10 תשובות
וואי כל כך ואני כולה בת 17 עצוב שבגיל 14 עשו דברים שאני לא עשיתי אפילו
זה די מאוד עצוב...
למזלי הילדות שלי הייתה בדיוק מה שהיא כתבה לפני ההשוואה (:
למזלי הילדות שלי הייתה בדיוק מה שהיא כתבה לפני ההשוואה (:
כל מילה נכונה
וואיי ריגשה
יואו כן...
לגמרי, ואני ביליתי את הילדות שלי (ועדיין מבלה. בערך.) ככה.
עצוב.
גרמת לי לאהוב את ההורים שלי יותר.
אני מודה להם על כול שנייה שלא הסכימו לי לשים עקבים מוגזמים או שמלות וחולצות קצרות או חשופות מידי מודה לאבא שלי על זה שלא הסכים לי לעשות החלקה וגרם לי לגלות שהשיער שלי מקסים שהוא פזור-מה שלא טרחתי לבדוק עד לפני שבועיים. אני גם מודה לו שלא הסכים לי לעשות הליקס באוזן.
ואני גם גאה בעצמי שאני עדיין בתולת שפתיים בגיל 14 מה שחצי מהחברות שלי לא.
אני מודה להם על כול שנייה שלא הסכימו לי לשים עקבים מוגזמים או שמלות וחולצות קצרות או חשופות מידי מודה לאבא שלי על זה שלא הסכים לי לעשות החלקה וגרם לי לגלות שהשיער שלי מקסים שהוא פזור-מה שלא טרחתי לבדוק עד לפני שבועיים. אני גם מודה לו שלא הסכים לי לעשות הליקס באוזן.
ואני גם גאה בעצמי שאני עדיין בתולת שפתיים בגיל 14 מה שחצי מהחברות שלי לא.
אנונימי
הקטע הזה כתוב כל כך טוב! אני ממש מתחברת לזה, למרות שאני בת 15, ביסודי עברתי דברים כאלו והייתי "ילדה קטנה", והיום בנות ביסודי גם מנסות לגדול ולהראות מבוגרות.
אני חונכתי בבית של מורה. היא לא הרשתה לי לצאת אחרי 10 וחצי מהבית והיא תמיד מבררת עם מי אני יוצאת ולאן.
אני לא שתיתי או עישנתי מעולם ואין לי מכנס קצר שרואים בו "הכל".
אני גאה באמא שלי על הגבולות שהיא הציבה לי ושואפת להיות כמוהה בקטע הזה.
אני חונכתי בבית של מורה. היא לא הרשתה לי לצאת אחרי 10 וחצי מהבית והיא תמיד מבררת עם מי אני יוצאת ולאן.
אני לא שתיתי או עישנתי מעולם ואין לי מכנס קצר שרואים בו "הכל".
אני גאה באמא שלי על הגבולות שהיא הציבה לי ושואפת להיות כמוהה בקטע הזה.
אנונימית
כל מילה בסלע
באותו הנושא: