3 תשובות
זה כואב קצת אבל זה הכרחי וזה אמור להיות נסבל
בקטנה, עצירות אגב היא סימן לחרדה ואיזה קושי רגשי מובהק. ממליצה לך בחום לפתור את הבעיה רגשית שלך בבית או בכלל, אחרת העצירות תחזור. עצירות של שבועיים יוצרת במעיים מה שנקרא אבני צואה, צואה שלא משתחררת הופכת לאבנים ובעצם מאיימת לפוצץ את המעי הגס - ולכן התהליך של חוקן הכרחי לשחרר ולאפשר מעבר חופשי של פסולת החוצה. התהליך אינו נעים, אבל לא כואב, כעקרון ביום שתגיעי לחוקן אחרי שתלבשי את החלוק שלהם (עדיף, מה את צריכה ללכלך את הבגדים שלך) יכניסו לך לפי הטבעת (המקום שממנו עושים קקי) מן צינורית קטנה עם נוזל שקוף מיוחד שממיס את העניינים מבפנים (הכי חשוב לשחרר את הטוסיק ולתת להם להכניס את הצינורית, אם לוחצים חזק את הטוסיק, הם יעשו את זה בכוח - שחררי - תחשבי שאת מפליצה על האחות חח - זה יהיה לא נעים אבל גם לא כואב). אחרי שכל הנוזל נכנס למעי - מבקשים ממך ללכת במחלקה משהו כמו עשר דקות. הרעיון הוא לתת לנוזל הממיס להמיס את האבנים והצואה שנתקעה - ולמרות שבא לך כבר להתפוצץ בשרותים, תצטרכי להתאפק קצת. אחר כך תלכי לשרותים וייצא ממך כל מה שנתקע ותהיה לך תחושת הקלה ענקית. תביאי איתך בגדים להחלפה וסבון לגוף - בדוק יש שם מקלחת שתוכלי לעשות אחרי, סתם שתרגישי נעים ונקי. בקטנה. באמת לא סיפור - לא אמור לקחת לך יותר משעה כל הסיפור הזה גג. וזה עם הקבלה, השחרור הקשקושים של האחות והעניינים. תכ'לס העניין הוא להכניס את הנוזל, עשר דקות, להשתחרר וללכת הביתה. קטן עליך