לא הייתי בבית ספר שבוע שלם ואף אחד לא התקשר אלי או התעניין בי לא המורים ולא התלמידים, וזה דיי פוגע שאף אחד לא מתעניין בך וזה פוגע, וזה לא עושה חשק לחזור. ולחשוב שלפני 4 חודשים שהייתי חולה שבוע וקצת המנהל בא לבקר אותי בבית, ועכשו אף אחד לא מתעניין בי אפילו לא המנהל, ולא בא לי לחזור לבית ספר אוף אני ממש מדוכאת וזה גם בגלל שאני בבית כל כך הרבה זמן. אוף מה לעשות? גם הוואטסאפ שלי ממש שקט ואף אחד לא מתקשר או מתכתב איתי אני מרגישה כל כך לבד

עברתי ניתוח והחסרתי חודש שלם וכמעט לא התעניינו בי חוץ מ-3 חברות. החברה הכי טובה שלי שאנחנו חברות 8 שנים לא התקשרה אפילו.
לא המחנכת שלי ולא המנהלת שלי ולא אף אחד מהצוות החינוכי בא לבקר אותי.
אם אני לא התבאסתי, גם לך אין סיבה:)

*עריכה*
על מה המינוס? זה ניסיון לעודד אותה, להראות לה שיש מצבים יותר גרועים ושאין מה להתבאס. שאין מה להיכנס לדיכאון מזה. זה לא נאמר בנימה צינית/ מלגלגת. הייתי רצינית לגמרי.

תמצאי חברים טובים באמת ולא כאלו שלא איכפת להם אם את נמצאת או לא.
אגב, אני מבין אותך ואת ההרגשה שלך לחלוטין.
בכל מקרה, אל תקחי את זה כל כך קשה, תחזרי ללמוד ותתנהגי כאילו כלום לא קרה.
בטח כל החברים הצבועים שלך יבואו אלייך וישאלו מה קרה.. אז תעני להם רגיל, אל תראי להם שנפגעת מהם.

שואל השאלה:
אני לא עשיתי את המינוס.. אני יודעת שאין לי מה לקחת קשה אבל יכול להיות שאת לקחת את זה פחות קשה. כיאלו זה מעליב והכל שלא מתעניינים בך וזה בטח יעבור לי עוד יום יומיים זה פשוט כרגע ממש מדכא אותי אבל זה גם בגלל שאני תקועה בבית שבוע בלי לצאת וזה מכניס אותי לדיכאון נראלי ברגע שאני יחזור לבית ספר ויתחיל לצאת עם חברים אז זה יעבור לי אבל כרגע אני תקועה בבית חולה לבד אף אחד לא מתקשר או מתעניין בי משעממם לי נורא אני במיטה כל היום ופשוט באתי קצת לפרוק. תודה רבה על העידוד

מתי את אמורה לחזור לבית הספר?

שואל השאלה:
יום רביעי אני מקווה תלוי אם עדיין יהיה לי חום או לא היום לא היה לי יום שלם אם זה לא יעלה בלילה אני ישאר מחר בבית להיות בטוחה שהבראתי ומקווה לחזור ברביעי כי אני לא יכולה כבר להיות תקועה בבית יותר