אבא שלי מאיים עלינו, שאם לא נמכור את הכלב שלי הוא עוזב את הבית. ואני יודעת שהוא מתכוון למה שהוא אומר. אני מתוסכלת, הכלב שלי זה הדבר הכי חשוב לי בחיים האלה. הוא האושר שלי, אבל הוא גם הגורם לכך שאין קשר ביני לבין אבי, ושאבי ואימי לא מפסיקים לריב, אני מתוסכלת. עזרה?

פאק אסור לו לעשות לך את זה! פשוט אסור לו! אין לי איך לעזור לך אבל נעצתי!

לדעתי, משהו באבא שלך קצת לא בסדר, אם הוא אשכרה אומר לכם ' או הכלב, או אבא'.
הוא לא חייב לרצות את הכלב, אבל עד כדי כך?
תעשי איתו שיחה רצינית, את, אימא וכל האחים. תדברו על המצב בבית.

עם כל הכבוד לכלב, אבא שלך הוא הרבה יותר חשוב. אני מציעה לך למסור אותו לחברה שלך - כך תוכלי לבקר אותו כשתרצי. אבל לזכור טוב טוב שאין לך עוד הורים בעולם הזה. יש לך אבא אחד ואמא אחת. וכדאי וראוי שתשקיעי בקשר איתם לפני הכל. דברי עם אבא שלך ותגידי לו שאת אוהבת אותו - ושאת תסדרי שהכלב ימסר לחברה שלך למרות שזה ממש כואב לך - כי הוא יותר חשוב. תאמיני לי שלא יהיה מאושר ממנו. ובהמשך את תגלי את אבא שלך, את רק צריכה לזכור מי יותר חשוב!

למה הוא בכלל רוצה לעשות דבר כזה? שיחשוב עליך ועל הרגשות שלך לפני שהוא מחליט לנקוט בצעד כל כך קיצוני.

אולי הוא מרגיש שהכלב יותר חשוב ממנו שאתם נותנים יותר
צומת לב לכלב מאשר אליו

תדברי איתו תנסי לבקש תגידי לו " שהכלב ישאר אצלי בחדר אתה בקושי תראה אותו " יש מצב הוא יסכים

שואל השאלה:
השיחות לא יעזרו, הוא בן אדם קשה. אנחנו לא מדברים שלושה חודשים,
והוא ואימי לא מספיקים לריב.
הכלב נובח בלילות, ואבא שלי מתחיל לצרוח ולהשתגע, אני לא ישנה בלילות ונמצאת ליד הדלת כניסה וכשהוא נובח אני ישר יוצאת אליו, אני מתה מפחד שפתאום הכלב לא יהיה יותר,
אני ישנה בימים בגלל זה, ובקושי יוצאת עם חברים כי אני מפחדת שאחזור, הכלב שלי לא יהיה.
ואז ההורים שלי צורחים עלי שאני משוגעת, שאני ישנה בימים ולא בלילות.
אמא שלי מאשימה אותי בריבים שלה עם אבי,
ואני פשוט לא מפסיקה לבכות.

נשמע שהוא גורם לך הרבה סבל, זה לא שווה את זה.
אבא שלך הוא בן אדם-יש כאלו שלא מסוגלים להתמודד עם נביחות, אין להם יותר מדי סבלנות בשביל זה.
זה פשוט לא שווה את זה, באמת שלא.
תחזירי את הכלב..

ואיי זה קרה לחברה הכי טובה שלי, אל תדאגי אתם תחזרו לקשר דם הם חזרו בסופו של דבר,
תנסי להסביר לו
שכלב לא מוסרים זה כמו בן משפחה, איך אפשר?
היית מוסר את הילד שלך מכל סיבות כל שהם?
היית מוסר אותי כי (מהסיבה שהוא רוצה למסור, כמו לדוגמה ליכלוך, משמעת, כסף)
ילד זה לכל החיים וגם כלב (לעשר שנים +)
זה מזעזע אותי איך אפשר זה עוד טראומה לכלב מסכן, שנוטשים אותו.. חיה כל כך מדהימה
כשלוקחים אחריות על כלב צריך להתמודד עם זה!

יש המון כתבות על זה בפייסבוק ובגוגל, תמשיכי להסביר לו, לשלוח לו כתבות בוואצפ ומקוו שהלוואי שהיה לי איך לעזור לך בדרך טובה יותר!
סליחה אם יצא לי תשובה קיצונית אני פשוט כל כך אוהבת כלבים, אז לא אכפת לי מהמינוסים! יאלה להתראןת

אני לא מסכים איתכם בכלל!
הורים אמורים להגן על הילדים שלהם ולא להפך! הם אמורים להתחשב ולהיות שם למענם בסופו של דבר הילדים הם אלו שעוזבים, ההורים שלה פשוט צריכים לנצל את הרגעים שלהם איתה ולא לגרום לה לכך כל הרבה צער! אני מבין שהנביחות מפריעות, אבל הדרכים שלו קיצוניות! אני חושב שאת מתחילה לאבד את עצמך ולדאוג לעצמך מרוב שאת חושבת על מה יהיה ומה יקרה! נמאס כבר מאנשים שדואגים רק לתחת של עצמם! וכן כן גם אם זה מדובר על הורים!

מכירים תמומחים שחושבים שהם מבינים? אחת הגיבה פה

הכותבת שאלה, אני חושבת שאני מכירה אותך!
יש מצב שתפני אליי בפרטי? אני בטוחה ב100 שאני יודעת מי את!

שואל השאלה:
הכלב הזה כל חיי, אין דבר שאני אוהבת יותר ממנו! הוא בן חצי שנה, והוא די שובב, כי הוא גור! אני כבר מתוסכלת ונראת זוועה מרוב בכי וחוסר שינה. אין לי כבר מה לעשות, אני יודעת שאם אבחר בכלב הרגשות אשם שאימי תעשה לי ילוו אותי לעד, וגם יש לי אחיות קטנות ואני פשוט ארגיש מגעיל עם עצמי.
מאבי לא אכפת לי כבר, הוא כל כך אנוכי ובכל יום שעובר אני מתעבת את האופי שלו.
אאין לי דרך להסביר כבר את מה שאני מרגישה, אני באמת לא יודעת מה לעשות!

שואל השאלה:
מצטערת, לא אפנה אלייך לפרטי, אני יודעת שהכוונות שלך טובות, אבל אם את באמת מכירה אותי, אני לעולם לא אשפיל את אבי במקומות שיודעים מי הוא. סליחה.

אני מת לפגוש את ההורים שלך ולהסביר להם עד כמה את עלולים לאבד אותך! לא לאבד באמת, אני מתכוון לאבד אותך נפשית! אני בטוח שחלק ממך כבר לא מרגיש שייך לשם, ואני מבין אותך! אני מקווה שיהיה טוב, אין לי איך לעזור לצערי אני פשוט מקווה שיהיה לך טוב!

איך אפשר?
היית מוסר את הילד שלך כי הוא עושה רעש?
תגידי לו את זה, היית מוסר אותי כי אני בוכה ועושה הרבה רעש? נפטר ממני ככה בקלות?
כלב זה אחראיות, לקחת אין דבר כזה לנטוש אותו זה פשוט פשע! פשע לעשות את זה לחיה כל כך מדהימה! פשע.
נטישה זה טראומה לכל החיים של הכל. ויש כתבות שמוכיחות את זה.
כשיש לך כלב צריך לקחת בחשבון שזה כולל חינוך ובעיות בהתחלה, והרבה כסף וכו.. קל להיפטר נכון? אבל זה פשוט מצער

שואל השאלה:
אוף אתם חייבים להבין שלא כולם אוהבים ורגישים לבעלי חיים, וכמה שקשה לי לכתוב זאת, אבא שלי הוא מסוג האנשים האלה!
אני לא יכולה להשוות ילד לכלב שלי, הוא פשוט יצחק ויזלזל!

מה הם רציניים? ידוע שכלב חדש או גור תמיד יהיו בעיות משמעת וחינוך, כשלוקחים כלב כבן בית לוקחים בחשבון את כל הדברים האלה, זה אחראיות! לא עושים דברים כאלה, זה עוד טראומה לכלב הקטן והמסכן שרק נולד ולומד ומתחנך, יש המון טיפים לחינוך איך לגרום לכלב לנבוח פחות וגם המון מאלפים!

רגע, למה הכלב מפריע לאבא שלך?

אני מודהם מזה שאת אומרת שהכלב הוא כל חייך... כשאת אומרת את זה ככה בשיקולים של או כלב או אבא, זה נשמע כאילו את בוחרת בכלב.
אל תשכחי שזה אבא שלך, את גרה בבית שהוא משלם עליו, אוכלת מהאוכלשהו קונה, מתקלחת במים שהוא משלם עליהם ומשתמשת במזגן כשהוא משלם על החשמל.
אולי היחסים שלכם יכולים להיות לא הכי נעימים בתקופות מסוימות, ואפשר להבין את זה. הרבה חווים את זה... אבל המינימום שמגיע לאבא שלך, בתור אבא ובתור אדם שמספק את כל הצרכים שיש לך בגיל הזה, זה כבוד.
ואם זה באמת מפריע לאבא שלך עד כדי כך שהוא מוכן ללכת לנקודות קיצון כאלה, זה אומר דבר אחד: זה באמת, נורא מפריע לו. ומגיע לאבא שלך הכבוד לגור בבית שלו, שהוא מכלכל, כשהוא לא סובל. זו הדעה שלי.
אז עם כל הכבוד לאהבה שלך לגור, אני דיי בטוח שהוא לא כל החיים שלך, כי את יכולה להשאר בלי גור אבל עם הורים גרושים, בלי אבא, בלי יכולות כלכליות, הבחירה היא ברורה. חוץ מזה - הוא אבא שלך!

אבא שלך יותר חשוב מכלב.
אני היחידה שחושבת ככה?
למה סימנתם מינוס על המומחה סטיפס?
אני לא מבינה למה תעדיפו לבחור בכלב על פני אבא

שואל השאלה:
אני יודעת שזה נשמע מגעיל, אוף אני באמת יודעת, אבל אבא שלי כל כך פגע בי בשנים האלה, גם כשהכלב שלי לא היה, הוא תמיד מצא איך לפגוע בי כשלא הייתי כמו שהוא דרש שאהיה,
אני לא רוצה שהכלב שלי יסבול, אני באמת אוהבת אותו.
אני כותבת את זה ובוכה, נמאס לי כבר לבכות,
אבא שלי, הוא אבא שלי. ותמיד יהיה,
אני לעולם לא ארצה שיקרה לו משהו,
אבל לא כי אני אוהבת אותו.
כי כמו שאמרת הוא אבא שלי.
האהבה היחידה שאני חשה כלפיו,
היא רק כשאני נזכרת בילדות שלי, ורואה תמונות שלנו מהעבר.
אבל כרגע, הוא אדם אחר. הוא נורא שפל וממורמר, ופוגע בכל הסובבים אותו. אני לא רוצה כבר להתחשב בו ובכולם, פעם אחת בחיים שלי אני רוצה להתחשב בעצמי. הכלב חשוב לי, וכן כרגע הוא באמת כל החיים שלי, וכשאני מקצינה, זה רק כדי להראות עד כמה הוא חשוב לי. אני מבינה את זה שאתה לא מקבל את מה שאני רושמת, אני באמת מבינה. אני מזדעזעת מעצמי אפילו אבל אוף אין לי ברירה אחרת!

כי זה טיפשי שהבחירה תהיה רק לפי מה שיותר חשוב?
חוץ מזה היא צריכה לעמוד על הדעה שלה ולא תמיד להסכים כי זה בסדר גמור! להראות שגם לך יש דברים שחשובים לה לא פחות ולא כל דבר היא תוותר בכל כך קלות אם הוא חשוב לה, כמו שצריך! אם חשוב לי משהו אני באמת ילחם עליו ולא יוותר כי זה אבא שלי!
סתם דוגמה, נגיד ואבא שלה היה רוצה שהיא לא תהיה זרמת כי היא לא מאמין במקצוע אז היא הייתה ישר מבטלת את עצמה כי הוא יותר חשוב? לא!
נגיד ואבא שלה לא היה מרשה לה לצבוע את החדר בצבע כחול כי זה צבע של בנים היא הייתה מוותרת? לא!
זה חלק מהאופי, כשמשהו חשוב לנו אנחנו לא נוותר, כמובן בפורפורציות ולא בקיצוניות! אבל חשוב שיהיה לה דעה משל עצמה ושהיא לא תבול את עצמה רק כי זה אבא שלה..

אני ממש לא מסכימה איתך
אבל תראי, משום מה רוב הגולשים חושבים שאת צודקת.
אז למה שפשוט לא תקשיבי להם? מה לעשות? תזניחי את הכיבוד הורים, ותעשי מה שאת רוצה.
זה הכל.

אל תזדעזעי מעצמך! את טובה מידי כדי להרגיש ככה! לא משנה מה יגידו פה, תדעי שאני מבין ותומך בך! את תמיד מוזמנת לפרטי, אני מבין את האהבה שלך לכלב, ואני נורא מזועזע מהאבא! אני באמת רוצה שיהיה לך טוב ואני אפילו לא מכיר אותך! את מהאנשים שמתחשבים בכולם עד שהם שוכחים את עצמם, ואז שסוף סוף טוב להם, מישהו חייב להרוס! אל תקשיבי לתגובות שאומרות כי אבא שלך הוא מעל הכל! כי הכל בחיים האלה זה הדדי ושווה! ברגע שאבא שלך היה נותן לך הרגשה שאת הכל בשבילו אז ככה גם את היית אמורה להרגיש כלפיו! אי אפשר שרק היא תתן מעצמה ותתן והוא ימשיך לרמוס ולהשפיל ולאיים!

ולעזאזל תפסיקו כבר לגרום לה למצפון ורגשות אשם! עיגולי שמחה אני מדבר אלייך כן!

תשובה מדהימה ליאור.

שואל השאלה:
לכל המודאגים שאבחר בכלב,
לעולם לא אעשה דבר כזה. אני לעולם לא ארצה שאבי יעזוב את הבית. אני יודעת שאצטרך להיפרד מהכלב שלי, אבל אני פשוט מתוסכלת ויודעת שזה ישבור אותי. אני יודעת שאני לעולם לא אסלח לאבי, ולא אסלח לעצמי על כך שהכנסתי את הכלב שלי לכל זה. אני לא עד כדי כך אנוכית ומגעילה,
אני לא אתן לאבא שלי לעזוב בחיים,
לא בשבילי! בשביל אמא שלי, בשביל אחיות שלי, ובשביל מה שכולם יגידו אם ידעו זאת.

שיעזוב את הבית, לפי מה שתיארת יהיה לך טוב יותר אם ההורים שלך יהיו גרושים. במקרה הזה הכלב שלך הרבה יותר חשוב.

אם הוא יעזוב את הבית היא לא תסלח לעצמה לעולם!
היא לא צריכה את העוול הזה על הלב שלה! הילדה לא ישנה בלילות מפחד שהכלב ינבח אלוהים זה הזוי! אם רק הייתי יכול לתפוס את כל ההורים האלה לשיחה ואומר להם שהזמן עם הילדים שלהם כל כך קצר ושינסו לנצל את הזמן עד הסוף! לתת להם את כל מה שהם צריכים, כי בסופו של דבר ההורים יזדקקו לילדים יותר מכל דבר אחר! וזה יתבטא כשהם יזדקנו! ברגע שהאבא היה מגלה חשיבות הילדה היה בינהם קשר אחר!

ליאור בסדר אני אפסיק להגיב...
ליאור אתה צודק זה לא ענייני
היא שאלה לדעות של אנשים, אבל אין לי עוד מה להביע את דעתי אם אני כזה נשללת פה.
ולגבייך אנונימית אני מצטערת שהבעתי את דעתי והתעניינתי. כנראה רצית לשמוע משהו מסוים.
סליחה (:

כנראה אמרתי את מה שאני הייתי עושה. לא באמת דמיינתי שיהיו אנשים שיעדיפו את הכלבים. כנראה אני חיה בעולם שונה מכם.

הרגע היא רשמה שהיא לא תבחר בכלב שלה, שחררי ממנה כבר!

שואל השאלה:
אפשר להפסיק עם הריב הזה? אני באמת צריכה עזרה, ואני מקבלת את כל מה שאתם אומרים, אם אני מקבלת את זה שהיא טוענת שהכבוד הורים צריך להיות בעדיפות ראשונה,
אז ליאור כמה שזה קשה, תנסה לקבל את זה גם אתה. אני מבינה אותה שהיא אומרת את זה, בתכלס מהצד כל הסיפור נראה מזעזע ומוציא אותי ילדה דוחה.
כי לא כולם יודעים מה זו רגישות לכלבים, ולא לכולם יש הורים שחושבים שאת בובת פלסטלינה שניתן לעצב אותה לפי הרצון שלהם. בבקשה לא לריב פה

את צודקת, מצטער!

עיגולי שמחה, אני מסכים איתך לגמרי ואני גם לא מבין מה העניין של שלילת דעה רציונלית של אנשים אחרים.
ליאור, אין שום סיבה שתתחיל להשתיק פה אנשים בהתבסס על דעות שונות.
אנשים כנראה לא ממש מבינים את ההשלכות של מילים כמו "עדיף לך לבחור בכלב עם אבא כזה" כמו שראיתי כאן. נסי לשמוע מאנשים שאין להם אבא - עם כל הכבוד ליחס האולי לא טוב מאביך, עם כל הכבוד לאהבה שלך לגור, שאני באמת מעריך... הוא לא יחליף את אבא שלך בשום צורה. אבא זה אבא, והורה זה הורה, ודמות מכלכלת זו דמות מכלכלת. אם זה באמת כ"כ מפריע לו, מגיע לו לגור בסבל בבית שלו, שהוא מכלכל? אני לא חושב.

זה הרגע באמת להתבסס על דעות שונות?
חחח ברצינות אני לא צריך בכלל לנהל שיחה עם אנשים כמוך!
הילדה צריכה עזרה, ואתה במטרה להראות כמה אתה צודק ולהביע את הדעה המנצחת שלך!
לא מתכוון להמשיך לדון איתך על הנושא הזה. במיוחד אל פה

אויש נו, תפסיק להיות קטנוני. אף אחד לא מכריח אותך לדון איתי, סטיפס זה אתר של שאלות ותשובות להזכירך, ואף אחד לא מנסה לכפות עליך או עליה את הדעה שלי. שום דבר לא בניסוח ולא באינטונציה לא רמז לכך שהדעה שלי היא מנצחת לעומת הדעה שלך.
מה שאמרתי נועד בהחלט לעזור לשואלת השאלה, להגיע לרציונל לגבי מה חשוב יותר, ולמה. ובנוסף אולי גם להבין למה האבא מגיב ככה.

עריכה: ולא אמרתי "להתבסס על תשובות שונות". אמרתי שאין מה להשתיק אנשים אם יש להם תשובה שונה, כמו שעשית למעגלי שמחה.

תגידו השתגעתם? האבא פאקינג מאיים אליה ואתם עוד מתלוננים על זה שהכלב זה הדבר החשוב בחייה? איך לעזאזל אתם לא מבינים אותה? רואים שאין לכם כלב

את יכולה למסור אותו לחברה או למשפחה קרובה שאת תמיד מבקרת ויכולה לראות אותו הרבה
רק אל תמכרו או תשימו אותו בכלבייה כי הוא ייסבול שם מאוד
אני בטוחה שאת לא רוצה למסור אותו ושהוא חלק מהמשפחה, גם אני הייתי צריכה למסור את הכלב שלי והוא עבר דברים לא קלים עקב המסירה הזאת אבל אם תוודאי שהוא נמסר ליידים טובות ושאת תמיד יכולה לבקר אותו תעשי אתזה כי המשפחה שלך חשובה לא משנה באיזה צד תבחרי את תאבדי או את הכלב או את אבא שלך.
אז תחשבי חיובי אם תמסרי את הכלב למישהו קרוב את יכולה לבקר אותו אבל את אבא שלך לפי מה שרשמת ומה שהבנתי הוא לא ירצה איתך קשר בסופו של דבר הוא אבא שלך ואם תמסרי את הכלב אולי יהיה לו יותר נחת לאבא שלך ועם הזמן הוא יתרכך יותר, אני לא באמת יודעת אבל עדיף שאת תמסרי את הכלב לפני שמישו אחר יעשה אתזה והוא ייעלם לתמיד ואת גם לא יכולה לבקר אותו
מקווה שתעשי את הבחירה הנכונה בהצלחה!

אבא שלך הוא ראש הבית וכנראה שהכלב ממש מפריע לו לפי דעתי או שתתני את הכלב או שתעשי איתו שיחה ותסבירי לו שהכלב חשוב לך נורא

i'm too hot - תתפלא, יש לי.
ואם אבא מאיים, או המינוח היותר נכון הוא - מציב לה תנאי, אני רואה אל זה כאילו הגיע לסף כלשהו של תסכול מהמצב.
ואני עדיין רואה את אבא כדמות חשובה יותר מגור בחיים.

כדי לאמץ כלב צריך שכל המשפחה תסכים לאמצו, אם הוא גורם למתח אם כל כמה שאני אוהבת כלבים צריך למסור אותו. את לא יכולה לתת לכלב לקרוע את המשפחה שלך. תמסרי אותו לחברה או בן משפחה כדי שתוכלי לבקר אותו.

אם הוא הגיע למצב שזה או אני או הכלב כנראה זה ממש חשוב לו... בכל זאת זה אבא

שואל השאלה:
אני לא מסוגלת למסור אותו למישהו קרוב אלי, אני פשוט לא מסוגלת!
ואתם לא מבינים, אבא שלי הוא פשוט כאילו מנסה לחפש אותי.
והוא הסכים שיהיה לי כלב, הוא הסכים!
ואם אמכור אותו ורוב הסיכויים שזה יקרה, אוודה שתהיה לו את המשפחה הטובה ביותר.
הלב שלי יקרע, הוא נקרע גם ברגע זה, אבל אני לא חושבת שיש לי ברירה.
אומרים שלב יכול להישבר ממלא סיבות, אני חושבת שגם אבא שלי כל כך פגע בי, גם אמא שלי שטורחת להזכיר לי ולהאשים אותי על הריבים שנוצרים פה בגללי, גם זה שאני לא יוצאת עם חברים ואני פשוט מרגישה שאני חייבת לשחרר מהלחץ שבי, וגם הפרידה מהכלב, אני לא חושבת שאני אצליח לעמוד בזה. אני יודעת שזה נשמע טיפשי וחלקכם אומרים 'ראבק זה רק כלב' אבל הלב שלי לא מפסיק לדפוק ויש לי בי מועקה.

לא זה ולא זה. תסבירו לו כמה הוא חשוב לך? מה יכול לנתק קשר בגלל כלב? תגידו לו שהוא גורם לך אושר וכל מה שכתבת

לדעתי הכלב יותר חשוב
אם הכלב יעזוב מה הוא יעשה איפה הוא יחייה? הוא לא יכול ללכת לעבוד ולשכור דירה
ואבא שלך כן יכול לעבוד ולחיות בדירה אחרת!

אף אחד לא שווה שתרגישי ככה! גם לא אבא שלך! אני מסכימה עם זה שאמר שאת טובה מידי כי את באמת כזאת! נמאס שהטובים נפגעים תמיד, אל תבכי! אני מקווה ואמשיך לקוות שיהיה בסדר! בבקשה תעדכני אותנו במה שיהיה אוקי? הכנסת אותי ללחץ ואני באמת מרגישה נורא בשבילך! תהיי חזקה! ותצאי קצת מהבית לכמה שעות, את חייבת לשחרר קצת מהלחץ! זה לא בריא!

אני זוכרת שגם לי היה קשה עם המשפחה שלי שהרק קיבלתי את הכלבה ורק ניסיתי לשפר את הכלבה שלהורים שלי יהיה יותר נוח איתה אני חושבת שאבא שלך עצבני על הכלב כי הוא לא ממשומע אולי או שזה מעצבן אותו שהוא נובח בלילות ואני בטוחה שהוא עצבני גם מסיבות אחרות שלא קשורות למשפחה אולי לעבודה אולי הוא לא מרגיש טוב עם עצמו והוא מוציא את התסכול עליך ועל הכלב והוא חושב שאם תפטירי מהכלב אז יהיה לו קצת יותר שקט בחיים את צריכה להראות לו את ההפך אני עבדתי קשה עם הכלבה שלי שלא תנבח בלילות שתישן שלא תציק להורים שלי והיום הם אוהבים אותה מאוד ולא רוצים למסור אותה בכלל כי חלק מהמשפחה אני חושבת שתשתפי את אחיות שלך אמא שלך וביחד תמצאו דרך שהכלב יהיה נוח לכולם ויקבל אהבה מכולם כולל אבא שלך אם את צריכה עוד עזרה אני כאן:)

אני רק אומרת שהייתם צריכים לחשוב לפני שלקחתם את הכלב מה יקרה... כי אנחנו גם עוד מעט לוקחים כלב ויכול להיות לו את תסמונת הנטישה (או משהו כזה)... זה יפגע בכלב..

אני חושבת שיש לי את התשובה שתפטור לך הכל.
כלבים הם בע"ח והם זקוקים לשינה.
אני מציעה שתישני בלילה ובשעות היום תהיי ערה. בשעות היום בזמן הפנוי שלך תשאירי את הכלב שלך ער ותעייפי אותו. כדי שבלילה הוא ישן בלי להזיק לבני הבית. תדברי על זה עם הורייך שבזמן שיכולים ישימו עליו עין ולא יתנו לו לישון בכל השעות אשר אתם ערים בהם.

כמובן יש את האפשרות של האילוף. שגם יכולה לעזור אני בטוחה שאת לא הראשונה עם בעיה כזו. כן זה תהליך די יקר אבל משתלם.
אם התהליך שלהם לא עובד אתם מקבלים את הכסף חזרה. ברוב המקרים התהליך משתלם.
בתהליך האילוף תוכלו לארגן את התנהגותו של כלבכם לפי רצונם של בני הבית. כך שיתאים לכולם.
כדאי שאת רוב מטלות הטיפול בכלב בהתחלה תיקחי על עצמך לתקופה ארוכה ואז תחלקי אותם עם בני הבית כאשר ירגישו בנוח עם הכלב.

מקווה שעזרתי! מי יתן וכל הסיכויים יהיו לטובתכם:)

למומחה טיטי, משהו מוזר פה...
את מסכימה לזרוק את הכלב מהבית,
הכלב, בן בית, לזרוק אותו כי הוא נובח ועושה רעש?
את מסכימה עם זה? הרי אמורים לקחת בחשבון כמצרפים כלב למשפחה, לא מוסרים כלב כמו שלא מוסרים ילד,
את היית רוצה שימסרו ילד, שיפילו ילד (הפלה), שיתנו לאימוץ ילד רק כי הוא עם מגבלות? לדעתי זה אותו הדבר.
ובתור מומחה שעוזרת לילדים עם מגבולויות, ממש לא היית רוצה שיזרקו ילד מהבית כי הוא עם מגבלה, עושה רעש, או לא מה שאבא רצה בבית,
כשלוקחים כלב, זה כמו ילד, לקחתם אחראיות על עצמכם! אי אפשר לנטוש זה פשע
מזועזעת ממך. מצטערת.

אנשים מתבלבלים פה בגדול!
חושבים שזה או אבא או הכלב.
הבחירה פה האמיתית
זה או היא או האבא.
שתבחר בעצמה. שלא תבטל את הדעות שלה.

סליחה, אבל אבא שלך ממש דפוק.
כלב זה לא בובה שאפשר לזרוק אחרי שכבר לא צריך.
אני במקומך הייתי אומרת לו שאם הוא רוצה הוא יכול ללכת. אף אחד לא מגרש אותו, אבל גם לא את הכלב.

הינה רעיון ממני-
תדפסי את הדיון פה ותניחי לו על המיטה, אולי זה ישנה לו את הראייה ואת הנוקדת מבט והחשיבה,
וגם יותר קל בפתקים לתבטא ולהסביר בלי שהוא צועק או נכנס לך במילים, ותוסיפי משפט או כמה משפטים שחשובים לך להגיד גם בכתב.

שואל השאלה:
אני לא אדפיס, אני לא רוצה לפגוע בו.
הרעיון טוב, אני רוצה להראות לאמא שלי, אבל מפחדת שזה יגרום לה לריב עם אבא, ושוב יאשימו אותי. זה נורא מסובך, מתנצלת.

תספרי לאמא שלך שרשמת את השאלה ויש המון תשובות ואם כדאי להראות לאבא?

קרה לי מקרה בערך כזה. תראי למה אבא לא סובל את הכלב תנסי לקשר בניהם תתני לכלב מגבלות שלא יסתובב בסיבבה של אבא אם לא נוח לו קיצר תטפלי בכלב יותר תראי אחרית

במקום למכור את הכלב תתני אותו לחברה שתשמור עליו ועדיין הוא יהיה שלך אבל לא בבית שלך

לפי מה שהבנתי ממה שכתבת בתשובות גם אתם משאירים את הכלב בחוץ?

שואל השאלה:
הבנת נכון. הכלב שלי חיי בחוץ, עד גיל ארבעה חודשים הוא היה גר בתוך היחידת דיור שלנו, ולאחר שעבר את כל החיסונים אישרו לנו שיחייה בחוץ. יש לו מלונה, ומקום מסודר. החצר ענקית ענקית, ומגודרת היטב.

הכלב זה לא העניין פה, הוא כל פעם יעשה לך את זה רק בדברים אחרים. אסור לך לוותר על הכלב.

אם הוא חי בחוץ זה מעולה. בת כמה את? אם את מספיק גדולה אולי תעברי לדירה משלך? ואם לא.. אני מכירה את המצב, אני יודעת כמה זה קשה, אבל אם תתני אותו לסבא וסבתא או לחברה קרובה ותבקרי אותו הרבה, זה באמת יהיה כזה נורא? אפילו לבינתיים, עד שהוא קצת יגדל ויהיה פחות שובב ואז תחזירו אותו והוא פחות יפריע לאבא שלך: /

מסכימה עם האנונימי,
זה לא העניין הכלב כאן!
מדובר בזה שלשם שינוי, היא צריכה הפעם לבחור בעצמה!
זה או לבחור בה, או באבא שלה.
תבחרי בעצמך! פשוט תעשי את זה! בלי לחשוב יותר מידי על ההשלכות!

את יודעת שבחום הזה ולא משנה אם יש מלונה או אין זה עינוי להשאיר כלב בחוץ?

אנונימית את יודעת שאת יכולה לעוף מפה?
זה כלב של חצר לפי מה שאני מבינה, ואם אין לך איך לעזור ורק לגרום לה לרגשות אשם אז בי!

משפחה זה יותר חשוב מכלב

שואל השאלה:
יש לו פינה מסודרת, מתחת לפרגולה, והכל מוצל.
יש לו מים קרים, אני לפעמים עושה לו מסאז עם קוביות קרח, הוא בסדר גמור!

הבנתי, טוב בכל מקרה אני מסכימה איתך וכל הכבוד שאת דואגת לו ככה תעמדי על העקרונות שלך עכשיו זה יחזור לך בהמשך בחיים את לא תתחרטי שהחלטת להשאיר אותו. יש פה מלא עצות טובות תקשיבי להם

אני לא יודעת בת כמה את, אבל אני במקומך (כמובן אם היית בוגרת מספיק ועם יכולת לכלכל את עצמך) הייתי עוזבת עם הכלב. יש לי כלבה מדהימה, ממש ממש מדהימה ואם אי פעם מישהו מההורים שלי או מהמשפחה יגיד לי דבר כזה מצידי לא לדבר איתו בחיים. המשפחה שלי מסתכלת אותי כל פעם וכל פעם צוחקים עלי שאני שמנה והכלבה שלי היא הדבר היחידי שלא מעליב אותי לא משנה מה והיא אוהבת אותי כמו שאני ללא תנאים ואין מצב שאני אוותר עליה. לדעתי אם את גדולה מספיק ויש לך יכולת לכלכל את עצמך אז לכי על זה, ואם לא אז תנסי אולי להזמין מאלף מקצועי הביתה כדי שיעזור לכם לפתור את הבעיות עם הכלב.
בהצלחה!

ישלך אבא חולה בראש... עדיף לך הכלב...

האמת שאין לי תשובה סופית בשבילך, אבל...
מצד אחד, זה אבא שלך. את לא תמצאי לו בחיים תחליף, ולא משנה כמה את מתעבת אותו עכשו, או שונאת אותו, הוא בכל זאת אבא שלך.
אבל מצד שני, לכלב גם לא תמיד תוכלי למצוא תחליף, וגם הכלב יהיה ממש מסכן אם תנטשו אותו.
אבל- אמרת שיש לך גם אחים/אחיות בסיפור הזה, אז, מה הם חושבים? אם את היחידה שקשורה לכלב ואוהבת אותו, אני חושבת שזה לא יהיה הוגן שתשאירי את הכלב, ואבא שלך, שהוא גם אבא שלהם- ילך. אבל אם כולכם אוהבים תכלב, אין לי מה להגיד... בהצלחה:)

וואי למה אבא שלך הגיע לרמה כזאת של "אני או הוא", זה ממש לא חכם לגילו.
גם אבא שלי עשה לי מקרה דומה.
מה זאת אומרת מאיים? דיברת עלזה עם אמא? אם זה לא עוזר תפני לאחד ההורים שלו (סבא וסבתא).
עוד דבר אני ממש מצטערת בשבילך שזה הגיע למצב כזה.
אני מציעה לך לשבת אם אבא שלך לשיחה חזקה שתגידי לו: למה היחסים שלך ושלו כמשפחה אמורים להיות תלויים בכלב? כי קודם כל כלב זה חלק מהמשפחה ואם הוא טוב לב (אבא שלך) הוא ישאיר אותו.
תגידי לו גם שאם את חשובה לו הוא כאבא יחפש דרך להתקרב אל הבת שלו לא בדרכים של תנאים.
הרי אבא שאוהב את הבת שלו אם היא עדיין קטנה יתקרב אליה לא משנה.
תבקשי מאמא שלך שתשב איתו גם לשיחה חזקה.
למה כאבא הוא מעמיד את הכלב כתנאי? מה הכלב קשור?
אני לא באה בהאשמות אבל תשבי תבררי מאיפה זה כי זה לא רגיל.
אני יודעת שזה אכזרי אבל אם הם ככה רבים לא הגיע הזמן להתגרש?
תדברי עלזה עם אמא שאת לא יכולה יותר שהיא מאשימה אותך על משהו שזו בחירה שלה לריב.
אבל אני מבינה אותך שלא עוזר עם ההורים כלום לכן יש לפנות לגורמים אחרים.
אם באלך לפרוק או לקבל עזרה את תמיד תמיד מוזמנת.
אני יהיה פה בשבילך (:

איזה חלשה את...
יש לך כבוד לאבא שלך
אבל במקומך הייתי נותן לו בעיטה בתחת
היה לי אותו דבר אם התוכים שלי
אמרתי לו לך תזדיין אתה לא נוגע בתוכים
עכשיו הם בתהליכין אני מרגיש הרבה יותר טוב
(הוא לא יצא מהבית בגלל התוכים)

אולי די עם החרטא הזו "כיבוד הורים" "אבל זה אבא" "איך אפשר להתלבט, ברור שאבא" די כבר.
תבינו שלא כל ההורים עושים את העבודה כמו שצריך, לא כל ההורים נועדו להיות הורים בכלל. לא כל ההורים טובים, אם האבא הורס לה את החיים, אין סיבה להתחשב בו רק "כי הוא אבא".

היא אומרת שאבא שלה תמיד עושה לה בעיות, ועוד עכשיו במיוחד כי הוא מצא על מה לדבר. כך שגם אם היא נפטרת מהכלב, הוא ימצא דבר אחר להתלונן עליו, הכלב עצמו לא באמת הבעיה כאן.

אין מה "לבחור", יש לו בעיות, וזה ניכר. אם הוא רוצה לעזוב, עדיף ככה. למה? כי במידה ותתנו את הכלב, ימשיכו כל הבעיות, אבל לך אפילו לא יהיה כלב לפנות אליו כדי שתרגישי יותר טוב, יותר אהבה.
חוץ מזה, יכול להיות שאם הוא יעזוב זה יעשה לכולם טוב, לא? הרי במה מועיל למשפחה רק ריבים וצעקות? ושעוד יש לך גם אחיות יותר קטנות, זה מה שהן צריכות לזכור מאבא שלהן? וגם לאמא זה יעזור, שלא תהיה תמיד בלחץ ממנו, ורק עסוקה בריבים.
הוא אמנם בן משפחה ובן בית, אבל הוא לא מתנהג ככה, נשמע שיהיה יותר רגוע בלעדיו.

המלצה שלי זה שתיפני לרווחה ולא בגלל הכלב אלא המצב לא תקין אצלך בבית!

הבנתי שיש 2 כלבים במשפחה.. תיפטרי מזה שעושה את הבעיות.
לא מוותרים על בני משפחה, ולא עושים כזה אולטימטום

i am an atheist - אווץ'

אני מביינה אותך, אבל אם ככה עליך לעזוב את הכלב, סורי

מה אאוץ' זאת האמת לאמיתה

קיבלתי מהדף הזה שני אנשים שקיללו אותו ודיברו לא לעניין בקיר התודות שלי, אז "התודות" שלכם נמחקו מהר מאוד. ודבר שני מי שכותב שאלה צריך להיות מוכן לקבל גם תשובות שהוא לא ממש אוהב. מהרגע שפתחתם את השאלה למענה. יש לקחת בחשבון שלכל אחד זוית ראיה שונה. שלי הייתה ונשארה שהאבא חשוב מהכלב.

תקנו antibark
זה נותן זרם חשמלי שמתגבר במידה והכלב לא מבין את המסר.
זה לא משהו מרושע, אני מתעסק הרבה באילוף, ויודע מה זה, מתישהו חישמלתי את עצמי עם זה, וזה יותר צריבה וגירוי כזה מאשר כאב.
זה לא מחשמל מיד, זה מתגבר לאט לאט עד שהכלב מבין, ושהוא עוצר, זה נרגע. זה פיתרון מושלם, מלמד תוך 20 דקות לא לנבוח, ואחרי שבוע עם הקולר הזה (הוא נטען, תטעינו ביום כשהוא לא נובח) אפשר להוריד ממנו ולחכות חודש, במהלך החודש לשים לב לדברים הבאים:

אם הכלב נובח - להחזיר, ולחכות שהכלב יבין שזה חוזר אליו, גם אם זה באותו רגע לא עליו, ככה לבדוק עד שהוא מפסיק לגמרי

אם הכלב לא נובח - מושלם, כנראה למד כנראה שמלבנוח לא יוצא כלום

פיתרון אחר - ניתוח להוצאת מיתרי קול (או שזה לא להוצאת המיתרים, אבל זה פשוט גורם לכלב לא לנבוח)
הכרתי בנאדם שהיה לו כלב מאוד חרדתי, שנובח 24/7. והכלב היה בן שנה ושלושה חודשים, ככה שהיה לו זמן עד שהוא יאבד את הקול.
התלוננו על הבעלים כל כך הרבה פעמים, וכמעט לקחו את הכלב (היה בסופו של דבר מומת)
הבעלים בירר, שמע על הניתוח - עשה את הניתוח, והיום הכלב נובח 24/7 ומוציא רק אוויר

מקווה שעזרתי, במקרה שזה נמשך, ויש בעיות ( עם אבא ולא עם הכלב).. תיפטרי מהכלב השני, כמו שכבר אמרתי
לא נשמע כאילו הוא הכי מתאים לתפקיד "אבא" שמגיע לו שיגנו עליו ככה

אמרת שהכלב שלך הוא הדבר שהכי חשוב לך בחיים וזה האושר שלך, בנאדם לא מתחבר לכזה דבר שלא יכול לדבר ויכול רק לשחק איתו... פעם שהיו לי ריבים תמיד הלכתי לחתולה שלי והרגשתי שרק היא מבינה אותי ושאני מתה עליה והיא הדבר הכי חשוב לי בעולם כי יעני מקשיבה לי... יכול להיות כשכול הריבים יפסקו וגם הצעקות ושתתחילי לדבר אם אבאשלך אז לא יהיה לך את הצורך של הכלבה שלך ולא תרגישי שביא הדבר הכי חשוב לך בעולם..
אני אומרת אתזה מנסיון:-)

שואל השאלה:
אפשר בבקשה לא לקרוא לאבא שלי כלב? עם כל הכעס והכאב שאני מרגישה כלפיו, כלב הוא לא.
עם כל השנאה שאני חשה, אני פשוט לא יכולה שאנשים אחרים מדברים על אבא שלי ככה.
יש בי את הצורך לגונן עליו, כי הוא אבא שלי.
אז עם כל הכעס שלכם, אני באמת מבקשת לחסוך במילים-גם אם הכוונה טובה וגם אם אתם צודקים.
לגבי הקולר והניתוח-
זו התעללות. אני לא אפגע בו.
כלב נובח מטבעי, וזה לגמרי לגיטימי.
אם אני דקה מפסיקה לחשוב על עצמי,
ויותר על הכלב שלי, אני חושבת שעדיף שיחייה במשפחה שתתן לו את כל תשומת הלב, החום והאהבה.
מגיע לו, הוא כלב מדהים.
יהיה לי קשה להתמודד עם הכאב והגעגוע, ואני יודעת שאני הולכת לוותר על משהו שהוא הדבר הכי חשוב לי כרגע בחיים, אבל אני מתנחנת בכך שאבא ישאר בבית, ולכולם יהיה טוב. אני אבכה יום ויום, אבל הידיעה שהכלב שלי יהיה במקום שבאמת אוהבים אותו, תרגיע אותי.
אני אהיה בסדר, תודה לכולכם.

לא מכיר את אבא שלך אבל הוא נשמע קצת דפוק. אם הוא באמת מתכוון לזה ואת גרה גם עם אמא שלך והכלב באמת חשוב לך כמו שאת שאומרת אז שיעזוב מצידי. אבל אם הוא אבא טוב אוהב כמו כול אבא ואת גרה רק איתו אז אין מה לעשות תמסרי את הכלב...

את מוסרת את הכלב בסוף? זאת החלטה שלך, אבל אני חייבת לומר שאני לא מבינה אותה. כתבת לנו שאבא שלך אדם לא מתחשב ושהיחסים ביניכם לא טובים, את באמת מעדיפה אותו על פני החבר הכי טוב שלך?
אני לא מנסה לחנך אותך אבל אני מודה שאני מאוכזבת מהבחירה שלך /:

מוותרת בקלות..

שואל השאלה:
אני לא יכולה לפגוע בכל המשפחה שלי כדי שלי יהיה טוב!
אני לא כמו אבא שלי, אני לא אנוכית ואכזרית! אני לא אסלח לעצמי אם הוא יעזוב, אני לא רוצה את זה על המצפון שלי! אני לא מוותרת בקלות, עברתי חודש מייסר! אני פשוט מותשת כבר!
אל תשפטו אותי אני מתחננת זה הדבר האחרון שחסר לי עכשיו, אני בסך הכל רוצה שיהיה טוב! אבא שלי יכול להיות אדם טוב כשהוא רוצה, הוא לא כזה רע! זה שהוא רע אלי, לא הופך אותו לרע. הוא עבר הרבה בחיים, וזה פשוט אוף אני לא רוצה לגונן עליו עכשיו כי לא מגיע לו, אבל אל תשפטו בבקשה ממכם!

את רואה עד כמה את טובה?
את אשכרה באה להגנתו כרגע, כי מדברים עליו כאן לא יפה!
אף אחד וגם לא הוא שווים את זה שתרגישי ככה! אין לי ספק שאת בן אדם מדהים, ואני אוהב את מי שאת אפילו מבלי להכיר אותך, את רגישה ברמה מטורפת, ודואגת שיהיה לכולם טוב, אבל מה איתך?!
לא אכפת לי מהאבא שלך ומהאמא שלך, וואלה לא אכפת לי גם מהאחיות שלך וגם לא מהכלב!
אכפת לי ממך, הגיע הזמן שיהיה גם לך אכפת מעצמך, החיים שלך יהיו הרבה יותר קלים אם פשוט תחליטי שזהו! את מתחילה לדאוג לעצמך! אני יודע שזה קשה,
בדרך כלל אנשים המתחשבים רק בעצמם, ושמים פס על כולם גורמים לי לבחילה!
אבל במקרה שלך את חייבת את זה!
את מהאנשים שמגיע להם את הכי טוב שיש! אל תוותרי עליו, את תרגישי רע. אני ועוד עשרות אנשים פה רוצים רק לטובתך, אנחנו לא רוצים שתרגישי רע.
עשרות אנשים פה מרגישים רע רק מזה ששיתפת אותם בחרא הזה שאת עוברת!
אנחנו לטובתך, אני לא שופט אותך, אני רוצה שיהיה לך טוב!
הכלב הזה, עם כל הבעיות שהוא עושה,
הוא עושה לך טוב! וההורים של היום פשוט לא מבינים שהדבר היחידי שהם צריכים להעניק לילדים שלהם כל עוד נפשם בוערת בהם זה אושר! וכן!
גם אם זה בא על חשבונם של האושר שלהם!
וכן, עם כל הכבוד לדמות שאת מגנה עליה כרגע, לאבא שלך,
שגורם לך לכל הסבל הזה, עם כל הכבוד לו, את לא צריכה לשים עליו בכלל. לא מגיע לו! במיוחד לא ממך!
כמו שאמרו פה מעליי,
זה לא לבחור בכלב או באבא שלך.
זה לבחור בך. או בכלב שלך.
אני מתחנן תבחרי בך!

וואי איך כולם פה רוצים להרוג את הכלב ו'לאלף' אותו
לדעתי הוא מתנהג בצורה לגמרי נורמאלית לכלב
ואבא שלך ממש לא חכם שהוא לא הבין את זה בלשון המעטה
אין לי תשובה בשבילך כי מי שקובעת בסוף זו את ולא אנחנו,
תחשבי מי יותר חשוב לך.
הכלב, שעושה בעיות לאבא שלך
או אבא שלך, שעושה בעיות לך ולאמא שלך

זה הכי דפוק שהוא מאיים לעזוב את הבית בגלל הכלב!
אם בסוף את מחליטה להשאיר את הכלב, את יכולה להגיד לו 'אם אתה כזה פסיכי, אתה מוזמן לעזוב את הבית. הכלב לא הולך לשום מקום. אם אתה כזה חלש בגלל חית מחמד קטנה, אתה מוזמן ללכת.' (או לפחות זה מה שאני הייתי אומרת)

היה לי סיפור דומה, אני לא אכנס לזה אבל מה שאני רוצה להגיד לך זה שאל תוותרי על הכלב הזה! כמו שהוא כל חייך, את גם כל חייו. אין לו מישהו אחר שהוא מכיר.. מניסיון. למסור אותו זה די טראומה בשבילו כי הוא גדל איתך ורגיל אלייך והוא פתאום לא מבין כשהוא כבר לא איתך. סליחה שאני אומרת את זה אבל אנשים כמו אבא שלי מגעילים אותי, אמא שלי גם כזאת, אגואיסטית אנוכית ובלתי מתחשבת בעליל, אז אני מבינה אותך. יש לי כמה הצעות למצב: אם את יכולה מבחינה כלכלית, תקחי את הכלב למאלף למספר פעמים, כדי שיעזור למנוע את המצב של הנביחות בלילה. אם זה לא אפשרי מבחינה כלכלית תחפשי באינטרנט וביוטיוב מידע וסרטונים בנושא וזה ממש יכול לעזור לך. את יכולה לנסות אם זה יתאפשר להסביר לו שאת מחנכת אותו ובקרוב הוא יפסיק לנבוח, הוספתי לך קישור לאתר שמסביר איך לצמצם את הנביחות, ובכלל תנסי להסביר לו שכמו שתינוק בוכה לפעמים בלילות כשמשהו מציק לו.. ככה גם כלב וצריך לנסות להתחשב. אם את צריכה עזרה תפני אליי לפרטי אני יותר מאשמח לעזור לך, רק בבקשה אל תוותרי על הכלב. אבא שלך אגואיסט אז תתנהגי אליו באותו אופן. אם הוא מתנהג אלייך ככה לא מגיע לו אנשים כל כך טובים בחיים שלו. בסופו של דבר הוא יבין שהוא טעה אבל רק בדרך הקשה אם את מבינה...

גועל נפש של אבא..

וואי מסכנה אל תוותרי על הכלב באמת שאם את לא יושנת כל הלילה הוא חשוב לך תראי לו שהכלב הזה ממש חשוב לך ושטוב לך איתו ותנסי לשכנע אותו להשאיר את הכלב

קודם תראי מה הבעיה של אבא שלך עם הכלב, אחר כך תנסי לפתור ולשכנע אותו שזה לא נכון... נגיד הכלב שלי כבר זקן וכל הזמן משתין בבית ואבא שלי לא אוהב את זה בכלל אבל הכלב שלי נשאר בבית והוא לא רוצה למכור אותו...

תעשי ליו שאת מתוסכלת ובוכה כל הזמן הזה והוא בטח יבין או אם יש לך בתא או סבא שמוכנים אז תביאי תכלב אליהם ואת תוכלי תמיד לבקר אותו

ואת יכולה לתת אותו לחברה שלך או למישו שאת מכירה ואת יודעת שידאג לו ואז אחרי שהמצב בבית ירגע אולי יסכימו להחזיר את הכלב

היי, את מקסימה ומאד נגעת ללבי.
היה לי סיפור מאד דומה לשלך... אבא של בן אדם קשה שגדל בבת עם חינוך נוקשה שכלב זה ליכלוך ובלאגן.
חסכתי כסף ואימצתי כלב, כלב מדהים. אנחנו משפחה שאוהבת כלבים. כולם חוץ מאבי.
הכלב היה כלב של בית אבל אבא שלי לא הסכים לו להיות בבית. רק בלילות כשהוא קשור. הוא מאד סבל וכאב לי הלב על הכלב המקסים ההוא.
היו ריבים רבים בין הוריי ומכיוון שהייתי יחסית קטנה לא הצלחתי לשכנע אותו ועם כל הצער שבדבר נאלצנו למסור אותו אחרי 4 ימים..
לאחר כמה שנים אחרי שיכנועים רבים אימצתי כלב חדש שאיתי פה בבית כבר 5 שנים!
עם הזמן אבא שלי-שכל כך שנא כלבים התרכך והכי מאוהב בכלב שלי! הוא דומה 2 טיפות מים לכלב הקודם.
זה הזמן שלך לשנות.
לא כל האנשים אוהבים כלבים וצריך לתת להם להתרגל.
אני לא חושבת שאבא שלך שונא אותך או את הכלב.. אני מאמינה שהוא מאיים מתוך תסכול כי הוא עוד לא רגיל ולא מרגיש בנוח וזה לגמריי טבעי!
אני חושבת שאת צריכה לתת לו זמן.
תסבירי לו שכואב לך הלב על הכלב, שנקשרת אליו מאד ושתשמחי שייתן לו הזדמנות וינסה גם הוא להתקרב לכלב.
כלב שנובח זה טבעי לחלוטין! ואין מה לעשות בעניין.. במיוחד טיפול בגור כלבים הוא לא פשוט.
ולכן תמיד כשהולכים לאמץ כלב צריך את אישורם של כל בני הבית ולראות שכולם מסתדרים.
אני בטוחה שהכלב מקסים ואני מאחלת לך המון הצלחה ומקווה שתצליחי לרכך את אביך ותאמיני כי יום אחד הוא גם יאהב כלבים כי איך אפשר שלא:)

שכחתי להוסיף.. תלחמי על הכלב.. תנסי אפילו אילוף.

הוא לא רואה שאת כאובה? אם תעשי לו ייסורי מצפון זה לא יעזור?

אני כל כך מבינה אותך... קרה לי פחות או יותר אותו הדבר, אבל עם זאת אני בטוחה שעכשיו קשה לך הרבה יותר. אני מציעה לך לתת/למכור את הכלב.
בחיים האלה שום דבר לא לנצח, במיוחד לא הדברים הפיזיים. תשחררי אותו, זה אולי יכאב, וזה אולי ישאיר צלקת, אבל זה רק יחזק אותך. ממה שהבנתי הוא מועיל רק לך, וזה נכון שאת חייבת לחשוב על עצמך מתישהו, והיחס של ההורים שלך כלפייך נורא, אבל הם תמיד יסתכלו עליך במבט של "יכולת, ולא עשית" ובכל פעם שמשהו יקרה בגלל הכלב, את תיהי האשמה רק עליך יצביעו, וזה יגרום לך ליותר ויותר תסכול, יותר ויותר כעס שמור בבטן.
זה רק מזיק לבריאות, מניסיון.
שחררי את הכלב. אולי תמיד ישאר לך חור בלב, אבל לפחות תדעי שהחברות הזאת והאהבה הזאת היתה קיימת.
אחר כך תקחי את ההורים שלך לשיחה, דברי איתם ותוציאי את כל מה שאת מרגישה, אין לך מושג איזה אבן תרד לך מהלב, איזו הקלה עצומה תיהיה שתוציאו הכל בשיחה אחת. בקשי גם מהם לשתף אותך בדעות שלהם ותגידי להם מה מפריע לך.
הכלב, עם כל האהבה שלך אליו, הוא רק עוד משהו שגורם לך לכל כך הרבה תסכול וכעס. אז כרגע הוא שלילי, תוציאי אותו מהחיים שלך.
לא אכפת לי מהמינוסים אמרתי את דעתי.
בהצלחה

אני לא שופטת אותך. את בנאדם טוב כמו שכתבו לפני, באמת. אבל קצת אנוכיות לא תזיק לך. לפעמים צריך לחשוב על עצמך ולא על שאר העולם.
אני חושבת שלהשאיר את הכלב חשוב יותר מאבא שלך, אני בטוחה שאם תמסרי את הכלב היחסים ביניכם לא יחזרו להיות טובים בן רגע. הוא ימצא משהו אחר לכעוס עליו, ושוב תמצאי את עצמך באותו המצב.
בבקשה תשאירי את הכלב ):

קראתי את כל התגובות פה..
אני לא יודעת כל כך מה להגיד כי אני בהלם מהאולטימטום שאבא שלך הציב בפנייך, אבל אני רק רוצה להגיד שאני חושבת שכדאי שתלחמי על הכלב... אל תוותרי.. תנסי אפילו רק לדבר עם אמא שלך ולהסביר לה כמה את שקורה ואוהבת את הכלב הזה.. ושהיא תעביר את המסר לאבא שלך ותדבר איתו לרוגע, ואולי ככה תגיעו להסכמה משותפת..
בנוסף, כמו שאמרתי קראתי פה הכל, ואני רוצה להוסיף ולציין שאת נשמעת מדהימה, כי למרות כל מה שעובר עליך את עדיין מגנה על אבא שלך, ואני יודעת כמה שזה קשה..

אני תמיד פה בשבילך אם את צריכה, ותודיעי לנו מה ההחלטה שקיבלת/ם בסוף
בהצלחה!

ואי שרשמתי ץגוב וקיבלתי 20 פלוסים למהעשיץי את מאנונימו כל כך מבאס -_-

ל (כבר לא) חייל אני קראתי את התגובה הראשונה שלך לא ראיתי את כל שאר התגובות אחרי שלך ואני אומרת לגבי זה, לי אין אבא ואני נורא עצובה בגלל זה (שימותו האנשים שגרמו לזה). אבל גם לא הייתי מעדיפה אבא שהיה הורס לי את כל הילדות זו דעתי.

היי, תקשיבי מלא תגובות פה אמרו שהאבא הוא מגעיל ועושה לך את כל הבעיות ושתבחרי בכלב ושאבא שלך יעוף.. קל להם אולי להגיד את זה כי הם לא במצב שלך, אבל לדעתי זה בכלל לא היגיוני ונורמאלי להגיד לאבא לעזוב את הבית בגלל הכלב. ברור שאבא לך לא צריך לרדת לרמה של להגיד אתזה אבל עדיין זה אבא שלך והוא ילד אותך והוא מצפה ממך לכבוד, ולא ניראה לי שיש לו סיבה מסויימת לגרום לך להרגיש רע ו"לחפש אותך", תיראי גם הייתה תקופה שאני ממש שנאתי את אבא שלי בגלל שהוא בכלל לא התייחס אליי ודיבר אלי מגעיל ולא עיניין אותו בכלל שהכלב שלי נשך אותי וירד לי דם כשהייתי בת 5, אבל בכל מקרה עכשיו אני בקשר טוב עם אבא שלי הלכתי איתו לטיפולים ומאז אנחנו מסתדרים טוב והוא ממש הישתנה.
אולי אבא שלך לא יודע שקשה לך.. כדי שקודם תלכי עם אבא שלך לטיפול ותנסו לישר את הקשר ואחרי זה לדבר על מה עושים עם הכלב

והייתי במצב שלך רק שאמא שלי רצתה להשאיר את הכלב ואני לא כי לא יכלנו לטפל בו והוא חירבן בבית כל הזמן. בסוף אני ניצחתי.

נכון שלטפל בכלב זה לא פשוט, במיוחד בגור, יש להם נטייה לנשוך ולהיות תוקפניים בגיל הזה, ואין חשק לפעמים לטפל בהם כמו שצריך, ובמיוחד העומס הזה של כל הריבים עם ההורים שלך מקשה ונותן לך חוסר חשק להיות עם הכלב, וכל הנקודת מבט שלך לגביו שונה, אבל בבקשה אל תוותרי!
אם את מוותרת עליו, את מוותרת על עצמך! אל תוותרי על עצמך!
לא מגיע לאבא שלך לנצח, האיומים שלו דוחים בעייני, הרגשות אשם שאמא שלך עושה לך, מזעזעים!
אל תוותרי! בבקשה ממך אל תוותרי על עצמך!

ממליצה לך לנסות לדבר איתו לפני שאת מחליטה על הגורל של הכלב שלך שיסביר מה הסיבה שהוא רוצה לגרש את הכלב ואם הסיבה הגיונית שיעזור לך למצוא לו מקום ראוי

דבר ראשון אני מבינה שלא מדובר פה ב"אבא או כלב" אלא בך או באבא ואני אומרת שתנסי לדבר איתו, לשכנע אותו. אולי אפילו לקחת את הכלב לקורס כמו שאמרו אנשים מעליי. אבל הכי חשוב אל תתני לאביך לעזוב אני בטחה שאת לא רוצה את זה על המצפון שלך ולפי מה שאני מבינה הוא גם מביא כסף הביתה אז אם יעזוב את תגרמי לאמא שלך עבודה קשה וסבל לא רצוי לאחייך הקטנים. אם לא תצליחי להשאיר את הכלב אני מציעה שתתני אותו לחברה או משפחה שאת מכירה שגרים קרוב וייתנו לך לבקר אותו לעתים קרובות (ואולי יהיו פתוחים להצעה שבעוד כמה חודשים מהיום שאביך ירגע את תקחי את הכלב חזרה) אני מקווה שהכל יסתדר בינך לבין אביך ושהכלב יישאר. בהצלחה^^

שואל השאלה:
אבא בא הביתה והחליט שהוא רוצה להתגרש. אני לא יכולה לסבול את המבט המאשים שיש על הפנים של אמא שלי כשהיא מסתכלת עלי, אני שבורה. אפילו עוד לא אמרתי להם שאני מוותרת על הכלב,
מסתבר שלא כל כך משנה מה אעשה, אבא שלי תמיד יגרום צער למרות הכל.
תודה לכולכם, וסליחה שהרסתי לכם את המצב רוח עם כל זה.

אוף):

איזה עצוב זה לקרוא את כל התגובות הללו על הבוקר.
אבל אל תדאגי, גם אם בסוף הם יתגרשו, אז תדעי לך שהכל זה בסוף יצא לטובה גם אם זה נראה דבר הכי נורא עכשיו אז יהיה לך בסדר בסופו של דבר. אני נורא מבין אותך ואת מה שעברת. היה לי מקרה דומה. גם תדעי שמלא זוגות מתגרשים כיום. אני מאחל לך שתמשיכי את החיים בחיוך ושתהני מהם הכי טוב שיש.

אבא שלי כמעט העיף את אחד מהכלבים שלנו ואני ואח שלי יצאנו איתו ככה שאבא שלי לא יגע בו ובסוף הוא הבין ותגידי לאבא שלך שיש ילדים שהכלבים שלהם הצילו את הבית מפריצה ועם אבא שלך כמו אבא שלי ואותו דבר אמא שלך תתעלמי מהם עד שתוכלי לצאת מהבית ולנתק קשר סורי שאני ככה פשוט אני באותו מקום והסיבה היחידה שאני בבית זה אח שלי הקטן

אם להגיד את האמת?
באמת היה עדיף לבחור כבר בכלב, עם אבא כזה שמוכן להתגרש ולעזוב את הבית שלו בגלל כלב, לפחות הכלב נאמן ואוהב ומביא חיבה ואהבה. אני עצמי לא מחובר לאבא שלי בהתחשב בזה שהוא עובד בחו"ל מאז שאני זוכר את עצמי בערך ובאמת שעדיף כבר לבחור בכלב... אני מקווה שלא תרגישי רע עם עצמך, אולי אפילו המצב ישתפר! מאחל לך לאימא שלך ולכלב שלך חיים ארוכים וטובים (:

תפסיקי להיות קשה עם עצמך, את לא אשמה ב כ-ל-ו-ם. הבנת?
את בעצמך הרי אמרת שהוא מתנהג ככה גם בלי קשר לכלב. אני יודעת שקשה כשההורים מתגרשים, אבל במצב שלכם, אני חושבת שזה יעשה קצת טוב.
ואמא עושה לך רגשות אשם? היא בטוח יודעת שזו בעיה שלהם ואת לא קשורה, אבל מנסה להוציא אותך הרעה בסיפור, רק כדי שהיא לא תהיה היחידה בעצבים.

את לא אשמה בזה שיש לך לב טוב ואת נאלצת לספוג את החרא הזה. מקסימום הרווחת כלב, הוא היה כל חייך כמו שאמרת, אם תרצי, כשתהיי יותר גדולה, תוכלי כבר לעבור למקום משלך, בלי שיטרידו אותך ויחפשו אותך על כל דבר קטן.

הם מתגרשים? אל תהיה עצובה, זה טוב בשבילך. ואל תוותרי על הכלב.

שואל השאלה:
הם גם מתגרשים, וגם לא מוכנים שיהיה את הכלב. אמא שלי אמרה שהיא מחפשת לו בית בימים הקרובים, וזה לא משנה אם אבא נשאר או לא, הכלב לא יהיה.

אמנם שאלה ישנה ואולי יש כבר סוף לסיפור אבל בלי קשר אני רוצה לומר כמה דברים. כל התגובות החיוביות המחזקות השליליות הנוגדות הריבים הוויכוחים הם מגיעים לפעמים משיקולים רגשיים וגם משיקולים הגיונים אבל זה בעיה מאוד אישית. בעניין הזה אם הייתי מספיק אחראי לטפל בכלב אבל אחראי מאוד והיה לי את כל הסבלנות לטפל בכלב או כל בעל חיים אפשרי הייתי נלחם לא רק בשבילי אלא גם בשביל הכלב. אני לומר את האמת אוהב כלבים יותר ברמה הרגשית אבל אני יודע שזה הבדל עצום בין רגש לבין היכולת האמיתית לטפל. זה כמו אדם שרוצה לגדל ילדים אבל הוא עושה את זה מתוך סקרנות וחושב שזה יאיר לו את חיו אבל כשיש לו ילדים זה כבר לא כל כך וואו והוא לא מתפקד כמו שצריך ומתלונן ובעצם לא רק פוגע בעצמו אלא בילד ביצור שבו החליט לטפל. אמנם צריך להבין שילד ובעל חיים הטיפול וגידולם שונה. הרבה אנשים מעדיפים לגדל בעל חיים כי זה יותר קל וגם אחר מלגדל ילד שזה קשה יותר וזה תמיד ילווה אותך עד המוות וגם אחרי. ילד זה סיכון. ברגע שיצרת ילד או התחלת לגדל ילד אתה בן אדם שונה אמנם לא בטוח שחייך יהיו טובים אולי גרועים יותר אבל תמיד ילד ישפיע בדרך זו או אחרת על האדם אם זה ברע אז לפעמים בתחושת אשם או בחרטה. כלב זה עבודה אחרת בגלל הנוחות להשוות ילד לכלב. הבעלים שלוקחים כלב נגיד בתור גור וכשהם מגיעים לגיל מבוגר יותר אחרי טיפול ממושך ופתאום מגיע שלב שהבעלים של הכלב מתחתן ויש לו ילד ואז המצב מחמיר והטיפול בכלב מעמיס על המשפחה מבחינה כלכלית ומבחינה נפשית כנראה הם בסיטואציה קשה ביותר בלי שהם בכלל מבינים או שכן. כי נגיד והם מחליטים להוציא אותו ולתת אותו לאימוץ או לזרוק אותו הם פגעו בו נפשית בצורה שהם בכלל לא מאמינים מצד שני קשה לשפוט אותם כי בחיים הכל משתנה. מי שרוצה לגדל כלב צריך וחייב לצערי לא עושים את זה לעשות קורס הכנה. צריך להכיר כלבים מקרוב לעבוד איתם להבין את ההשלכות ללא התחייבות לפני האימוץ. לקחת בחשבון סיטואציות שקורות בחיים ולחשוב על טובת הכלב בלבד. צריך לעשות חשבון נפש ולחשוב הוא כמו ילד וצריך לדאוג גם אם המצב הוא קטסטרופי ואם אני אתחתן זה רק עם מישהי שלא תנסה לזרוק את הכלב וגם היא צריכה לעשות חשבון נפש לגבי טיפול הכלב לפני ההתחייבות. וצריך גם לעשות חשבון נפש עם להכניס את הילד ולדעת שגם הילד וגם הכלב צריכים את הטיפול הנדרש לא לזנוח אף יצור. עד שהכלב חס וחלילה ושלום ימות הוא צריך לקבל את הטיפול הטוב ביותר בדיוק כמו שמטפלים בילד לחיים העצמאיים לטפל בכלב עד המוות. אבל אף אחד לא עושה עבודה כזאת קשה כי רק לחשוב על זה כבר עדיף שלא. בגלל זה כל העניין הזה הוא דבר אישי ואין בו עובדות. אבל המחשבה היא רק על הכלב בלבד. כשרוצים לקחת כלב כמשפחה צריך לחשוב בלי חרטות. הוא לא בובה שאפשר להשאיל אותו למישהו אחר. אני לא אוהב את הרעיון לתת כלב למשפחה שתדאג לו אולי מבחוץ זה לדאוג לו ולתת לו את הטוב ביותר אבל מבפנים הוא קרוע הוא לא יכול פתאום להחליט שהמשפחה החדשה שלו היא המשפחה החדשה שלו מבפנים כי הוא נאמן למי שטיפל בו כל השנים זה אכזרי אבל מובן. אין לו ברירה אז הוא לא יכול להחליט תשמעו אני עדיין אוהב את המשפחה הקודמת שלי אז אני אלך כי הוא לא בן אדם וטוב שכך. הוא לא מבין את הדברים הקטנים את המלל את העומק של הסיבות והאינטרסים הוא דמות מאוד חכמה מבחינה רגשית. הוא מבחינתו לא מבין בתמימות באופן כל כך מרגש איפה המשפחה שלו למה איפה הם. זה סיטואציה שהכי לא קל לעמוד. ואני חושב שהמגיבים מסתכלים בנקודה אישית אך צריך להבין זה דבר הכי אישי. איפה שלא ראיתי תגובה אשר מעודדת נגד האבא ומעודדת נגד הכלב אף אחד לא באמת הצליח לאזן את הדברים כאילו באמת זה מה שצריך כי אין עובדות. גם הם לא היו נוהגים כך עד הסיטואציה. לא תמיד אפשר לחזות מראש את ההחלטה. הנקודה שחפרתי כל כך הרבה היא שאין תשובה לא נכונה אבל כל מהלך כל החלטה גוררת תוצאה כזאת או אחרת. צריך לעשות חשבון נפש לפני כל החלטה גם אם זה הדבר שהכי רצינו זה לגדל כלב. זה לא בובה זה גם לא איזה חבר לשעשועים זה פשוט נשמה אחת שכל מה שהיא רוצה זה אהבה ותמיכה לכל החיים לא להפסיק באמצע ולהחליף.

היי אנונימית, קרה לי גם מקרה דומה עם ההורים שלי. יש לי שני כלבות פקינז, אחת בת ארבע והשנייה בת שנתיים (הן אימא ובת). הכלבה המבוגרת יותר מחונכת מאוד ואילו הכלבה בת השנתיים עדיין עושה פיפי בבית לפעמים. אבא שלי מאוד אוהב את הכלבה בת הארבע אבל הוא נורא כועס ומיואש מהכלבה בת השנתיים בגלל שהיא עדיין עושה פיפי בבית. עד כדי כך שהוא מאיים למסור אותה לאימוץ. אני באופן עקרוני מתנגדת לכך בגלל שאני חושבת שברגע שהחלטנו להשאיר אותה ולא למסור אותה כמו שאר הגורים האחרים שנולדו לכלבה בת הארבע, היא באחריותנו ואנחנו צריכים להתמודד איתה לא משנה כמה רע היא תתנהג וכמה בלאגן היא תעשה. אני כבר בת 18 עוד כמה חודשים והחלטתי שאם הוא ימשיך לאיים למסור אותה, ביום שהוא יעז לעשות את זה, אני פשוט אקום ואעזוב את הבית יחד איתה. אני מקווה שאני לא אצטרך להגיע למצב כזה. אני באמת חושבת שאת צריכה להשאיר את הכלב (למרות שזו שאלה ישנה וכנראה כבר החלטת) כי עם כל הכבוד לכך שזה אבא שלך, יש גבול לכמה אפשר לתת לו לפגוע בך ולשלוט על חייך.

וואו השאלה עם הכי הרבה נעצים בסטיפס.
אולי תעדכני אותנו מה קרה עם הכלב? אני בטוחה שכולם רוצים לדעת.
סליחה על ההתראה שכולם קיבלו עכשיו.

שואל השאלה:
הי אהובים! הכל טוב, הכלב נשאר!
אבא ואמא הלכו לטיפול זוגי- ועדיין הולכים, אבא נרגע, והכל נפלא!
תודה רבה לכם, על העזרה הענקית, על הכנות האדירה, והאכפתיות היוצאת דופן!

וואו איזה יופי 3>

חחח ישן רצח אבל מה איתך?

אני אומרת שאם הילדה מתרגלת לכלב ולמה תמסור אותו לחברה שלה היא התרגלה אליו זה ממש לא טוב תעשי שיחה אם אבא שלך שאת אוהבת אותו אבל הכלב זה דבר מאוד יקר לך על תוטרי אל אף אחד מהם תמצאי איזה תוכנית או האחים שלך או משהוא אם הם אוהבים באמת את הכלב וגם אוהבים את האבא ממליצה מכל הלב ובהצלחה. ..
..

זה מצב דיי רציני לפי מה שזה נשמע אבא פוגע בך אני יודעת איך את מרגישה באמת אני יודעת זה כלב שהיה איתך הרבה זמן וכשאת בוכה הוא בה מלקק אותך כדי שתרגעי. אבל מצד אבא שלך שבדיוק כי גם לי יש כלב ועומדים למסור אותו ואני כל-כך אוהבת אותו יש לי סיפור ממש דומה לשלך אני ממש אוהבת את הכלב שלי ועם ימסרו אותו אני לא יוכל לחיות כלב זה דבר שמרגע אותך בילדות. מתארת גם אין איך לעזור לך אם זה מה שקורה גם לי

היוש

ואו זה היה ממש מעניין לקרוא הכל ובסוף ממש שמחתי

מה קרה בסוף? לפי התיאורים אני מניח שההורים שלך כבר התרגשו... מקווה שלא מסרת את הכלב בשביל אבא נוראי שכזה