רוצים לספר סיפורי אהבה שלכם על ידידים שנהיו ביחד או סתם קראשים ואיך זה נגמר?

"תצאי איתי" ביקש, בפעם העשירית "אני רוצה אותך, מבטיח שזו לא תרמית" מי היה מאמין שהוא, הירושלמי החביב, שכל תחומ

כאילו לספר מה שקרה לנו?

שואל השאלה:
כן

אין הרבה מה להגיד, אני אוהבת תמיד את מי שלא רוצה אותי או שלא ממש מראה תסמינים של מעוניינות, למה? כי אני פוסטמה... נמשיך... היינו ידידים כמה שנים טובות (עם ניתוקים בקשר לפעמים) ואני הרגשתי שאני מתחילה לחבב אותו יותר ויותר אבל לא היה שום סימן מצידו, ואז הגיעה תקופה שממש סידרנו את העיניינים (בנוגע לניתוקים) ולאט לאט הקשר התפתח והיא סיפר לי שהוא אוהב אותי, מה שבאופן אוטומטי גרם לי לרצות לקחת 7 צעדים אחורה (פוסטמה כאמור) אבל אהבתי אותו גם באיזה שהוא אופן ונתתי הזדמנות לקשר אמרתי נראה מה יהיה, אחריי משהו כמו חצי שנה הבנתי שזה חרא להיות עם בנאדם שמאוהב בך כשאת לא מצליחה להרגיש את זה גם... ונפרדנו.. עדיין ידידים
היום אני גרועה יותר מאיי פעם מתחילה להרגיש משהו למישהו שברור לי שמאוהב במישהי אחרת רצח ואני מנסה להכחיש אז לא אפרט (חראעולם).

היינו ידידים ממש טובים, הוא רצה אותי מלא זמן לפני מה שחברים שלו סיפרו ואני לא ספרתי אותו, הוא היה בשבילי סטוץ מתמשך, היינו מתנשקים בכיתה בבית ספר ואפילו מתחת למים ביום הולדת התנשקנו -_- היה חופש גדול, הוא כל החופש היה שם בשבילי כל הזמן לא משנה מה עברתי והתאהבתי בו רק שלא ידעתי את זה. הוא היה כל הזמן עם אחת החברות שלי ופשוט בסופו של דבר השתגעתי מזה קמתי מאופניים של בן דוד שלו ונישקתי אותו ואחר כך שהלכתי הביתה לא ממש יצא מזה משהו אני פשוט ידעתי שהוא אוהב אותי ולא קרה בנינו כלום יותר. היה מסיבה ונפגשתי עם ידיד שלי שהוא יותר גדול מאיתנו וידיד שלי הסיע אותי והוא היה לידנו ושאל אותי אם עשיתי איתו משהו ואמרתי לו שלא ואז הוא נישק אותי. בלילה נהיינו ביחד והיינו נפרדים בערך כל שבוע. שחזרנו ללימודים לא היינו ביחד אבל היינו באותה כיתה, ביום השני של הלימודים הוא בא וחיבק אותי מאחורה והסתובבתי והוא הלך ואז שאלתי אותו אם זה אומר שהוא עדיין אוהב אותי והוא חייך אמר כן והלך, יום אחרי ישבנו מתחת לבית שלי והוא אמר לי שאי אפשר לדבר בבית ספר ושאלתי אותו למה, הוא אמר לי כי בבית ספר אני לא יכול לעשות את זה ונישק אותי. בקיצור חזרנו ואז נפרדנו אחריי איזה שבועיים. וכל הפעמים האלה אני נפרדתי ממנו. ככה היה 4 פעמים עד שחזרנו ואחרי כמעט חודש הוא נפרד ממני. אחרי שהוא נפרד ממני הייתי הבן אדם הכי מדוכא בעולם אני חושבת ובעצם שנאתי את עצמי ואת כל העולם. הייתה פעם שכמעט חזרנו אבל אז אני לא יכלתי מסיבות שאין לי כוח לפרט, מאז היינו בריב של מלא זמן. זה קרה לפני שנה וחודשיים ועד היום בעצם לא הפסקתי לאהוב אותי, הוא מדבר איתי כשהוא צריך סטוץ או משהו. עכשיו הוא בעצם עם הילדה שהייתה החברה הכי טובה שלי עד לפני כמה חודשים -_- בהלם שכתבתי את זה בא לי לבכות