4 תשובות
את דיברת איתה על זה שזה מציק לך?
והיא עשתה עוד דברים חוץ מלצעוק ולומר שאת חופרת לה?
לא קרה לי שביל להגיד לך מניסיון.
יש מלא שיגידו לך ללכת לדבר איתה אבל הם צריכים להבין שכששתי הצדדים עצבניים אי אפשר ללכת פשוט לפתוח את הלב.
תחכי לרגע שאמר שלך תרגע ובנתיים תראי סרטונים יוטיוב של סיפורים עצובים על אמא ויתעורר בך משהו כזה של עצב שאת רוצה רק ללכת ולחבק אותה.
תחכילרגע שאמא שלך נרגעת ורק אז תגידי לה שאת מצטערת או משהו ותגידי לה שהיא הכי חשובה לך
בהצלחה!
בסוף את תביני שאמא יש רק אחת
אני יודעת שלחלקכם זה ישמע מגוחך - אבל כן, די נמאס עם ה"זאת אמא שלך". אני רבתי עם אמא שלי כמה וכמה פעמים ריבים מאוד קשים, שברובם- אני "הקורבן" ותמיד אמרו לי לנסות להעריך אותה וזה.
אני מעריכה אותה, אבל לא את ההתנהגות שלה. תנסו אתם להתמודד עם התנהגות כזאת, זה מחרפן ומתיש.
לגבי אמא שלך - מבינה אותך לגמרי, יודעת שזה קשה, אבל עכשיו היא בעצמה לא מעריכה אותך ולוקחת אותך כמובן מאליו.
אם ניסית לדבר איתה, וכל מה שהיא עושה זה להגיד לך "את חופרת" אז את בבעיה.
תתחילי להתעלם ממנה, לא לדבר איתה, להתעסק בשלך, לדבר איתה בקרירות לב ורק מתי שבאמת צריך. אל תבקשי ממנה טובות ולא כלום, שתבין שאת לא תמיד תהיי לצידה. אם אחריי לפחות שבוע - היא מתנהגת אותו דבר, ממליצה לך לפחות ליועצת בית הספר ולהגיד לה את כל מה שכואב לך. היא תנסה לדבר איתה ואולי זה יעזור, אם לא יעזור, ממליצה לך לפנות ולבקש פנימייה, אולי יהיה לך יותר טוב שם.
תעדכני מה קורה, מקווה שהכל יסתדר ושעזרתי לך.
אולי תנסי לברר למה היא עושה את זה?
באותו הנושא: