מה אתם מקבלים יותר קשה- יום השואה או יום הזיכרון?

יום הזיכרון

יום הזיכרון, הוא קשור אליי באופן אישי.

שניהם נוגעים לי במקומוח אישיים
כל אחד קשה בפני עצמו

הם שווים בדיוק באותה מידה אצלי.

שניהם מזעזעים באותה מידה. קשה לי בכל הימים האלב

אני לא חושבת שיש כאן מקום להשוואה, שניהם נוראיים באותה המידה.

באופן אישי יום השואה כי יש לי נגיעה אישית משפחתית ליום הזה ובמיוחד אחרי המסע לפולין.
ביום הזיכרון יש יותר מדי אווירה של ערב יום העצמאות וקונים בשר למנגל ומתלבטים מה לעשות בערב ולמחרת. ככה זה לפחות מאיפה שאני בא... זה גם למה אני חושב שיום הזיכרון צריך להיות רחוק יותר מיום העצמאות, כדי למנוע את האווירה הבעייתית הזאת.

יום הזיכרון יותר נוגע אלי ויותר קרוב ומיציואתי לי מאשר השואה

יום השואה.
למרות שגם יום הזכרון ממש עצוב וקשה להשוות בין דברים כל כך שונים

לפי דעתי זה לא נתון להשוואה, כי כל אחד בפני עצמו הוא יום קשה מאוד. יש שיגידו, יותר 'קל' להתחבר ליום הזיכרון כי הוא יותר קרוב אלינו (או לרובנו לפחות.) מבחינת להכיר מציאות כזאת (שיש מבצעים, מלחמות וכשיש רגיעה עדיין מתוח) ומתמודדים עם המציאות הזאת באופן עקבי. גם יותר מכירים את השמות של החיילים או/ו נפגעי פעולות איבה כי זה קורה ביום יום שלנו (עם כל הפיגועים ודומיהם) לעומת זאת, השואה 'נשמעת' כדבר שהיה ונגמר. יש פחות ניצולי שואה ככל שהזמן חולף וזה עצוב, התלאות שהם חוו מצמררים ומזעזעים ואולי זה מה שגרם/גורם גם סלידה מלדעת עוד על השואה. אבל הלימוד (בכיתה יא) על השואה במסגרת הלימודים מחזקת את הקשר שלנו לכך וההבנה היותר עמוקה, גרמה (לי לפחות) להתחבר ולרצות לדעת יותר. בכל אופן אני מתחברת לימים האלה אבל מנקודות שונות ושני הימים האלה עצומים ומראים לנו איזה עם גדול אנחנו, איך שרדנו ועברנו את כל הקשיים והייתה לנו מטרה ועמדנו בה. החיבור של עם ישראל יחד בעת כניסת הימים האלה מרגש אותי בכל פעם, ובאמת שהימים האלה חשובים מאוד עבורי (ואני מאמינה שעבור רובנו) ומתוכם אפשר להתעלות ולהיות מאוחדים.
סליחה על כל האורך לא התכוונתי לפרט יותר מדי אבל בסוף גלשתי ולא שמתי לב שזאת הייתה מעין פריקה.. מקווה שנהיה עם מאוחד יותר ונאהב אחד את השני ^-^