11 תשובות
אולי הם לא בוכים ליד כולם אבל גם הם בני אדם.
אני בוכה כמעט כול יום-יומיים, אם מעליבים אותי.
שמעליבים אותי אני מנסה לא לבכות,
תלוי מה הקללה, אבל הלב שלי נעלב.
בציבור, לבד, עם משפחה.
אם אני עומד לבכות, אני מוציא את החוצה.

ויש הרבה בנים כמוני.
זה שאת ראית 100 שלא בוכים, זה לא אומר שכולם לא בוכים.
תאמת קורה לי שאני נדפק עם הראש במדרגה או בדלת ארון פתוחה בבית וזה כל כך מעצבן ומעליב
שבא לי לבכות,
אבל כשזה קורה לי ליד אנשים אז אני להפך מת מצחוק!
כל בן אדם זה משהו אחר, בוודאי שיש הרבה בנים בוכים וכנל לגבי בנות.
אפילו אסירים בכלא בוכים, גם אסירים בטחוניים.
ברור. רק מנסים להסתיר את זה.
ברור שהם בוכים.
אבל רובם לא מראים את זה כי הם חושבים שזה "לא גברי".
ברור, פשוט אתה לא נתקל בזה הרבה בגלל התפיסה השגויה של החברה שלנו לגבי זה שבנים צריכים "להסתיר את הרגשות שלהם" ו"להיות גברים"..
זה טבעי וזה מותר וככל שאנשים יקלטו את זה - כך יהיה טוב יותר
כולם בוכים, בלי קשר למין או למגדר.
Aro
אני מנסה לשמור לשמור על קור רוח, אך לפעמים זה פשוט מתפרץ
אנונימי
זה כמו לשאול אם ספורטאים מתעייפים, והתשובה היא שכן, כולנו מתחילים מ0 ולכולנו יש רגעי שבירה, וגם ריצת 40 קילומטר מתחילה בקילומטר אחד, וגם ספורטאים מתעייפים ונחים מתי שהו, נכון שלוקח להם יותר זמן, אבל כולנו אנושיים וכולנו נשברים לפעמים