הייתי שמח לקבל חוות דעת על שיר שכתבתי,"יצור קטן" - קישור מצורף

שואל השאלה:
יוד על כל חתך ותחבושת על כל שריטה, שרוולים למטה ואפחד מעולם לא ידע.
כי בתוך כולנו ישנו יצור קטן שצועק, שאף אדם לעולם לא ישמע.
אצל חלק הוא צועק אצל חלק הוא לוחש, אבל באיזו שהוא שלב, ממה שיעשה יותר אינו חושש.
את החושך הוא משחרר ללא פחד ואת ליבנו הוא כובש, כדי להסתיר את החושך את חיוכי הוא לובש.
בעצילות הוא עונה שהוא רק עייף, שבעצם הוא בוכה עמוק עמוק בתוך חדרי הלב.
הוא רוצה כל כך לבקש לכתף, אך העצב והיאוש את כולו עוטף.
היוד מתייבש והתחבושות נגמרות, וכגודל החתך מתחזקות המחשבות.
ככמות המחשבות גדולות הבעיות, בעיות שלא לכולן ניתן למצוא פתרונות.
שאלות.. מלא שאלות, ולא לכולם יש את התשובות.
הסכינים הוחלפו בכדורים, הכדורים הוחלפו בלהבים יותר חדים.
רכבת האור הגיע, ברגע שעולים.. אנחנו לעולם לא יורדים... לעולם לא עוצרים.
אין תחנה סופית, אך לגבי ההחלטה לעלות, היא החלטית.
והכל בגלל יצור קטן, שישב על ליבנו מזמן.
ולא טרחנו לספר לאפחד, כי לא חשבנו שזה משהו מיוחד...

מילה השיר שלך כל כך דיבר אלי