אני ילדה יפה ואני נחמדה אבל אני פשוט ביישנית וזה אולי מתבטא בקשיחות קצת או ברצינות כזאת ואני לא מדברת הרבה, אבל אני מרגישה שבנים לא שמים עלי בכלל למה זה?

כי את לא משדרת עניין, את משדרת ריחוק שאת לא רוצה שיתקרבו אליך.
אני גם לא היתי מתקרב לאחת כזאת שלא ממש מחייכת או לא זורמת כל כך.. או בכלל שותקת.
תנסי להפתח קצת

כי תנסי להיות פחות ביישנית ותשתחררי טיפה תצחקי

אני מבינה אותך, אני גם ככה בדיוק. בנים לא כל כך ניגשים אלייך לא בגלל שאת ביישנית, אלא בגלל מה שאת משדרת בגלל הביישנות. את מתביישת לדבר איתם, ולכן את נהיית אחרת, את נותנת יחס יותר קריר כלפיהם (אני כל כך מכירה את זה, את לא לבד חח). והם מרגישים ממך חוסר רצון לדבר איתם, לכן הם לא ניגשים אלייך- כי הם לא רוצים להרגיש לא רצויים, גם אם את כן רוצה לדבר איתם. הם פשוט לא מבינים שזה בגלל ביישנות, למרות שהם מודעים לכך שאת ביישנית. הם פשוט לא מבינים שזה בגלל זה.
לכן מה שנכון בשבילינו לעשות, זה לנסות לשדר ביטחון עצמי. נכון שזה ירגיש מזוייף ולא אמיתי, אבל ככל שהזמן יעבור ואת תקריני ביטחון, הוא לאט לאט יחדור אלייך, ויתחיל לבוא ממקום אמיתי מבפנים. ואז יהיה לך הרבה יותר קל לדבר עם בנים ואת תרגישי חופשיה לדבר עם בנים. בשביל להגיע לשם, את צריכה לנסות ליזום ולגשת בעצמך לבנים, למרות הביישנות והפחד. כדי להיפתר ממשהו, את צריכה קודם להילחם בו. אז תתמודדי עם הפחד והביישנות ותעשי את מה שאת מפחדת ממנו בכל מקרה. כל מה שזה ידרוש ממך זה תעוזה ואומץ, ואני יודעת שאת מסוגלת להתמודד עם זה (:

שואל השאלה:
ואי תודה עזרת לי ממש ובתור מישהי שהיא ככה זה מדהים שאת מצליחה להבין לבד את הבעיה ואיך לפתור אותה