איך זה הרגשה של חיבוק...?

תלויי עם מי, חיבוק עם אמא לא מתרגשים יותר מידי, חיבוק עם הקראש עפים מהתרגשות

תלוי עם מי מתחבקים. למה הכוונה?

שואל השאלה:
בחיים לא התחבקתי... אפילו לא אמא שלי... אז לא משנה עם מי (אולי התחבקתי איתה כשהייתי ממש קטנה אבל אני לא זוכרת את ההרגשה.)

ההרגשה הכי טובה בעולם, אין דבר שאני אוהבת יותר מחיבוקים.
למה את לא מתחבקת עם אף אחד/ת?
ביישנות/קרירות מסוימת/בדידות?

חח התמונה של השאלה...
החיבוק האחרון שלי (מרצון) היה לפני.. 6 שנים אז אני לא ממש זוכר

שואל השאלה:
בחיים לא התחבקתי
כי חושבים שאני בן אדם קר ונוראי ללא לב ושעדיף לא לחבק אותו
ואת אמא שלי לא ראיתי מלא זמן כי אני בפנימייה

אני יכולה לנסות לתאר לך איך ההרגשה... אבל כדי להבין אותה את צריכה לחוות את החוויה. בכיף הייתי נותנת לך חיבוק חח כדי שתרגישי את זה.
אז ככה... אף פעם לא התחבקתי עם ידיד או חבר (כשהיה), אבל כשהתחבקתי עם אמא שלי, עם אבא שלי, עם אחי או עם חברה (חיבוק אמיתי) - הרגשתי שכאילו הם תמיד יהיו לצידי בטוב וברע ולא יעזבו אותי, הרגשתי שהם תומכים בי, הייתה לי הרגשה נעימה, חמה ואוהבת.
מקווה שתזכי (ואת עוד תזכי) לקבל הרגשה כזו.

נ. ב - אם את לא בן אדם קר ונוראי ללא לב והם סתם חושבים ככה אז שימי עליהם פס ואל תתייחסי. תאמיני לי שחיבוק מהם את לא רוצה לקבל. אני מאמינה שאת בן אדם אוהב עם לב רחב!
אשמח לדבר איתך בפרטי.

למה את לא מתחבקת? (אם אפשר לשאול) הרגשה של ידיד: הרגשה כייפית כזאת- אהבה בין ידידים. הרגשה של קראש: "פרפרים" בכל הגוף אושר, נעים כל כך עם אמא: חום ואהבה, נחמד.
ממליצה לך:)

שואל השאלה:
בחיים לא אתחבק עם אמא שלי בחיים לא!
ועם מי אני אתחבק? עם עצמי?
אין לי חברים
כולם חושבים כמו שאמרתי שאני קרה וללא לב ומוזרה ומתרחקים מימני

אשמח אם תצרי קשר כמו שכבר כתבתי (כתבתי עוד משהו)

אין איזשהו אדם שמקורב אלייך ואפשר לחבק אותו?
אני מכירה את ההרגשה הזו.
כשגרתי אצל אבא שלי במשך תקופה מסוימת לא היה מי שיחבק אותי בכלל, לא נתנו לי תשומת לב, הייתי כמו אוויר. הדבר הכי נורמלי שיכולתי לחבק היה הדובי שלי.

אני ממליצה לך ליזום חיבוקים בעצמך, ולשבור את התדמית של "אני ילדה קרירה ומרוחקת שלא מפחדת אף אחד". אמנם בהתחלה זה מרגיש מוזר ולא בנוח, פשוט לבוא לבן אדם ולחבק אותו, אבל את תראי שאחרי שתעשי את זה תביני עד כמה זה קל וכיף.

עד לפני כמה חודשים עוד לא יזמתי חיבוקים, אולי רק עם אמא שלי, זה נבע בעיקר בגלל חוסר ביטחון וקרירות קטנה. אבל עכשיו זה שונה.

אם כולם חושבים ככה, למה שלא תראי לכולם שזה לא ככה? חייכי, תצחקי מבדיחות (לא במאולץ, אם זה מצחיק אותך תצחקי!) דברי עם כולם בטון נעים, אם את רואה שמישהי עצובה או בוכה לכי אליה, תתחילי לחייך אל אנשים כדי שיקלטו ממך אנרגיות טובות. אני לא אומרת שאת מגעילה! ממש לא! רק ממליצה לך על דברים שיכולים מאוד לעזור במקרה שאת לא עושה אותם. יכולה לדבר איתי בפרטי אם בא לך:)

חמימות
נעימות
הרגשה שלמישהו אכפת ממך ואתה חשוב לו.

תתחבקי עם אחת החברות הטובות.

ההרגשה שאתה הכי בטוח בעולם

הרגשה של אמון בין שני אנשים והבעת רגש חיבה.

לקראש שלי היה היום יום הולדת אז בבוקר איך שהוא הגיע אני דיברתי עם חברות שלי והוא בא ישר אליי ולא לחברים שלו ואמר לי, יש לי יום הולדת היום.. אפשר חיבוק? חייכתי והבאתי לו חיבוק ואמרתי מזל טוב והוא פשוט לא עזב אותי וחנק אותי מרוב שהוא חיבק חזק... זה היה רגע מושלם..

הכל תלוי איזה חיבוק מתי עם מי וכו.