3 תשובות
הוא נולד בחבל קווקז, לחם בצבא הרוסי ואף נלקח בשבי היפני. במהלך הלחימה גם איבד את ידו השמאלית. כשעלה לארץ הצטרף לקבוצת דגניה, (שנקרא לאחר מכן "דגניה א'"). הקים יחד עם ז'בוטינסקי את גדוד נהגי הפרדות (לאחר מותו ז'בוטינסקי הקים על שם טרומפלדור את תנועת בית"ר). טרומפלדור נהרג בקרבות תל-חי וידועה אמרתו האחרונה "טוב למות בעד ארצנו".
מצאתי כמה סיכומים:, סיכום אחד -
יוסף טרומפלדור - חייל, קצין, פועל חקלאי, מנהיג וסוציאליסט - הוא מן הסמלים הנודעים של ארץ ישראל. בשל הצירוף הנדיר של כישוריו, גבורתו והכריזמה שלו כמנהיג, היה לאחת מדמויות המופת של הציונות. מי באמת היה האיש שמאחורי הסמל? מה עמד מאחורי דמות המופת של עובד האדמה והלוחם? בביוגרפיה זו מתחקה שולמית לסקוב אחר סוד אישיותו הנדירה ורבת הניגודים של טרומפלדור; היא עוקבת אחר טרומפלדור הלוחם - למן מעלליו וגבורתו במלחמת רוסיה-יפן (1904), שירותו בגדוד נהגי הפרדות שלחם בגליפולי (1915), פעולותיו למען ארגון הגנה עצמית ליהודי רוסיה (1918), ועד מותו בתל חי (ובפיו המילים "אין דבר, כדאי למות בשביל הארץ"). היא סוקרת את התחנות בחייו של טרומפלדור החלוץ, הסוציאליסט והמנהיג הציוני - השבי ביפן, שבמהלכו ניסה לארגן קבוצה שיתופית להתיישבות בארץ ישראל, ימי הקומונה במגדל, תקופת היותו פועל בדגניה, ארגון מחדש של תנועת "החלוץ" ברוסיה, הדחיפה להקמת ההסתדרות הכללית ושוב - תל חי. המהדורה הראשונה של "טרומפלדור - סיפור חייו" זיכתה את המחברת בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. המהדורה החדשה של הביוגרפיה היא מהדורה מורחבת ומעודכנת. בין השאר היא כוללת גילויים חדשים על האיש טרומפלדור ועל תקופתו, ובהם מידע שנאסף לאחרונה מארכיונים ברוסיה. הספר פותח בהקדמה מאת האלוף ישראל טל (טליק), הרואה בטרומפלדור את "גדול הגיבורים של תחיית ישראל". שולמית לסקוב היא חוקרת תולדות היישוב. עוד מספריה: הביל"ויים (מחקר; פרס יצחק בן צבי), קול קורא - חיי יוסף ויתקין וזמנו (ביוגרפיה), קודם כל (סיפורי ראשונים) ואיש לחשבון עולמו (רומן).
---------------------------
סיכום 2-
יוסף טרומפלדור נולד ב-א' טבת תרמ"א בפיאטוגורסק שבצפון קווקז. ביתו שהיה מרוחק ממרכזים יהודיים ומהווי יהודי נוהלו כמו כל בית רוסי שבסביבתם. אביו, חייל משוחרר, נהל את ביתו במתכונת צבאית וממנו ירש יוסף את הדייקנות ואת המשמעת העצמית. יוסף למד בחדר וכן בבית הספר העירוני - כשסיים את בית הספר העירוני ולא נתקבל לבית ספר מסויים, בגלל יהדותו, תהה: האומנם היינו פעם עם והייתה לנו מדינה?"
בהשפעת אביו התגייס לצבא הרוסי במלחמת רוסיה-יפן ואף זכה באות הצטיינות - אך לא חסרו גם עלבונות - באחת ההזדמנויות אמר מפקד היחידה: "בטוח אני שאין בינינו בוגד שהלא אין בינינו יהודים" "אני יהודי!" הכריז יוסף "וגם אינני בוגד!", הוסיף. בעת שירותו נפצע יוסף בידו והיא נקטעה, והוא שוחרר מהצבא.
עוד משחר נעוריו הושפע מחסידיו של הסופר הרוסי לב טולסטוי שגרו סמוך לביתו בחווה שיתופית, מנהלים חיים שיתופיים. רעיון החיים השיתופיים קנה מקום בלבו, והדבר השפיע על גישתו הציונית לגבי השאלה היהודית והוא האמין שהדרך היחידה היא דרך הציונות: עליה לארץ והקמת יישובים חקלאיים שתופיים בארץ.
הוא החל לרכז סביבו חבורת ציונים שחשבו כמוהו ועודדם לעלות ארצה: "שם נחיה בשקט ובשמחה". בשנת 1902 עלה לארץ והחל לעבוד בקבצת דגניה, וגם השתתף בהגנת היישובים בגליל התחתון.
התנאים בארץ היו קשים, אך יוסף שלא היה איש פשרות, לא וויתר - הוא החל לפעול להקמת גדוד מתנדבים, גדוד "נהגי הפרדות", כדי לעזור לבריטים למגר את הטורקים ששלטו באותו עת בארץ. משפורק הגדוד נסע לאנגליה לעזור לזאב ז'בוטינסקי להקים גדוד יהודי חדש - הוא גם פעל להקמת יחידות יהודיות להגנה על יישובי הארץ- מספרים שכשנסע בשנת 1913 לרוסיה, שמע טרומפלדור את ההיסטוריון דובנוב מדבר על תקופת הבית השני וטוען שלא היה טעם לצאת למלחמה נגד הרומאים כי לא היה סיכוי לנצחם - טרומפלדור התנגד לדיעה זו באומרו כי "גאווה לאומית חייבת תמיד להיות ותמיד תהא"
כשהגיעה השמועה שערבים מתקיפים את תל-חי, חשו יוסף וחבריו למקום, ואף הצליחו לחדור פנימה. המקום היה מוקף בכנופיות ערבים שירו ללא הרף - יוסף נפצע אנושות - הוא ושבעה מחבריו נהרגו בקרב - הדבר היה ב-י"א אדר שנת תר"פ.
----------------------
סיכום 3-
הוא התבלט בין חבריו באומץ ליבו, בגאוותו הלאומית הבלתי-מתפשרת, ונכונותו לדוגמא אישית שהקנתה לו כבוד בקרב יהודים, ושאינם יהודים כאחת, ובהיותו בעל ניסיון וידע צבאי, שהעמיד כמובן מאליו לרשות ה"יישוב". יוסף טרומפלדור הצטיין במסירותו האישית, ובתפיסתו הנחרצת בדבר הצורך הלאומי להפוך לעם ככל העמים, המתפרנס מחלאות וייצור, והערוך להגן על עצמו אם יותקף. קיים ספק רב אם באמת אמר את האמרה הידועה המיוחסת לו: "טוב למות בעד ארצנו". היות ועד כמה שידוע, הוא לא דיבר עברית שוטפת, ולא היתה לו נטייה ספרותית חריגה (בעבר היתה טענה שלא דיבר עברית, אולם עדויות שונות, ומסמכים היסטוריים סותרים טענה זו. הוא היה חבר בקבוצת דגניה קרוב לשנתיים, ואח"כ שירת בקרב דוברי עברית שנתיים נוספות. גם עדויות מחוות כינרת מוכיחות שידע לדבר עברית, אולם ישנן הוכחות שלא היה מסוגל לארגן את מחשבותיו לכדי נאומים חוצבי להבות בשפה בה התקשה. כאשר נשא דברים בציבור, נטה לעבור לרוסית). אולם אמרה זו שנאמרה בשמו, הפכה לסיסמא של הצורך להקרבה עצמית על מזבח הלאום, ולמודל חינוכי לדור שנולד בארץ, ואשר התקפות פורעים, שוד בהמות ושרפת יבולים היו חלק משגרת חייו.
---------------
מקווה שעזרתי ♥
חיפשתי בגוגל: )
אם תיצטרכי עוד עזרה במשהו בואי לפרטי ואני יעזור לך במה שאני יכולה: )
יוסף טרומפלדור - חייל, קצין, פועל חקלאי, מנהיג וסוציאליסט - הוא מן הסמלים הנודעים של ארץ ישראל. בשל הצירוף הנדיר של כישוריו, גבורתו והכריזמה שלו כמנהיג, היה לאחת מדמויות המופת של הציונות. מי באמת היה האיש שמאחורי הסמל? מה עמד מאחורי דמות המופת של עובד האדמה והלוחם? בביוגרפיה זו מתחקה שולמית לסקוב אחר סוד אישיותו הנדירה ורבת הניגודים של טרומפלדור; היא עוקבת אחר טרומפלדור הלוחם - למן מעלליו וגבורתו במלחמת רוסיה-יפן (1904), שירותו בגדוד נהגי הפרדות שלחם בגליפולי (1915), פעולותיו למען ארגון הגנה עצמית ליהודי רוסיה (1918), ועד מותו בתל חי (ובפיו המילים "אין דבר, כדאי למות בשביל הארץ"). היא סוקרת את התחנות בחייו של טרומפלדור החלוץ, הסוציאליסט והמנהיג הציוני - השבי ביפן, שבמהלכו ניסה לארגן קבוצה שיתופית להתיישבות בארץ ישראל, ימי הקומונה במגדל, תקופת היותו פועל בדגניה, ארגון מחדש של תנועת "החלוץ" ברוסיה, הדחיפה להקמת ההסתדרות הכללית ושוב - תל חי. המהדורה הראשונה של "טרומפלדור - סיפור חייו" זיכתה את המחברת בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. המהדורה החדשה של הביוגרפיה היא מהדורה מורחבת ומעודכנת. בין השאר היא כוללת גילויים חדשים על האיש טרומפלדור ועל תקופתו, ובהם מידע שנאסף לאחרונה מארכיונים ברוסיה. הספר פותח בהקדמה מאת האלוף ישראל טל (טליק), הרואה בטרומפלדור את "גדול הגיבורים של תחיית ישראל". שולמית לסקוב היא חוקרת תולדות היישוב. עוד מספריה: הביל"ויים (מחקר; פרס יצחק בן צבי), קול קורא - חיי יוסף ויתקין וזמנו (ביוגרפיה), קודם כל (סיפורי ראשונים) ואיש לחשבון עולמו (רומן).
---------------------------
סיכום 2-
יוסף טרומפלדור נולד ב-א' טבת תרמ"א בפיאטוגורסק שבצפון קווקז. ביתו שהיה מרוחק ממרכזים יהודיים ומהווי יהודי נוהלו כמו כל בית רוסי שבסביבתם. אביו, חייל משוחרר, נהל את ביתו במתכונת צבאית וממנו ירש יוסף את הדייקנות ואת המשמעת העצמית. יוסף למד בחדר וכן בבית הספר העירוני - כשסיים את בית הספר העירוני ולא נתקבל לבית ספר מסויים, בגלל יהדותו, תהה: האומנם היינו פעם עם והייתה לנו מדינה?"
בהשפעת אביו התגייס לצבא הרוסי במלחמת רוסיה-יפן ואף זכה באות הצטיינות - אך לא חסרו גם עלבונות - באחת ההזדמנויות אמר מפקד היחידה: "בטוח אני שאין בינינו בוגד שהלא אין בינינו יהודים" "אני יהודי!" הכריז יוסף "וגם אינני בוגד!", הוסיף. בעת שירותו נפצע יוסף בידו והיא נקטעה, והוא שוחרר מהצבא.
עוד משחר נעוריו הושפע מחסידיו של הסופר הרוסי לב טולסטוי שגרו סמוך לביתו בחווה שיתופית, מנהלים חיים שיתופיים. רעיון החיים השיתופיים קנה מקום בלבו, והדבר השפיע על גישתו הציונית לגבי השאלה היהודית והוא האמין שהדרך היחידה היא דרך הציונות: עליה לארץ והקמת יישובים חקלאיים שתופיים בארץ.
הוא החל לרכז סביבו חבורת ציונים שחשבו כמוהו ועודדם לעלות ארצה: "שם נחיה בשקט ובשמחה". בשנת 1902 עלה לארץ והחל לעבוד בקבצת דגניה, וגם השתתף בהגנת היישובים בגליל התחתון.
התנאים בארץ היו קשים, אך יוסף שלא היה איש פשרות, לא וויתר - הוא החל לפעול להקמת גדוד מתנדבים, גדוד "נהגי הפרדות", כדי לעזור לבריטים למגר את הטורקים ששלטו באותו עת בארץ. משפורק הגדוד נסע לאנגליה לעזור לזאב ז'בוטינסקי להקים גדוד יהודי חדש - הוא גם פעל להקמת יחידות יהודיות להגנה על יישובי הארץ- מספרים שכשנסע בשנת 1913 לרוסיה, שמע טרומפלדור את ההיסטוריון דובנוב מדבר על תקופת הבית השני וטוען שלא היה טעם לצאת למלחמה נגד הרומאים כי לא היה סיכוי לנצחם - טרומפלדור התנגד לדיעה זו באומרו כי "גאווה לאומית חייבת תמיד להיות ותמיד תהא"
כשהגיעה השמועה שערבים מתקיפים את תל-חי, חשו יוסף וחבריו למקום, ואף הצליחו לחדור פנימה. המקום היה מוקף בכנופיות ערבים שירו ללא הרף - יוסף נפצע אנושות - הוא ושבעה מחבריו נהרגו בקרב - הדבר היה ב-י"א אדר שנת תר"פ.
----------------------
סיכום 3-
הוא התבלט בין חבריו באומץ ליבו, בגאוותו הלאומית הבלתי-מתפשרת, ונכונותו לדוגמא אישית שהקנתה לו כבוד בקרב יהודים, ושאינם יהודים כאחת, ובהיותו בעל ניסיון וידע צבאי, שהעמיד כמובן מאליו לרשות ה"יישוב". יוסף טרומפלדור הצטיין במסירותו האישית, ובתפיסתו הנחרצת בדבר הצורך הלאומי להפוך לעם ככל העמים, המתפרנס מחלאות וייצור, והערוך להגן על עצמו אם יותקף. קיים ספק רב אם באמת אמר את האמרה הידועה המיוחסת לו: "טוב למות בעד ארצנו". היות ועד כמה שידוע, הוא לא דיבר עברית שוטפת, ולא היתה לו נטייה ספרותית חריגה (בעבר היתה טענה שלא דיבר עברית, אולם עדויות שונות, ומסמכים היסטוריים סותרים טענה זו. הוא היה חבר בקבוצת דגניה קרוב לשנתיים, ואח"כ שירת בקרב דוברי עברית שנתיים נוספות. גם עדויות מחוות כינרת מוכיחות שידע לדבר עברית, אולם ישנן הוכחות שלא היה מסוגל לארגן את מחשבותיו לכדי נאומים חוצבי להבות בשפה בה התקשה. כאשר נשא דברים בציבור, נטה לעבור לרוסית). אולם אמרה זו שנאמרה בשמו, הפכה לסיסמא של הצורך להקרבה עצמית על מזבח הלאום, ולמודל חינוכי לדור שנולד בארץ, ואשר התקפות פורעים, שוד בהמות ושרפת יבולים היו חלק משגרת חייו.
---------------
מקווה שעזרתי ♥
חיפשתי בגוגל: )
אם תיצטרכי עוד עזרה במשהו בואי לפרטי ואני יעזור לך במה שאני יכולה: )
בבקשה קישור.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: