שאלת פריקה - יש לכם משהו לפרוק?

כן, יש לי הרבה מה לפרוק אבל אני לא מתכוון לעשות זאת

כן יש לי, נמאס לי ממריבות שלהן בבית. זה מעצבן ומשגע אותי, כל יום הן רבות, ימים רגילים וגם שבתות וחגים, לפעמים הן בסדר ומדברות וכל זה ולפעמים הן לא.. זה בלתי נסבל, האחיות שלי.-. הן משגעות אותי עם הריבים שלהן, וזה עוד על דברים מטופשים, שטיפת בית, ועוד. והן עוד בוגרות לגילן. עברו שירות לאומי ועובדות, הן בסדר לפעמים, שהן לא רבות, אבל שהן רבות, זה משגע אותי ואת ההורים שלי, אני היחידה שעוד בסדר במקרים האלה, לפעמים. היום עמדנו ללכת לטיול אבל בגלל ריב טיפשי על ניקון הבית, זה לא הצליח.. וזה לא נגמר טוב, הן לא יכולות לדבר ולדון על דברים בלי לריב בכלל, ושהן רבות, זה לא נעים לשמוע. אני צריכה לצאת מסלון למרפסת או לחדר שלי ולסגור את הדלת.. ואבא שלי עוד חוטף עצבים ואימא שלי לא יכולה עם זה, הן בטיפול שיעזור להן, אבל אני רק מקווה שמי שמטפל בזה יצליח לפתור את הבעיה הזו, קשה להיות בבית בגללן, היא רוצה לצאת מהבית ולגור לבד וגם השנייה רוצה, וזה מעצבן, הן לא יכולות להפסיק לריב על זה.. אני לא אמורה לספר דברים אישיים פה, על חיי המשפחה שלי.-. אבל גם לי בבית יש בעיות וריבים, וזה לא על דברים חשובים, זה על המכוניות, ניקון הבית וכל זה. ואחותי הולכת לחברות שלה תמיד לפני שבת, יש שקט בבית שאחת מהן לא בבית,.-. אני שונאת את הרגע שהן רבות ><

שואל השאלה:
הנה הפריקה שלי.
היום קמתי בבוקר כרגיל לצלילי אלישע בקולי קולות, מהאח הלא מתחשב שלי.
אימא לקחה אותי למספרה לעשות דירוג, וברור שהיא הייתה חייבת לקחת גם אותו.
הוא תמיד מעצבן אותי ואני לא עושה כלום. והוא מתעצבן בשנייה מהדברים הכי מטומטמים. אבל חס וחלילה שאני אגיד לו מילה רעה - הוא יתחיל לצרוח לבכות או להרביץ.
אז קודם כל, כל התור של המספרה הוא שיחק באייפד ו הקולות של המשחקים הפריעו, רציתי לישון כי הוא העיר אותי אבל לא אמרתי כלום.
אחר כך, הלכנו לאכול במסעדה כי היינו רעבים.
עכשיו הייתי פעם במסעדה הזאת ו האוכל שם מגעיל, אז ביקשתי מאימא שאחרי שהוא יקבל את הטוסט שלו, נלך לדוכן פלאפל ונאכל שם.
אבל אחי החליט שלא בא לו ללכת עד לשם. אז הוא התחיל לצרוח: "את לא תקבעי לי איפה לאכול! " ואני לא זוכרת מה עוד, או סתם עוד צרחות בלי מילים. והוא קם ושרט אותי ביד.
לא עשיתי כלום.
והוא אמר לי: " אל תבואי לקיבוץ מי צריך אותך?!"
אני ממילא לא אבוא לקיבוץ כי גם אבא בא ואני סובלת כל החיים בגללו.. אבל זה סיפור אחר..
ואימא, שתמיד בצד שלו, גם צעקה עלי שאני ילדה רעה ו התחילה לחבק אותו.
הרגשתי שכולם נגדי.
נסענו הביתה באוטובוס.
ישבתי מאחורה, למרות שזה עושה לי בחילה, כדי להתרחק מאחי ושלא ירביץ לי מול כולם.
הגעתי הביתה.
הלכתי לישון.
התעוררתי והייתי חצי ערה.
סבתא, התקווה האחרונה שלי במשפחה הזאת, הגיעה הביתה ו התחילה להגיד עלי דברים רעים, וכמה אחי הוא ילד מקסים.
אני עשיתי את עצמי ישנה כי לא רציתי לריב שוב.
התעלמתי מכל הדברים הרעים שהיא אמרה.
ואז אחי הגיע והיא התחילה לחבק אותו להגיד לו כפרה, אתה הכי חכם פה, מה היא עושה כל היום יושנת?
כבר בכיתי שוב מתוך שינה בתקווה שהיא לא תראה.
ולא רציתי לקום כדי שהיא לא תדע שאני ערה ותריב איתי, או תבקש ממני שוה לעשות את המטלות, שאחי בכלל לא עושה.
ואחרי כל היום הזה מה היה חסר לי?
אבא שאני כל כך שונאת, הגיע.
נכנסתי לאמבטיה ונעלתי את עצמי לפני שהוא ראה אותי.
חשבתי מה אפשר לעשות שם עד שאבא ילך.
חשבתי לחתוך, אבל ידעתי שזה לא טוב, אז בדקתי שאין אף אחד וברחתי לחדר שלי.
ועכשיו מהחדר שלי אני כותבת לכם.

וואו חיים קשים יש לך.-. אני מבינה אותך. הוא היה צריך באמת להנמיך קצת את הצליל הזה, אני חושבת שיש לו בעיות של כעסים, כנראה, את צודקת, סה"כ לא רצית לאכול בה כי האוכל לא היה טוב, וגם לא עשית לו משהו, הוא לא היה צריך לפגוע בך, לאימא שלך גם יש בעיות של כעסים אולי.. אוקי, בנוגע לסבתא שלך. אם היא התקווה האחרונה שלך, אז חבל שהיא אמרה את זה עליך ככה.-. למה היא באמת עושה את זה? זה מוזר, הוא פשוט מסית את כולם במשפחה נגדך, אני מבינה אותך, זה קשה מאוד שמדברים עליך ככה, חשבת אולי לדבר אתם על זה? או ללכת למגשר? פנימייה? יש לך חברות שאת יכולה ללכת אליהן? את לא צריכה לעבור את זה לבדך ומה שהם עשו לך זה לא בסדר, לא האימא ואח והסבתא וגם האבא. זה נורא..:(

אם את צריכה עזרה או משהו את תמיד יכולה לפנות אליי..

את צריכה לפנות למישהו ומהר, את לא יכולה להיות בבית שבו אחיך מסית את אימא שלך במה שאת לא עשית בכלל, שסבתא שלך חושבת שהוא "מושלם" ואת לא. גם אבא שלך, אולי תנסי להקליט אותו או לצלם אותו מתנהג לא טוב ותראי את זה להם? אל תתני להם לפגוע בך, את יודעת שאת לא אשמה בכלום והוא אשם, בן כמה הוא? הוא צעיר או מבוגר?

בן כמה הוא ):?