8 תשובות
הם יודעים בדרך כלל, כי משרישים בהם את העובדה הזו
העניין הוא שכשהם מסתכלים במראה הם עדיין רואים את עצמם כאנשים שמנים..
העניין הוא שכשהם מסתכלים במראה הם עדיין רואים את עצמם כאנשים שמנים..
ממה שאני יודע, אנורקסים בדרך כלל מכחישים את זה שהם אנורקסים.
לדעתי זה הגיוני שהם לא יהיו מודעים, כי לאדם קשה לראות את החסרונות שלו, ואנורקסיה זה חיסרון.
חוץ מזה אנורקסים בדרך רואים את עצמם בתור שמנים או כבדי משקל
לדעתי זה הגיוני שהם לא יהיו מודעים, כי לאדם קשה לראות את החסרונות שלו, ואנורקסיה זה חיסרון.
חוץ מזה אנורקסים בדרך רואים את עצמם בתור שמנים או כבדי משקל
רוב האנורקסים מודעים לכך בהתחלה מכחישים ואח"כ כבר הם מבינים..
בהתחלה יש שלב של הכחשה, כי למרות שכולם אומרים להם שיש להם אנורקסיה (אפילו מומחים) הם לא מאמינים כי הם חושבים שהם שמנים מידי, אבל בסופו של דבר הם מבינים שזאת מה שהמחלה עושה.. גורמת לך לראות דברים לא כמו שהם באמת
בהתחלה הם מכחישים כי הם מרגישים שהם רואים גוש שומן במראה, עם הזמן הם מבינים שהם אנורקסים.
לרוב מכחישים...
לא הייתה לי אנורקסיה אבל די הייתי בכיוון נגיד את זה ככה. לא הבנתי שזה לא בסדר, גם כשקלתי את עצמי יותר משמונה פעמים ביום והייתי בוכה אם הייתי עולה אחרי מים, חשבתי שאני סתם עושה דיאטה שגרתית.
לא הבנתי את זה גם כשכתבתי תפריט של בערך 400 קלוריות ביום, ועשיתי איזה מאה גרסאות וחשבתי רק על זה.
בשלב מסוים אנשים פתחו לי את העיניים וכשהפסקתי הבנתי שהייתה לי בעיה ואני מאוד שמחה שהיא עברה.
לא הבנתי את זה גם כשכתבתי תפריט של בערך 400 קלוריות ביום, ועשיתי איזה מאה גרסאות וחשבתי רק על זה.
בשלב מסוים אנשים פתחו לי את העיניים וכשהפסקתי הבנתי שהייתה לי בעיה ואני מאוד שמחה שהיא עברה.
אנונימית
שלי הייתה הפרעת אכילה אני ידעתי. אי אפשר להקיא וכל היום להיות באובססיה על אוכל בלי לשים לב שמשהו לא בסדר. אבל כמובן שזה לא מנע ממני להמשיך.
באותו הנושא: