אחרי כל אוכל שאני אוכלת אני מרגישה רע שאכלתי ושזה משמין ונמאס לי כבר, מה אפשר לעשות בנוגע לזה?

תעשי ספורט ותשתדלי לא להגזים עם מתוקים

גם אני הייתי ככה.
פשוט עם הזמן צריך לתת לעצמך תחושה שאת אוהבת את עצמך כמו שאת ואם תעלי קילו שניים אפחד לא ימות.

אני מרגישה בדיוק כמוךך
מצטרפת לשאלה.

מצטרפת לשאלה!

מה שאת מתארת פה זה מצב פסיכולוגי. קשה להתנגד לפסיכולוגיה, למחשבות האלה שהורסות אותך ומשפיעות על המעשים שלך, אולי גם הנזקים חלילה שאת גורמת לעצמך. זה מצב קשה. במיוחד ללא עזרה מגורם חיצוני, כשאת בכוחות עצמך צריכה להתמודד עם המצב שיצרת לעצמך בחוסר וודאות. מי שקורא את זה מהצד אולי יחשוב שאני דרמתית מידיי, אבל עצם העובדה שאת מרגישה חוסר אונים בגלל אוכל ומשקל, יכול להוביל אותך למצבים יותר חמורים שקשורים להפרעות אכילה.
זה נראה כאילו את רוצה לאכול אבל מפחדת כשאת נותנת לעצמך, או מתחרטת כשאת נותנת לגוף שלך את מה שהוא ביקש. אוכל. דבר בסיסי. למה מתחרטת? החרטה, כמו שאמרת, באה מהפחד להשמין. כשאת מדברת על זה, מרגיש כאילו את חיה על זה. הרי אנחנו אוכלים, עושים את אותה הפעולה הזאת ביומיום שלנו. ואם נחשוב תמיד על כך שאוכל יכול להשמין אותנו, נחיה בתוך בועה ווירטואלית כזאת, מה שקורה לך בערך, שמנתקת אותך מדברים אחרים, מכל הטוב שקורה מסביב. ולכן גם אמרתי לפני כן, שזה יוביל אותך למצב חמור יותר. ישנה את כל הסיפור חיים שלך לסיפור של נערה שיש לה הפרעות אכילה. הפרעות אכילה נשמע מושג כבר לא כזה רגיש, שומעים את זה יותר בזמן האחרון לצערי, אבל זה נושא ממש קשה שקל להיקלע אליו וקשה לצאת ממנו.
תצאי מזה בהקדם.
אל תהרסי את הגוף שלך, תאהבי אותו, תאכלי בריא בלי לחשוב על משקל. לחשוב על איך לשפר את הכושר הגופני שלך, איך לאכול בריא וליהנות מהדברים שאפשריים בחייך. תראי שאז, החיים יראו פשוטים יותר. תאהבי את עצמך. אחרת, אם לא תעבדי על זה, המצב העכשווי יקח אותך לכיוונים שאין לך מושג בכלל.. מניסיון. ואני לא דרמתית!
צאי מזה עכשיו! או ששתפי מישהו!