9 תשובות
תאמיני לי שגם אותי זה משעמם בטירוף וזה מייאש, אבל אסור לך לוותר על השיר, שאם פתאום הוא ייפול בבגרות את לא תדעי כלום וחבל
פשוט תנסי להתרכז וללמוד זה לא כל כך קשה. בהצלחה
פשוט תנסי להתרכז וללמוד זה לא כל כך קשה. בהצלחה
השיר "לא זכיתי בן ההפקר" הוא דווקא לא שיר קשה. אשמח לעזור לך אם תשאלי שאלה ספציפית.
מזדהה איתך לגמרי xd
חח האמת שלמדתי את השיר הזה, זה לא היה כזה משעמם.
אל תוותרי, תמשיכי ללמוד.
אל תוותרי, תמשיכי ללמוד.
למדתי את השיר הזה, לא עניין אותי ולא שיעמם אותי.
לא לוותר על כלום, אחר כך זה יכול להופיע לך במבחן ואת תוכלי להצטער על כך שלא למדת.
לא לוותר על כלום, אחר כך זה יכול להופיע לך במבחן ואת תוכלי להצטער על כך שלא למדת.
הנה, בשבילך הסבר במילים שלי (סליחה אם מעפן, כתבתי עכשיו):
בבית הראשון הכותב מספר שהאור שלו, הכישרון שלו לא נלקח מההפקר, מקום שכולם יכולים לקחת ממנה או בירושה מאבותיו, אלא שהוא עבד קשה כדי להגיע לכישרון הזה. הוא הרוויח אותו ביושר. הכותב מדגיש "כי מסלעי וצורתי נקרתיו וחצבתיו מלבבי". סלע ואבן צור הם חומרים קשים, מלאכת החציבה קשה כמוהם. הדגשה זו בא להראות עד כמה קשה הוא עבד על יצירותיו.
בבית השני הוא ממשיך לתאר שהכישרון מגיע מעצמו ולא מאף אחד אחר בדרכים כמו השאלה או גניבה.
בבית השלישי הוא מתאר את תהליך הכתיבה. הוא מסביר שמה שהוא עבר הופך לשיר. המשפט "תחת פטיש צרותיי הגדולות" בא לסמל שבעת כתיבת השיר הצרות הם כמו פטיש, שבות לחיות ולהכות בו. זו מלאכה קשה. בבית זה שוב מודגשת המילה "צור". בגדול הוא מספר שהכישרון הזה, הניצוץ הופך לחרוזים בשיר.
בבית הרביעי הוא כבר מדבר על מעמד היצירה. הוא מספר שלאחר פרסום היצירה, היא עומדת בפני עצמה ומתעלמים מהסבל שעבר המשורר כדי לכתוב אותה. הדבר דומה ליולדת שלאחר הלידה כולם רצים לראות את התינוקת ומתעלמים ממנה, מתשעה ירחי הלידה הקשים שעברו עליה, כמו שנכתב בשיר "ואני בחלבי ובדמי, את הבערה אשלם" - אני אשלם את הסבל הזה מתוך הקרביים שלי, סבל שאף אחד לא שם לב אליו. הכותב משתמש במילה בעירה כדי להראות שליצירה יש שני פנים, יתרון וחיסרון כמו לאש. האש מאירה ומחממת, אך מצד שני גם מסוכנת ומכלה, כך גם היצירה - ההרגשה שהיא יוצאת לאור היא מדהימה, אבל גם עצובה שמתייחסים רק אליה ולא לכותב.
צירפתי קישור למילות השיר. רצוי שתקראי את ההסבר הזה במקביל למעבר על השיר.
בבית הראשון הכותב מספר שהאור שלו, הכישרון שלו לא נלקח מההפקר, מקום שכולם יכולים לקחת ממנה או בירושה מאבותיו, אלא שהוא עבד קשה כדי להגיע לכישרון הזה. הוא הרוויח אותו ביושר. הכותב מדגיש "כי מסלעי וצורתי נקרתיו וחצבתיו מלבבי". סלע ואבן צור הם חומרים קשים, מלאכת החציבה קשה כמוהם. הדגשה זו בא להראות עד כמה קשה הוא עבד על יצירותיו.
בבית השני הוא ממשיך לתאר שהכישרון מגיע מעצמו ולא מאף אחד אחר בדרכים כמו השאלה או גניבה.
בבית השלישי הוא מתאר את תהליך הכתיבה. הוא מסביר שמה שהוא עבר הופך לשיר. המשפט "תחת פטיש צרותיי הגדולות" בא לסמל שבעת כתיבת השיר הצרות הם כמו פטיש, שבות לחיות ולהכות בו. זו מלאכה קשה. בבית זה שוב מודגשת המילה "צור". בגדול הוא מספר שהכישרון הזה, הניצוץ הופך לחרוזים בשיר.
בבית הרביעי הוא כבר מדבר על מעמד היצירה. הוא מספר שלאחר פרסום היצירה, היא עומדת בפני עצמה ומתעלמים מהסבל שעבר המשורר כדי לכתוב אותה. הדבר דומה ליולדת שלאחר הלידה כולם רצים לראות את התינוקת ומתעלמים ממנה, מתשעה ירחי הלידה הקשים שעברו עליה, כמו שנכתב בשיר "ואני בחלבי ובדמי, את הבערה אשלם" - אני אשלם את הסבל הזה מתוך הקרביים שלי, סבל שאף אחד לא שם לב אליו. הכותב משתמש במילה בעירה כדי להראות שליצירה יש שני פנים, יתרון וחיסרון כמו לאש. האש מאירה ומחממת, אך מצד שני גם מסוכנת ומכלה, כך גם היצירה - ההרגשה שהיא יוצאת לאור היא מדהימה, אבל גם עצובה שמתייחסים רק אליה ולא לכותב.
צירפתי קישור למילות השיר. רצוי שתקראי את ההסבר הזה במקביל למעבר על השיר.
קישורים מצורפים:
שואל השאלה:
ואוו.
תודה רבה, אני ממש ממש מעריכה את זה!
ואוו.
תודה רבה, אני ממש ממש מעריכה את זה!
אנונימית
חח אפילו לא ניסיתי ללמוד את זה..
ישר עברתי ליצירות האחרות
ישר עברתי ליצירות האחרות
באותו הנושא: