9 תשובות
לכי לרופא. אנורקסיה זו מחלה וצריך לטפל בזה.
תבקשי ממישהו מבוגר שאת סומכת עליו שיעזור לך. בהצלחה!
אני יכולה לדבר איתך אם זה יעזור לך:) גם אני הייתי פעם בתת משקל
מאמי אנחנו לא רופאים
תלכי לרופא תשאלי אותו
תלכי לרופא תשאלי אותו
לאהוב את הגוף שלך כמו שהוא ולא נסות לשנות אותו.
פסיכיאטר מומחה בנושא הפרעות אכילה?
השלב הראשון הוא להבין שיש לך בעיה, אותו כבר עברת..
עכשיו צריך לדבר עם מישהו שיודע איך לעזור להיפטר מן הבעיה.
השלב הראשון הוא להבין שיש לך בעיה, אותו כבר עברת..
עכשיו צריך לדבר עם מישהו שיודע איך לעזור להיפטר מן הבעיה.
לפנות לרופא שמתמחה בהפרעות אכילה ולהתאשפז אם צריך
בתור התחלה לספר להורים
ומשם תפני לרופא דיאטנית לבדוק שלא נגרם נזק גדול לגוף
ומשם תפני לרופא דיאטנית לבדוק שלא נגרם נזק גדול לגוף
קודם כל- כל הכבוד ענקי על זה שאת מנסה לצאת מזה, זה ממש לא קל ואת מדהימה!
לעניין- רצוי לספר להורים ולבקש טיפול מתאים, בכל אופן- לספר למישהו מבוגר וליצור לך רשת תמיכה, כי לצאת מזה זה לא קל.
ולתכלס עם עצמך...
1. תעשי הפרדה בינך לבינה. את- קול ההיגיון הבריא שאומר לך לאכול ולחיות. היא- הקול החולני שאומר לך להרעיב וכו'. כשיש לך משהו מוגדר להילחם בו, זה קל יותר.
2. תעשי רשימה של דברים שאת רוצה להגיע אליהם בחיים ושל דברים טובים שיש לך, בכל פעם שתרגישי שהיא כמעט ולוקחת אותך בחזרה אליה, תפתחי את הרשימה הזו ותיזכרי בכמה יש לך להפסיד אם "תזרמי" עם ההפרעה.
3. להוציא תא זה החוצה, בין אם בטיפול, בכתיבה, במוזיקה, בציור, ובין אם בלספר לחברות. כדאי לכתוב יומן או להצטרף לפורום התמיכה ב"כמוני". לי זה נורא עזר (שניהם).
4. תעמדי בכל ערב מול המראה ותספרי לעצמך על שלושה דברים שאת אוהבת בעצמך. בהתחלה זה ירגיש טיפשי, אבל לאט לאט זה יגרום לך להרגיש טוב יותר.
6. בכל בוקר לפני שתא יוצאת מהבית להסתכל במראה, להביט לעצמך בעיניים ולספר לעצמך כמה שאת יפה ומדהימה וחזקה.
5. להבין שאת מסוגלת ושאת הולכת לנצח אותה ולא משנה שזה לא תמיד יהיה הכי נעים או הכי קל, את שווה את זה לגמרי והחיים שלך אכן שווים את זה.
מתוקה, אני לא אשקר לך. זה לא יהיה הכי פשוט ולא תמיד הכי נעים, אבל אני גם לא אשקר, אלא אומר את האמת: את כ"כ שווה את זה ואת כ"כ מדהימה.
בתור אחת שעברה את הסבל הזה, אני יודעת עד כמה לא קל להגיע להחלטה הזאת. תשתפי את ההורים/את המחנכת... תקימי לך רשת תמיכה, אגב- כשאת חוזרת לבי"ס (אם את עדיין בבי"ס)- תספרי למחנכת וליועצת, בי"ס יעזור לך.
לא לשמור דברים בבטן ולא להתבייש לבקש חיזוקים בתקופות קשות...!
יש המון מרפאות פתוחות ומקסימות להפרעות אכילה שבהן תקבלי טיפול מתאים. גשי לרופא/ה שלך ותבקשי הפנייה. אל תתביישי, זה לא משהו שצריך להתבייש בו אלא ההפך... להתגאות בזה שמהבור הכי עמוק והכי שחור, את רוצה לצאת ולחיות!
את מדהימה ואם את צריכה משהו, כל דבר- אם יש לך שאלות, בקשות, סתם רוצה לפרוק... אם את צריכה עצות/חיבוק וירטואלי/יד/אוזן קשבת... אני תמיד כאן.
you can do it!
לכי ותבעטי להפרעה המסריחה הזאת בתחת:)
בהצלחה, ושתדעי שאת אלופה אמתית וכל הכבוד לך!
<3
לעניין- רצוי לספר להורים ולבקש טיפול מתאים, בכל אופן- לספר למישהו מבוגר וליצור לך רשת תמיכה, כי לצאת מזה זה לא קל.
ולתכלס עם עצמך...
1. תעשי הפרדה בינך לבינה. את- קול ההיגיון הבריא שאומר לך לאכול ולחיות. היא- הקול החולני שאומר לך להרעיב וכו'. כשיש לך משהו מוגדר להילחם בו, זה קל יותר.
2. תעשי רשימה של דברים שאת רוצה להגיע אליהם בחיים ושל דברים טובים שיש לך, בכל פעם שתרגישי שהיא כמעט ולוקחת אותך בחזרה אליה, תפתחי את הרשימה הזו ותיזכרי בכמה יש לך להפסיד אם "תזרמי" עם ההפרעה.
3. להוציא תא זה החוצה, בין אם בטיפול, בכתיבה, במוזיקה, בציור, ובין אם בלספר לחברות. כדאי לכתוב יומן או להצטרף לפורום התמיכה ב"כמוני". לי זה נורא עזר (שניהם).
4. תעמדי בכל ערב מול המראה ותספרי לעצמך על שלושה דברים שאת אוהבת בעצמך. בהתחלה זה ירגיש טיפשי, אבל לאט לאט זה יגרום לך להרגיש טוב יותר.
6. בכל בוקר לפני שתא יוצאת מהבית להסתכל במראה, להביט לעצמך בעיניים ולספר לעצמך כמה שאת יפה ומדהימה וחזקה.
5. להבין שאת מסוגלת ושאת הולכת לנצח אותה ולא משנה שזה לא תמיד יהיה הכי נעים או הכי קל, את שווה את זה לגמרי והחיים שלך אכן שווים את זה.
מתוקה, אני לא אשקר לך. זה לא יהיה הכי פשוט ולא תמיד הכי נעים, אבל אני גם לא אשקר, אלא אומר את האמת: את כ"כ שווה את זה ואת כ"כ מדהימה.
בתור אחת שעברה את הסבל הזה, אני יודעת עד כמה לא קל להגיע להחלטה הזאת. תשתפי את ההורים/את המחנכת... תקימי לך רשת תמיכה, אגב- כשאת חוזרת לבי"ס (אם את עדיין בבי"ס)- תספרי למחנכת וליועצת, בי"ס יעזור לך.
לא לשמור דברים בבטן ולא להתבייש לבקש חיזוקים בתקופות קשות...!
יש המון מרפאות פתוחות ומקסימות להפרעות אכילה שבהן תקבלי טיפול מתאים. גשי לרופא/ה שלך ותבקשי הפנייה. אל תתביישי, זה לא משהו שצריך להתבייש בו אלא ההפך... להתגאות בזה שמהבור הכי עמוק והכי שחור, את רוצה לצאת ולחיות!
את מדהימה ואם את צריכה משהו, כל דבר- אם יש לך שאלות, בקשות, סתם רוצה לפרוק... אם את צריכה עצות/חיבוק וירטואלי/יד/אוזן קשבת... אני תמיד כאן.
you can do it!
לכי ותבעטי להפרעה המסריחה הזאת בתחת:)
בהצלחה, ושתדעי שאת אלופה אמתית וכל הכבוד לך!
<3
באותו הנושא: