סטיפס ל ?  


טיפול בזיקית - אנא עזרו לי! מצאתי על העץ זיקית עיוורת. הבאתי אותה הביתה, אבל היא לא אוכלת כלום. זה מצער אותי מאוד. מה עלי לעשות על מנת להצילה? ניסיתי הכל. גם וטרינרים וכלום לא עזר, אשמח לעזרה.

שואל השאלה: שולה בר‏  (15 בנובמבר 2009, 13:14)
השאלה היא שאלה למומחים. רק מומחים ובעלי מקצוע המבינים בתחום, מוסמכים לענות על שאלות כאלה.
תשובות הגולשים:
מיון לפי זמן  |  דירוג
שלום לך שולה, סליחה על השאלה אבל בת כמה את? והאם הזיקית גדולה גדולה או קטנה?
המשיב: אנונימי
בתאריך: 15 בנובמבר 2009, 15:33
3
הצבעתך התקבלה!
ההצבעה כבר נקלטה

הינה כול המידע: תזונה:
זיקית צעירה אוכלת חרקים בלבד. החרק המזין ביותר עבור הזיקית הוא הצרצר, לזיקית צעירה המתפתחת במהירות רבה, רצוי מאד להעשיר את החרקים(לנסות להכניס בחיידקים טיפת אבקה) באבקות המכילות סידן + ויטמין D3 וגם בויטמינים נוספים. לזיקית נקבה ניתן להוסיף אבקות אלו כמעט בכל ארוחה. לזכר צעיר (עד 6 חודשים) עדיף לתת פעם-כן ופעם-לא, לאחר חצי שנה יש להוסיף סידן רק פעם-פעמיים בשבוע. אם נותנים יותר מדי סידן + ויטמין D3 יכול להיווצר שקיעת סידן במקומות שונים בגוף ונוצרות בליטות קטנות בזנב ובמרפקים. חשש זה קיים יותר אצל הזכרים, שכן הנקבות משתמשות בסידן ליצור הביצים (בתנאי שבי אופטימליים נקבה עשוייה להטיל כל שלושה חודשים, מבגרותה ועד למותה). הזיקית אוכלת 4-10 חרקים ביום, כתלות בגודלה ובגודלם.
חרקים נוספים יתקבלו בברכה על-ידי הזיקית. ניתן לתת גם תולעי קמח, זבובים, חגבים, פרפרים, תיקנים – כולם יתקבלו בברכה ובתאבון.
וולדות עכברים – יתקבלו גם בברכה, אך לא בהגזמה. מקסימום פעם בשבוע.
ירק – לפי הספרות, זיקיות אלו ניזונות במידה ניכרת במזון מן הצומח. חוקרים משערים שזוהי אדאפטאציה לבית גידול יבש, שבו כמעט ולא יורד גשם, ואכילת עלים היא אחת הדרכים לספק לגוף את הנוזלים הדרושים לו. הספרות מציינת כי זיקיות בוגרות ניזונות ברצון מעלים של הצמחים הבאים: Pothos, Ficus benjamina, Phipodendron.
בנוסף ניתן לתת להם כל מני ירקות כגון מלפפון, גזר (רצועות דקות), חסות שונות, תרד.
מניסיוני האישי, הנקבות הבוגרות אוכלות מעט מן הצמח, ובעיקר את העלים הצעירים של צמח הפיקוס. הזכרים הבוגרים לעומת זאת צמחוניים במידה ניכרת. אצלי הם להוטים בעיקר אחרי קליפות של גזר, אותן אני תולה על ענף גבוה בכלוב בעזרת אטב כביסה, מחובר לענף גבוה כך שהירק נגיש לזיקית.
ואכן, הזכר הבוגר למרות גודלו המרשים אוכל בערך 2-3 צרצרים פעם ביומיים בלבד, אך כל יום צורך כמויות של ירק.
כדי להרגיל את הזיקית לטעום מהם, ניתן להכניס לה לפה כאשר היא מאיימת הנשיפה עם פה פעור, ולתת לה להמשיך ולאכול. מים: הזיקיות בדרך כלל אינן שותות מים מתוך כלי (אם כי במקרים מסויימים ניתן להרגילן לכך), אך יש לספק להן מי שתייה יום-יום, בעזרת ריסוס הצמח ובדפנות הרשת של הכלוב על-ידי מרסס (ספריי) של צמחים, פעם ביום. כתחליף ניתן להניח קוביות קרח על הרשת מעל העציץ ולתת להן להנמס לאט לאט. הטיפטוף האיטי על עלי הצמח מאפשר לזיקית ללקק את הטיפות כרצונה. הכלוב:
כיאה לכל הזיקיות אשר מתמחות בחיים אילניים, על הכלוב להיות יותר גבוה מאשר ארוך. המידות משתנות לפי המקום שיש לכל אחד. המידות המינימאליות הינן: לזכר (אשר גדל בהרבה מהנקבה) רצוי לפחות: גובה 60 ס'מ, רוחב 50 ס'מ, עומק 30 ס'מ. נקבה, צנועה יותר במידותיה מסתפקת ב-60X30X25.
מידות אלה מהוות מינימום הכרחי. רצוי לבנות כלובים גדולים יותר. למשל זכר בוגר יראה בכל הדרו, בכלוב גבוה כגון 40X60X120 מימדים אידיאלים.
המשיב: אנונימי
בתאריך: 15 בנובמבר 2009, 15:53
9
הצבעתך התקבלה!
ההצבעה כבר נקלטה