7 תשובות
ימנים יותר בכיוון של זאת רק ארץ של ישראלים ולא למסור חלקים מהארץ
יעני זה הרבה יותר מורכב, ציטטתי קצת מוויקיפדיה כדי שתביני את המורכבות שבדבר:
המונחים ימין ושמאל משתנים ממשמעותם בין מקום למקום. עם זאת, להלן מובא סיכום קצר המתאר עמדות אלה באופן גס. על הקורא לזכור שישנן דקויות וגישות ביניים בנוסף לאלה המוצגות כאן, ושייתכן שיהיו תנועות שיחזיקו בנושא אחד בדעות "ימניות" אך בנושא אחר בדעות "שמאלניות".
דת:
יש בימין המחזיקים באידאולוגיה שמרנית ותומכים בחקיקה דתית במטרה לשמר את צביונה המסורתי של החברה. מנגד, זרמים ליברלים בימין קוראים להפרדה מלאה בין דת ומדינה.
השמאל על פי רוב מגיע מקרב אוכלוסייה חילונית ולכן דוגל בהגדלת ההפרדה בין דת ומדינה או לחלופין, בחקיקה אנטי דתית (1). עם זאת, ייתכנו עמדות שמאליות-לכאורה גם במחנה דתי מסוים, למשל בשל פציפיזם דתי.
לאום:
הימין מייחס משמעות רבה ללאום ולמורשת הלאומית, ומתייחס אל הלאום כאל המסגרת המאחדת הגדולה ביותר. אי לכך, הימין נוטה להעדיף את בני לאומו על פני בני לאום אחר ומקדש ערכים הקשורים בלאום, כגון אדמת מולדת וכבוד לאומי. בימין הקיצוני ישנה אף לאומנות. בימין קיימת הטענה שמערכת של מדינות לאום בה כל לאום מסדר את ענייניו כראות עיניו ולא מפריע לאחר היא הפתרון האידאלי.
השמאל מייחס פחות חשיבות ללאום ונוטה להתנגד לגבולות גאוגרפיים שמבחינתו מפרידים בין בני אדם. ישנן גישות בשמאל שאף מבקשות לכפות על חברה נטולת לאומים בה אנשים מאוחדים על בסיס הסוציאליזם.
יחס לצבא:
הימין מתגאה בדרך כלל בצבא ורואה בו כלי לחיזוק הלכידות הלאומית, ואמצעי לליכוד וחישול האזרחים והאומה. הימין רואה בשירות צבאי ערך לאומי ומהלל את אלה המתגייסים לצבא ומשרתים בו.
השמאל המתון בדרך כלל רואה בצבא משום "רע הכרחי", בעוד השמאל הרדיקלי מתנגד לצבא כמכשיר לאומי ורואה בו ארגון מדכא ואלים. ומאידך, בעבר ובהווה, ראו ארגונים ומדינות, שתפיסות שמאלניות היו אדאולוגיה רשמית אצלן, (כמו גם מדינות הגוש הקומוניסטי בעבר), בשימוש בכוח, באלימות, בצבא העומד לרשות המהפכה ואף באמצעי דיכוי, מכשירים לגיטימיים לתיקון החברה. בדרך כלל, תנועות השתמטות וסרבנות שירות במדינות שאינן מקבלות את עמדות השמאל - מוצאן בשמאל. חלקן באות על רקע פציפיסטי וחלקן על רקע פוליטי של התנגדות למדיניות הממשלה.
כלכלה:
בעבר, זוהה הימין עם המשטר הפיאודלי והתנגד למעמדות העירוניים (שזוהו עם "השמאל" של אותם ימים). כיום, דוגל הימין בדרך כלל בצמצום המעורבות הממשלתית בכלכלה ובהגברת הקפיטליזם שמבחינתם נחשבת לשיטה המוצלחת ביותר לפיתוח הכלכלה והחברה, על חשבון מדיניות רווחה סוציאליסטית הכופה דרכי התנהגות כלכלית על המצליחים למען החלשים. הימין מאמין בליברליזם כלכלי (שוק חופשי) ויוזמה חופשית ככלי לפתח את המשק.
השמאל דוגל בשוויוניות על חשבון היוזמה החופשית. השמאל המתון מעדיף מדיניות סוציאל-דמוקרטית ומדיניות רווחה-חברתית, סוציאליסטית. בשמאל הקיצוני נכללת האידאולוגיה הקומוניסטית, השוללת את הסוציאל-דמוקרטיה. בדרך כלל, מחייב השמאל, במידה רבה או מועטה, התערבות ממשלתית במסחר ובהון הפרטי, מתוך הנחה כי תחרות חופשית מדיי והעצמת בעלי נכסים גדולים תרחיב פערים חברתיים ותביא לפגיעה בשכבות פחות מבוססות.
המונחים ימין ושמאל משתנים ממשמעותם בין מקום למקום. עם זאת, להלן מובא סיכום קצר המתאר עמדות אלה באופן גס. על הקורא לזכור שישנן דקויות וגישות ביניים בנוסף לאלה המוצגות כאן, ושייתכן שיהיו תנועות שיחזיקו בנושא אחד בדעות "ימניות" אך בנושא אחר בדעות "שמאלניות".
דת:
יש בימין המחזיקים באידאולוגיה שמרנית ותומכים בחקיקה דתית במטרה לשמר את צביונה המסורתי של החברה. מנגד, זרמים ליברלים בימין קוראים להפרדה מלאה בין דת ומדינה.
השמאל על פי רוב מגיע מקרב אוכלוסייה חילונית ולכן דוגל בהגדלת ההפרדה בין דת ומדינה או לחלופין, בחקיקה אנטי דתית (1). עם זאת, ייתכנו עמדות שמאליות-לכאורה גם במחנה דתי מסוים, למשל בשל פציפיזם דתי.
לאום:
הימין מייחס משמעות רבה ללאום ולמורשת הלאומית, ומתייחס אל הלאום כאל המסגרת המאחדת הגדולה ביותר. אי לכך, הימין נוטה להעדיף את בני לאומו על פני בני לאום אחר ומקדש ערכים הקשורים בלאום, כגון אדמת מולדת וכבוד לאומי. בימין הקיצוני ישנה אף לאומנות. בימין קיימת הטענה שמערכת של מדינות לאום בה כל לאום מסדר את ענייניו כראות עיניו ולא מפריע לאחר היא הפתרון האידאלי.
השמאל מייחס פחות חשיבות ללאום ונוטה להתנגד לגבולות גאוגרפיים שמבחינתו מפרידים בין בני אדם. ישנן גישות בשמאל שאף מבקשות לכפות על חברה נטולת לאומים בה אנשים מאוחדים על בסיס הסוציאליזם.
יחס לצבא:
הימין מתגאה בדרך כלל בצבא ורואה בו כלי לחיזוק הלכידות הלאומית, ואמצעי לליכוד וחישול האזרחים והאומה. הימין רואה בשירות צבאי ערך לאומי ומהלל את אלה המתגייסים לצבא ומשרתים בו.
השמאל המתון בדרך כלל רואה בצבא משום "רע הכרחי", בעוד השמאל הרדיקלי מתנגד לצבא כמכשיר לאומי ורואה בו ארגון מדכא ואלים. ומאידך, בעבר ובהווה, ראו ארגונים ומדינות, שתפיסות שמאלניות היו אדאולוגיה רשמית אצלן, (כמו גם מדינות הגוש הקומוניסטי בעבר), בשימוש בכוח, באלימות, בצבא העומד לרשות המהפכה ואף באמצעי דיכוי, מכשירים לגיטימיים לתיקון החברה. בדרך כלל, תנועות השתמטות וסרבנות שירות במדינות שאינן מקבלות את עמדות השמאל - מוצאן בשמאל. חלקן באות על רקע פציפיסטי וחלקן על רקע פוליטי של התנגדות למדיניות הממשלה.
כלכלה:
בעבר, זוהה הימין עם המשטר הפיאודלי והתנגד למעמדות העירוניים (שזוהו עם "השמאל" של אותם ימים). כיום, דוגל הימין בדרך כלל בצמצום המעורבות הממשלתית בכלכלה ובהגברת הקפיטליזם שמבחינתם נחשבת לשיטה המוצלחת ביותר לפיתוח הכלכלה והחברה, על חשבון מדיניות רווחה סוציאליסטית הכופה דרכי התנהגות כלכלית על המצליחים למען החלשים. הימין מאמין בליברליזם כלכלי (שוק חופשי) ויוזמה חופשית ככלי לפתח את המשק.
השמאל דוגל בשוויוניות על חשבון היוזמה החופשית. השמאל המתון מעדיף מדיניות סוציאל-דמוקרטית ומדיניות רווחה-חברתית, סוציאליסטית. בשמאל הקיצוני נכללת האידאולוגיה הקומוניסטית, השוללת את הסוציאל-דמוקרטיה. בדרך כלל, מחייב השמאל, במידה רבה או מועטה, התערבות ממשלתית במסחר ובהון הפרטי, מתוך הנחה כי תחרות חופשית מדיי והעצמת בעלי נכסים גדולים תרחיב פערים חברתיים ותביא לפגיעה בשכבות פחות מבוססות.
בזמן האחרון הריב הכי גדול בין השניים זה בקשר לערבים ויהודים...
זה ממש לא ככה. אני לא סובלת אנשים כמוך שהם שיטחיים וימין ושמאל בשבילהם זה בעד יהודים ונגד יהודים. שמאלנים זה כאלה שמוכנים לתת שטחים תמורת שלום וימנים לא מוכנים לתת שטחים בתמורה לשלום ויש ימנים שבכלל לא רוצים שלום. ברור שזה הרבה יותר מסובך מזה אבל זה בפשטות.
אנונימית
שואל השאלה:
אני רק שאלתי אני בכלל לא יודעת מה זה
אני רק שאלתי אני בכלל לא יודעת מה זה
לא זה ממש הרבה יותר אבל זה הריב העיקרי פה בארץ בין השניים...
אין הגדרה מדוייקת.
בכל העולם וגם פה, מחנה הימין מתאפיין בדרך כלל בדגש גדול יותר על לאומיות/לאומנות, חיזוק הממשלה והמדינה (לעומת האזרח הפרטי), דגש גדול יותר על המסורת בענייני דת ומשפחה (למשל התנגדות להומואים ולהפלות), ורתיעה חזקה יותר מקבוצות מיעוטים או מדינות אחרות.
מחנה השמאל הוא להיפך (אבל לא מדובר בשני קצוות, אלא בשני מחנות שלפעמים קצת דומים):
דגש על אוניברסליות, זכויות אדם, זכויות נשים, ליברליות בענייני דת ומשפחה, כיבוד מיעוטים.
אותם מחנות גם נחלקים בשאלות כלכליות. מחנה הימין הוא בעד כלכלה חופשית וקפיטליסטית, תוך מיזעור התערבות המדינה למינימום, ומחנה השמאל דוגל בהתערבות המדינה, רגולציה ופיקוח על השוק החופשי, ותמיכה באוכלוסיות חלשות.
שוב, לא מדובר בהגדרה חותכת, אלא על מאפיינים כלליים של שני המחנות.
בישראל, אחת המחלוקות המהותיות היא הסכסוך הישראלי-פלסטיני והשטחים הכבושים.
השמאל בעד החזרת השטחים ואיפשור הקמת מדינה פלסטינית (חלקו הקטן בעד הקמת מדינה דו לאומית ומתן זכויות אזרח לפסטינים במדינת ישראל),
והימין בעד השארת המצב על כנו (וחלקו בעד סיפוח השטחים ומתן זכויות אזרח מוגבלות לפלסטינים).
בכל העולם וגם פה, מחנה הימין מתאפיין בדרך כלל בדגש גדול יותר על לאומיות/לאומנות, חיזוק הממשלה והמדינה (לעומת האזרח הפרטי), דגש גדול יותר על המסורת בענייני דת ומשפחה (למשל התנגדות להומואים ולהפלות), ורתיעה חזקה יותר מקבוצות מיעוטים או מדינות אחרות.
מחנה השמאל הוא להיפך (אבל לא מדובר בשני קצוות, אלא בשני מחנות שלפעמים קצת דומים):
דגש על אוניברסליות, זכויות אדם, זכויות נשים, ליברליות בענייני דת ומשפחה, כיבוד מיעוטים.
אותם מחנות גם נחלקים בשאלות כלכליות. מחנה הימין הוא בעד כלכלה חופשית וקפיטליסטית, תוך מיזעור התערבות המדינה למינימום, ומחנה השמאל דוגל בהתערבות המדינה, רגולציה ופיקוח על השוק החופשי, ותמיכה באוכלוסיות חלשות.
שוב, לא מדובר בהגדרה חותכת, אלא על מאפיינים כלליים של שני המחנות.
בישראל, אחת המחלוקות המהותיות היא הסכסוך הישראלי-פלסטיני והשטחים הכבושים.
השמאל בעד החזרת השטחים ואיפשור הקמת מדינה פלסטינית (חלקו הקטן בעד הקמת מדינה דו לאומית ומתן זכויות אזרח לפסטינים במדינת ישראל),
והימין בעד השארת המצב על כנו (וחלקו בעד סיפוח השטחים ומתן זכויות אזרח מוגבלות לפלסטינים).
באותו הנושא: