5 תשובות
זה כמו לחיות בזבל
אנונימית
שואל השאלה:
מרגש עד דמעות בבר
אנונימי
בבר הייתי אומר שנסחפת קצת (הרבה)...
בישראל לא קיים דבר כזה רעב
אנשים יכולים בקלות מדי סוף שבוע להגיעה לנקודות חלוקה מיוחדות שם נותנים להם קופסאות של מזון.
מה שאת תיארת, זה באמת קיים, אבל לא בישראל.
זה קיים אולי במקומות כמו חוף השנהב באפריקה, או מקומות מסויימים בהודו או סין, ורק בערים הגדולות, זאת מאחר ובפרברים העיניים לרוב מגדלים לעצמם מזון (או דגים) או עוסקים בציד.

עוני זה לא בהכרח חוסר יכולת לאכול,
עוני זה מושג שמבוסס על מדד, יכולת של אדם לרכוש דברים
לכל אחד מאיתנו מוצמד מדד סטטיסטי שמחשב את היכולת שלנו לקנות דברים (הכוח הצרכני שלנו), לאדם מסויימם יכולה ליהיות היכולת לקנות מזון, לשכיר דירה, ולרכוש ציוד כמו מקרר, אבל הוא עדיין יחשב עני בהתבסס על המדד בישראל. זאת בניגוד לאפריקה ששם אדם כזה נחשב למבוסס כי יש שם מקומות שאין בהם אפילו מים זורמים, שלא לדבר על חשמל...

אך עם זאת, אדם שמסתובב עם אייפון 6 ונוסע ברכב פרטי, אבל אין לו כסף לאוכל, זה לא אדם עני, זה אדם טיפש...
ראה כתבה טובה ומעניינת בנושא מתוך טור שנכתב ב"מקום הכי חם בגיהנום":

http://www.ha-makom.co.il/post/haim-har-zahav-where-are-the-poor
אנונימית
ועוד איך יש רעב בארץ, נכים למשל לא יכולים להגיע למקומות שמחלקים מזון, וגם לא כולם יכולים לבשל בכוחות עצמם את המזון הזה. ובמקום לעזור להם המדינה מחליטה שמטפלים סיעודיים ייקחו את כל קצבת הנכות העזרה וגם 3 אלף או יותר מעבר למה שיש לנכה, ובסוף גם את האוכל שיש לו.

חוץ מזה, גם אלה שלא נכים, מי אמר שחלוקת האוכל מספיקה לכולם? והיא תלויה בתרומות, ואנשים לא תורמים מספיק. וצריך גם לקחת בחשבון הגבלות תזונתיות שיש לחלק, שהם פחות בריאים, שבדרך כלל אין להם מאיפה לקנות תחליפים.