אופק מתי תביני שאני אוהב אותך.. מה הייתם רוצים להגיד לקראש שלכם?

למה אתה אומר לי מילה פעם בשנה, ואני לא מצליחה לפתח שיחה? למה אתה מדבר עם כל שאר הבנות, מחייך אליהן, מתקרב ונמרח עליהן? למה אתה כזה חמוד? אני לא יודעת מה אני מוצאת בך אבל אני מאוהבת בך כבר שנה וחצי. מה יש לי? אני יודעת שהקשר הזה לא טוב בשבילי אבל עדיין לא מצליחה להפסיק את הרגשות.

לא אגיד את שם הקראש שלו, כי השם הזה לא נפוץ.. אבל הוא מתחיל ב - לו, ושאני אוהבת אותו ושכל פעם שאנחנו ממש קרובים בא לי לנשק אותו, ואני יודעת שהוא סטוציונר, וגם אני לרוב סטוציונרית.. וואו פעם אחת הוא אמר לי משפט שאני לא ישכח בחיים, " בואי תהיה סטוץ שלי ואז זה יהפוך לזה שנהיה ביחד " ואני יודעת שהוא מסוגל להיות בקשר ארוך. אוף שיט.

חבל שאין לי אותך

אני קוראת לך קראש מסיבה אחת- ריסקת לי את הלב.
היינו הזוג הכי יפה בעולם, היה לנו טוב.. למה עשית את זה? מה אין בי שמצאת בה?
אני זוכרת שזה התגלה לי, איך בבת אחת כל העולם נהיה קודר וכאוב... בכיתי בלי הפסקה.
והנה אני, מאז כבר הצלחתי להחזיר את השברים, אני שלמה יותר וחכמה יותר. ועדיין אוהבת אותך.
למה? כי רגשות לא נעלמים סתם ככה, ואני לא חושבת שאי פעם אמצא מישהו יותר טוב ממך.
אבל.. אני יודעת שעדיף לי בלעדייך

איך לא הבנת שאני אוהבת אותך?

תשים לב אליי ותפסיק להתייחס לכל פרחה שמרימה חולצה בשבילך..
אה ושלא חבר שלך יראה תמונות שלי באינסוגרם ויעשה לי עליהם לייקים בזמן שאני עושה לך וחורשת לך על האינסטגרם כל כמה ימים... אלא אתה!
ואני לא מאוהבת בו אלא רק קראש...

די עם המשחקי אגו. הרי המקום היחיד שאתה מדבר איתי בו זה הווטסאפ. די עם זה. ידוע שאתה אוהב אותי. אני אותך. זה כבר שנים ככה. נמאס.
עוד מישהי מרגישה כמוני?

הייתי רוצה לומר לו שאני רוצה שנהיה חברים... ושרציתי לדבר איתו כבר מאז שעברתי לבית ספר וראיתי אותו... ושהוא פשוט חמוד כל כך בעיניי... אבל בטח אני יקפא באמצע המשפט ולא יצא לי לומר אפילו חצי מרוב בושה

אתה מכיר אותי וגר מטר ממני בבקשה תקרא לי לבוא אני אוהבת אותך

נמאס לי מהשיט הזה, אני אוהבת אותך. אני רוצה להגיד לך את זה כבר המון זמן, אבל התגובה, התגובה מפחידה אותי. ולמרות שיצאנו לבד, והיה די ברור שזה הדדי, עדיין הייתי טיפשה ולא באתי. אז אני אוהבת אותך, ואני מקווה שלא פספסתי את ההזדמנות שלי.

למה אתה לא מבין שאני אוהבת אותך?
אתה היחיד שגורם לי להתרגשות כל פעם שאני מדברת איתך, להרגיש מה זה אהבה אפילו שזה רק מצד אחד, ושאתה זה שפותר לי את כל הבעיות ולוקח אותי למקום אחר בדמיון...

אני אוהבת אותך ואני יודעת שאתה אוהב אותי, הורג אותי שאנחנו לא ביחד אבל הסיפור שלנו מסובך..

אני אוהבת אותך אוף.

שלמרות כל הריבים שהיה לנו שנה שעברה אני פשוט השנה התאהבתי בו בגלל החיוך שלו ושחושבים שהוא ערס ושהוא פשוט רע ומגעיל אבל זה לא נכון ושאני יודעת שיש לו לב ענק אבל הוא מרסק אותי כל הזמן ושחלק אומרים שהוא מנצל אותי אבל מצד שני הוא עושה דברים שהוא לא עושה לאף אחת ולמרות שכל השבוע פשוט רציתי לשכוח ממנו רק היום הוא הסתכל עלי ורציתי לרוץ אליו ולחבק אותו חזק (משהו שלא יקרה כי אנחנו בקושי מדברים..)
אני אפילו לא באנשי קשר שלו ואנחנו מדברים הרבה... (אכזרי..)

אני עדיים אוהבת אותך וזה לא משנה כמה אכחיש את זה אני לא הפסקתי לאהוב אותך לשנינ אחת..

הייתי רוצה שהוא ינסה להכיר אותי
ואת הצדדים המגניבים שבי וכל התחביבים שלי
ולא רק מתי שאנחנו בכיתה.
אמרתי לו שאני בקטע שלו אבל הוא לא ענה
כי הוא כנראה ממש לא בקטע שלי.
כל יום אני מתאהבת בו מחדש ורק מתהפנטת מחדש מכמה שהוא מדהים ויפה וכן גם מפגר רוב הפעמים ואפילו ילדותי ממש אבל אני אוהבת אותו
למרות שהוא ילדותי לפעמים או שיש דברים שהוא אומר או מתנהג וזה קצת מרגיז אותי אבל בכל זאת אני מאוהבת בו בטירוף ואוהבת כל דבר בו.
ואפילו צוחקת שבכיתה בכל שיעור הוא חייב כל הזמן לדבר, להצחיק ולהראות שהוא נמצא חח ושהוא לא בכיתה זה כאילו שיש משהו חסר הכל נראה לי ריק משעמם שקט מדי כאילו הנוכחות שלו ממש משמעותית לי ולכיתה עצמה.
אני מתה עליו.
ואעשה הכל כדי שיהיה מאושר
הוא פשוט החיים שלי
הכל אני אתן למענו.
חבל. לי שלא נהיה מחר ביחד.

היינו אמורים להיות ביחד גם יום אהבה קודם.
אבל למה יש לי תחושה שגם השנה לא נהיה ביחד?
וגם שנה הבאה.
ושאף פעם לא נהיה ביחד.
איך זה שזה לא עובד ביננו למרות שאנחנו כל כך אוהבים,
מה אתה לא מספר לי?

שמה נראלו שהוא עבר בית ספר בכלל? ושאני מתגעגעת מלא והלוואי שהוא לא היה עובר והייתי יכולה לראות אותו כל הזמן ולא פעם בחודשיים שלושה

אויש נו...
אני מאוהב בך כמו לא יודע מה
אני מסתיר את זה כמו בן ז**ה
אני כבר בקראש עליך שנתיים פלוס מינוס
ולמרות כל מה שעשית לי ולמרות כל מה שעשיתי לך ולמרות זאת שלא היינו בקשר במשך שנה אני עדיין לא יכול להפסיק את הרגשות כלפייך
אני פשוט לא יכול בלעדייך ואני מחכה בקוצר רוח וקוצר נשימה לכל שיעור משותף לשנינו בבצפר
אני בן 16 וכותב דברים כאלה אני פשוט רפוס ואפס
גם שנה שעברה הייתי חסר עמוד שדרה, ועכשיו אני משדר כאילו אני לא שם ז*ן אבל בתכל'ס אני עדיין רפוס עלוב ורגשי בגלל כל דבר קטן שאת עושה
יש לי עוד הרבה לכתוב אבל נמאס לי לצאת רגשי כמו תמיד כל פעם שאני מדבר עליך בלי מסכות
אני אוהב אותך

ויתרת עלי? התאכזבת אולי..?

לך תסביר אתזה שכל מה שאני שאני שונאת באופי יש בך ואני עדיין אוהבת אותך
כל שעה מסתכלת אם החלפת סטטוס/תמונה
מתי נראית לאחונה הכל.. בתקווה שתשלח לי הודעה אבל לא כל פעם שאני מקבלת הודעה אני מתה שזה יהיה ממך וכל פעם מתאכזבת מחדש
ותכלס מה תשלח לי.. סתם הודעה ואני אחשוב שאתה כמו כל בן שמשחק משחקים..
לא אני רוצה שתרשום לי הודעה עם כל האמת למה כל הבמטים האלה? למה כל הנושאי שיחה שאתה מעלה פתאום כדי לדבר איתי? אפילו סתם לעזור לי בתרגיל במתמתיקה כמו אתמול..
למה כל פעם שאני מדברת עם בן אחר אתה עובר כל כך קרוב אליי כאילו לישמוע על מה אנחנו מדברים?
למה התחלת את כל זה? אולי אני בכלל מדמיינת?
למה אני עדיין תקועה עליך שכולם אומרים לי תשחררי ותעברי הלאה למה אתה המחשבה הראשונה שלי בבוקר והאחרונה שלי בלילה כל יום מחדש
ולמה אתה לא שולח הודעה
ולמה אתה לא מספיק גבר כדי להגיד לי בפנים את מה שאת חושב ולא לחברות שלי
למה אני שונאת ואוהבת אותך
למה אין מי שיענה לי על כל השאלות האלה? למה?

**** אני אוהבת אותך כוסעמק תביני כבר

אני אוהבת אותך, וכל מה שאני רוצה זה להיות איתך, את רוצה להיות איתי?
(כן אני לסבית)

מה אתה לא מבין מהה
אם כל מה שאני אומרת לך והכל מה תגיד שאתה אוהב אותי אני לשניה לא מפסיקה לחשוב אליך תעשה משהו כבר אני משתגעת

שאני אוהבת אותו כבר 4 שנים ואף פעם לא יהיה לי את האומץ לברר אם זה הדדי ושתמיד תלך איתי תחושת פספוס כי זאת השנה האחרונה שלנו בבית ספר ואני כנראה לא אראה אותו יותר..

גם לי קוראים אופק.. אבל הסיכוי שאני על מי שאתה מדבר אפסי..

"למה אני לא מוצא אותך?"

אולי בשבוע האחרון בתור מלשב תציע לי לצאת כבר?

אני מאוהבת באחת החברות הכי טובות שלי.
ביי

אם תגיד לי את זה אני אדע

אם היה לי את האומץ הייתי אומרת לו שכל פעם שאני רואה אותו אני מתאהבת מחדש
ושהמבט שלו מהפנט אותי וגורם לי לפרפרים בבטן
התאהבתי בו

יואו בא לך כבר לגרום לי להרגיש יותר שזה הדדי?

כל פעם שאנחנו מדברים השיחה שלנו ממש זורמת ואנימ
שולח מלא מסרים וזה ועוזר לך תמיד ותמיד נמצא שם בשבילך שעוד אחד פוגע בך ועוד אחד וכל פעם זה הורג חלק ממני שאני רואה אותך ככה פגוע
ואני רוצה לומר לך שאני אוהב אותך ויודע שאני לעולם לא אפגע בך
אז למה את לא שמה לב אליי עד שאת צריכה משהו?

הייתי רוצה לשאול אותו כמה זמן הוא אהב את חברה שלו לפני שהם נהיו זוג, כמה זמן הם מכירים וכמה זמן היה מאז שהפסיק לאהוב אותי עד שהתחיל לאהוב אותה, איך ולמה הוא התחיל לאהוב אותה והכי חשוב האם גם הוא עצוב שהפסיד אותנו ועדיין חושב עלינו או שלא אכפת לו והוא בכלל שכח אותי

לא משנה מה אני אגיד לה העיקר שאני אגרום לה להרגיש משהו שרק אני יכול לתת להרגיש

הוא מהאתר, אני תמיד מסתכלת על התשובות שלו ואני רוצה פשוט להכיר אותו אבל הוא לא מדבר איתי

וואו האנונימית הרשונה לרגע חשבתי שאני כתבתי את זה אני כל כך מזדהה איתך... פעם במיליון שנה הוא אומר לי איזה היי מסכן והוא כל היום מוקף בנות צוחק איתן ונמרח עליהן אני פשוט מקנאה בהן...

שלחי לו הודעה ^ לתשובה שמעליי
הלוואי עלי
*האנונימית שמעל האנונימית שמעליי* xd

שלחתי לו הודעה אבל הוא לא כותב לי כלום ואני כן רואה שהוא מגיב בשאלות ויש לו תשובות חכמות ולא המשתמש שאני מדברת עליו הוא לא הפיל

תסלח לי בבקשה.
אף פעם לא התכוונתי לפגוע, ואני מניחה שאתה יודע את זה
אתה כנראה בטוח שהכול איתי היה טעות, אולי בחיים לא אהבת אותי אפילו
אז למה גרמת לי להרגיש ככה? למה סיפרת לי כל כך הרבה שקרים? האמנתי לכל מילה.
עכשיו הרסת אותי והלב שלי קפוא, בגללך
אני לא מסוגלת לאהוב יותר אף אחד
אז תעזוב אותי בשקט בבקשה, כי אני לא רוצה להיות איתך

אני יכול לשאול אתכם משהו? יותר מ50% מהאנשים שהגיבו פה האשימו את עצמם בזה שהקשר נהרס, לא הולך, לא מצליח, לא התחיל.. מה קרה? למה אתם כאלה חסרי בטחון? קחו את מה שכתבתם פה, תשנו את זה "תקשיב/י, אני מרגיש אליך משהו, אם גם אתה מרגיש, רוצה לצאת מחר?" ותשלחו! אל תפחדו מהתגובה, כי מי שלא מהמר, לא זוכה. אם לא תגידו למי שאתם רוצים את מה שאתם מרגישים הוא בחיים לא ידע ובחיים לא יקרה משהו, אבל אם הוא ידע, אולי הוא יגיד שהוא מרגיש אותו דבר (במיוחד שבערך 40% אם לא יותר אמרו שהם יודעים שהצד השני מרגיש אותו דבר). הייתי רוצה לומר לקראש שלי שהיא הייתה ותמיד תהיה הקראש הראשון והכי חזק שלי, ואני מקנא רצח בחבר שלה, אבל אני שמח שיש לה מישהו בחיים עכשיו. אז אם אתם לא במצב שלי והקראש שלכם לבד ביום אהבה, אז יאללה, תעזבו את סטיפס, אפילו את הווטאסאפ, לכו לבית של הקראש שלכם ותגידו לו. אם הכל הולך חלק, תזמינו אותי לחתונה. ואם לא, אני פה בשביל להקשיב ולשמוע מה קרה ולנסות לעזור. תבינו - זה אף פעם לא אבוד, לא משנה מה קרה. בסוף, אם זה צריך לקרות, זה יקרה. שיהיה בהצלחה ועם הרבה בטחון.
עריכה: ועוד משהו, אם את יודעת שהוא סטוציונר ו/או לא מכבד אותך ו/או לא מעריך אותך, תזרקי אותו מהחיים שלך. אף אחד לא שווה שיתייחסו אלייך בזלזול. מי שמזלזל צריך ללכת. אם יש לכם שאלות, בקשות, רוצים לדבר, לשתף.. אני פה. בהצלחה וחג אהבה שמח.