3 תשובות
1) לא
2) לא
2) לא
בגדול, כל נושא בריאות הפה היה הרבה פחות מפותח מאשר בימינו.
לא היתה מברשת שיניים או משחת שיניים, לכן זה לא בדיוק היה צחצוח כמו שאנחנו מכירים אותו היום.
מצד שני, יש לא מעט עדויות על כך שאנשים כבר לפני אלפי שנים מצאו פתרונות שונים להיגיינת הפה. יש ארכיאולוגים שמאמינים שכבר בשנת 500 לפני הספירה הרומאים והמצרים העתיקים היו משתמשים בצמחים בעלי תכונות מסייעות לבריאות השן והחניכיים. אם המצרים והרומאים השתמשו בזה, רוב הסיכויים שהדבר היה פופולארי בכל איזור אגן הים התיכון וגם בארץ ישראל.
מקווה שעזרתי:)
לא היתה מברשת שיניים או משחת שיניים, לכן זה לא בדיוק היה צחצוח כמו שאנחנו מכירים אותו היום.
מצד שני, יש לא מעט עדויות על כך שאנשים כבר לפני אלפי שנים מצאו פתרונות שונים להיגיינת הפה. יש ארכיאולוגים שמאמינים שכבר בשנת 500 לפני הספירה הרומאים והמצרים העתיקים היו משתמשים בצמחים בעלי תכונות מסייעות לבריאות השן והחניכיים. אם המצרים והרומאים השתמשו בזה, רוב הסיכויים שהדבר היה פופולארי בכל איזור אגן הים התיכון וגם בארץ ישראל.
מקווה שעזרתי:)
הנה מקור בחז"ל שיש בו נגיעה לצחצוח שינים:
שכל טוב (בובר) שמות פרק טז
מתני' כל האוכלין אוכל אדם לרפואה בשבת. ואפילו טחול לשיניים וכרשינין לבני מעיים: וכל המשקין הוא שותה ואפילו מי צלפין בחומץ, אבל מי רגלים לא איקרו משקין דלא שתו להו אינשי הלכך אסירי. אין לועסין משטיכי בשבת ולא יטוף סם בשיניו, אימתי בזמן שמתכוין לרפואה, אבל מפני ריח הפה מותר:
מתני' החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ ויפלוט, אבל מגמע ובולע, מטבל כדרכו ואינו חושש. החושש בגרונו לא יערערנו בשמן לכתחילה אבל נותן שמן הרבה לתוך אניגרון מיא דסילקא:
שכל טוב (בובר) שמות פרק טז
מתני' כל האוכלין אוכל אדם לרפואה בשבת. ואפילו טחול לשיניים וכרשינין לבני מעיים: וכל המשקין הוא שותה ואפילו מי צלפין בחומץ, אבל מי רגלים לא איקרו משקין דלא שתו להו אינשי הלכך אסירי. אין לועסין משטיכי בשבת ולא יטוף סם בשיניו, אימתי בזמן שמתכוין לרפואה, אבל מפני ריח הפה מותר:
מתני' החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ ויפלוט, אבל מגמע ובולע, מטבל כדרכו ואינו חושש. החושש בגרונו לא יערערנו בשמן לכתחילה אבל נותן שמן הרבה לתוך אניגרון מיא דסילקא: