא יקרה כלום אם לא תקשיבו למה שהכפייתיות אומרת לכם, זה עבודה של הרבה זמן תלוי ברמת הocd, אבל אני ברוך השם כבר כמה שנים בלי זה, ואני בטוח שכל אחד ממכם יכול, שיהיה לכם בהצלחה!

שואל השאלה:
הלוואי
תודה רבה לכל משנסה לעזור:)

לי היה אז זה לפני מלא שנים התגברתי על זה ואין לי יותר.. לא משתנה את הסיוטים בלילה..

לכל מי שאמר פה שהוא לא מתמודד תדעו שזו טעות ענקית! אבא שלי לא התמודד אף פעם, ויום אחד הוא יצא מאיזון וסירב להתמודד כי הוא מעולם לא ניסה.. הוא איבד את השפיות שלו לגמריי.. מעבר לפגיעה פיזית ונפשית שגרם למשפחה הוא גם הכניס אותו למצב שהוא לא יכול לצאת ממנו, ועכשיו אין הוסטל אפילו שמוכן לקבל אותו כי הוא פשוט בלתי נסבל. קיבל 100% נכות מביטוח לאומי וחי על הספה של ההורים שלו.
עצה שלי? כדורים+פסיכולוג+פסיכיאטר והרבה רוח קרב נגד המחשבות.. לא אומרת שמישהו מכם יגמור ככה אבל תאמינו לי שזה יותר מאפשרי וקרה באמת.. אז.. תעשו מה שאתם יכולים נגד זה.. ראיתי ושמעתי על המון מקרים גרועים וגם חייתי אותם, תלמדו מהניסיון שלי

חשוב לזכור במצבים האלו שאי אפשר לשלוט במחשבות אלא רק בטקסים שעושים
הרי זה מעגל כזה: מחשבה-טקס-מחשבה וזה לא נגמר..
טיפ שלי (בעיקר למי שכתבה מעליי): אל תנסי לשלוט במחשבה כי זה לא ילך, המחשבה לא אמיתית ונובעת רק מפחדים. את צריכה רק לא לתקן אותה עם הטקס הכפייתי שאת עושה או כל טקס אחר, ואז, אחרי שתעברי כמה התקפי חרדה קשים, את תרגישי יותר טוב: פחות מחשבות, פחות פחדים וחרדות.

גם לי יש התקפי חרדה קשים, לפעמיים מרגישה אדם משוגע לא שפוי, לא מצאותי
זה פשוט הורג אותי, זה גנוהום מהלך

שואל השאלה:
לא ידעתי שצריך להבחן על ידי פסיכולג אם יש לי הזה או לא...
אני פשוט חושבת שיש לי.. ותודה ששדגתם וניסתם לעודד