9 תשובות
הפרופיל הכי גבוה- 97
הפרופיל הכי נמוך- 21 (אבל זה לבעיות נפשיות/אוטיזם)
משקל לא מוריד אלא אם כן יש לך מחלות הנובעות מתת המשקל
ולגבי האישפוז אני לא בטוחה כמה זה יוריד לך אבל אני חושבת שזה יוריד לא מעט.
ורוב הסיכויים זה שלא יקחו אותך לקרבי (90%)
(אגב למי שיש פרופיל 21 לא מגייסים)
הפרופיל הכי נמוך- 21 (אבל זה לבעיות נפשיות/אוטיזם)
משקל לא מוריד אלא אם כן יש לך מחלות הנובעות מתת המשקל
ולגבי האישפוז אני לא בטוחה כמה זה יוריד לך אבל אני חושבת שזה יוריד לא מעט.
ורוב הסיכויים זה שלא יקחו אותך לקרבי (90%)
(אגב למי שיש פרופיל 21 לא מגייסים)
שואל השאלה:
אני אנורקסית, יש לי הפרעות אכילה. ז"א שיהיה לי פרופיל 21 ולא יגייסו אותי?
אני אנורקסית, יש לי הפרעות אכילה. ז"א שיהיה לי פרופיל 21 ולא יגייסו אותי?
אנונימי
לא מאמי רק בעיות נפשיות/אוטיזם זה 21
אני מניחה שהאנורקסיה תוריד לפרופיל 64 משהו כזה
אני מניחה שהאנורקסיה תוריד לפרופיל 64 משהו כזה
למרות שלא מורידים על משקל
רק אם זה מפריע לך לתפקד כמו שצריך למשל-התעלפויות וכאלה.
רק אם זה מפריע לך לתפקד כמו שצריך למשל-התעלפויות וכאלה.
שמעתי פעם, שהפרופיל הגבוה ביותר הוא 100, אך ה"ברית מילה" מורידה 3 נקודות, ולכן הפרופיל הגבוה ביותר הוא 97.
אם את אנורקסית עם עבר באישפוז, ייתכן מאד שלא ייגיסו אותך, תלוי בצרכים של הצבא ובמצבך היום. בהצלחה רבה.
אנונימית
לקחתי אישית וממש התרגזתי, כשקראתי את התגובה על הפרופיל 21.
אוטיזם? הא? מה? סליחה?
אני מכיר אדם, שהיה לו פרופיל 21 רפואי, לא אוטיסט, לא מפגר, לא מטומטם ולא חולה נפש.
הוא נלחם והתעקש, צעק על הצבא (בחיי), ובסוף איפשרו לו להתנדב לצה"ל.
מערך המתנדבים בצה"ל בנוי כך, שאחרי שנתיים, אתה רשאי להשתחרר מצה"ל, עם כל הזכויות, כל התנאים, כל האפשרויות פתוחות ועומדות בפנייך.
אוסיף לך פה את הסיפור, ואבקש סליחה מהמנהלים של האתר על חוסר הקישור, פשוט משום ש"הפרלמנט של סטיפס" לא פועל.
הסיפור על ד"ר גדעון פינדלר מתל השומר / פיץ העכבר.
בתאריך 13.6.82, היום בו הגחתי לעולם, התברר לצוות הרפואי שערך בדיקות רגילות כמו לכל תינוק שנולד שיש לי לחץ תוך גולגלתי במוח (הידרוצופולוס) התופעה בעצם גורמת לחמצן שאני נושם ללחוץ על החדרים שבמוח וכתוצאה מכך נגרמים כאבי ראש ברמות שלא אתאר פה כי אין מספיק מילים.
הרופאים, בראשותו של ד"ר פינדלר המדובר, התחילו בהכנות לקראת ניתוח דחוף, שכן הובהר להורי שהניתוח הכרחי ומיידי, בניתוח עצמו הוכנסה לי צינורית מיוחדת, המיועדת לנקז את כל הנוזלים שהצטברו לי בגולגולת. הצינורית עוברת מהמוח דרך חלל הבטן והלאה ועוזרת לי למעשה, או מונעת בעצם מהנוזלים להצטבר במוח ובכך בעם פותרת לי את הבעייה שממנה סבלתי. עוברות כמה שנים (שנתיים או שלוש) ושוב אותה פרוצדורה, לאחר שהרגשתי ותפקדתי כמו כל ילד אחר, ושוב אותו ניתוח ושוב החלפת צינורית. מאז אותו ניתוח אחרון ועד לפני שנתיים - שלוש תיפקדתי כמו כל ילד אחר, עשיתי צרות להורי, שברתי לא פעם ולא פעמיים ידיים, רגליים ומה לא, לא היה שובב ומופרע ממני בכל הסביבה שלי.
השנים חלפו, סיימתי בית ספר יסודי, תיכון, והגיע הזמן להתגייס לצבא, הגעתי ללישכת הגיוס כמו כל נער מתבגר לצו הראשון ושם לאחר עיון בתיק הרפואי שלי, הצבא הבהיר לי חד וחלק, אתה לצבא שלנו לא מתגייס, עליך לא לוקחים אחריות, לע עזרו הסברים, לא עזר כל אישור רפואי שהבאתי שמוכיח שכבר שנים אינני סובל מהמחלה. לאחר שחשבתי עם עצמי מספר ימים החלטתי: "אני אלך לצבא ויהי מה" וביקשתי להתנדב, התנדבתי לשירות צבאי מלא של שלוש שנים (לא שנתיים כמו רוב המתנדבים) ועד שלא סיפרתי לחברים בצבא שאני למעשה מתנדב והסברתי גם למה, אף אחד לא ידע ולא חשב בכלל שאני מתנדב מאחר וה"בעייה" שממנה סבלתי, לא נראתה לעין מעולם. הכל היה רגיל לגמרי, עד שממש מעט לפני השיחרור שלי, שוב חזרו לי הבעיות שמהן לא סבלתי במשך שנים, אושפזתי ונותחתי שוב ועשו לי "תיקון" של הצינורית. הזמן חלף והבראתי ולאחר תקופת מחלה קצרה, חזרתי לשרת ביחידה את הזמן שנותר לי ולא חשבתי אפילו לא לרגע להשתחרר ולסיים עם הצבא כי אמרתי לעצמי אעשה שלוש שנים עד תום.
היום אני בן 25, הוצאתי רישיון נהיגה ולא סובל (טפו טפו טפו) מהבעייה נוראית הזו.
אני מקווה שעכשיו, אחרי שסיפרתי פה את סיפורי, אנשים יבינו שאם רוצים מספיק, ואם נאמין בעצמינו מספיק, הכל אפשרי.
אני מקווה שעכשיו צוות האתר היקר של סטיפס, על מומחיו, אורחיו וחבריו יבינו למה האיש הזה, ד"ר פינדלר, כ"כ יקר לליבי, ולמה לעולמים לא אשכח את המתנה שהעניק לי כשניתח אותי, את חיי. אני משוכנע שבחלוף 25 שנים, הוא ניתח כבר אלפי ילדים (ואולי אף מבוגרים) אחרים ואולי אף הספיק לשכוח את המקרה שלי, אבל בכ"ז הייתי רוצה להודות לו באופן אישי על מה שעשה, על שהציל את חיי והעניק לי חיים כמו לכל ילד אחר.
לסיום, אפילו שאני יודע שהסבירות שד"ר גדעון פינדלר יקרא את מה שכתבתי פה היא לא גבוהה במיוחד, אני רוצה להודות לו ולשלוח אליו חיבוק ענקי, ופשוט לומר תודה.
אוטיזם? הא? מה? סליחה?
אני מכיר אדם, שהיה לו פרופיל 21 רפואי, לא אוטיסט, לא מפגר, לא מטומטם ולא חולה נפש.
הוא נלחם והתעקש, צעק על הצבא (בחיי), ובסוף איפשרו לו להתנדב לצה"ל.
מערך המתנדבים בצה"ל בנוי כך, שאחרי שנתיים, אתה רשאי להשתחרר מצה"ל, עם כל הזכויות, כל התנאים, כל האפשרויות פתוחות ועומדות בפנייך.
אוסיף לך פה את הסיפור, ואבקש סליחה מהמנהלים של האתר על חוסר הקישור, פשוט משום ש"הפרלמנט של סטיפס" לא פועל.
הסיפור על ד"ר גדעון פינדלר מתל השומר / פיץ העכבר.
בתאריך 13.6.82, היום בו הגחתי לעולם, התברר לצוות הרפואי שערך בדיקות רגילות כמו לכל תינוק שנולד שיש לי לחץ תוך גולגלתי במוח (הידרוצופולוס) התופעה בעצם גורמת לחמצן שאני נושם ללחוץ על החדרים שבמוח וכתוצאה מכך נגרמים כאבי ראש ברמות שלא אתאר פה כי אין מספיק מילים.
הרופאים, בראשותו של ד"ר פינדלר המדובר, התחילו בהכנות לקראת ניתוח דחוף, שכן הובהר להורי שהניתוח הכרחי ומיידי, בניתוח עצמו הוכנסה לי צינורית מיוחדת, המיועדת לנקז את כל הנוזלים שהצטברו לי בגולגולת. הצינורית עוברת מהמוח דרך חלל הבטן והלאה ועוזרת לי למעשה, או מונעת בעצם מהנוזלים להצטבר במוח ובכך בעם פותרת לי את הבעייה שממנה סבלתי. עוברות כמה שנים (שנתיים או שלוש) ושוב אותה פרוצדורה, לאחר שהרגשתי ותפקדתי כמו כל ילד אחר, ושוב אותו ניתוח ושוב החלפת צינורית. מאז אותו ניתוח אחרון ועד לפני שנתיים - שלוש תיפקדתי כמו כל ילד אחר, עשיתי צרות להורי, שברתי לא פעם ולא פעמיים ידיים, רגליים ומה לא, לא היה שובב ומופרע ממני בכל הסביבה שלי.
השנים חלפו, סיימתי בית ספר יסודי, תיכון, והגיע הזמן להתגייס לצבא, הגעתי ללישכת הגיוס כמו כל נער מתבגר לצו הראשון ושם לאחר עיון בתיק הרפואי שלי, הצבא הבהיר לי חד וחלק, אתה לצבא שלנו לא מתגייס, עליך לא לוקחים אחריות, לע עזרו הסברים, לא עזר כל אישור רפואי שהבאתי שמוכיח שכבר שנים אינני סובל מהמחלה. לאחר שחשבתי עם עצמי מספר ימים החלטתי: "אני אלך לצבא ויהי מה" וביקשתי להתנדב, התנדבתי לשירות צבאי מלא של שלוש שנים (לא שנתיים כמו רוב המתנדבים) ועד שלא סיפרתי לחברים בצבא שאני למעשה מתנדב והסברתי גם למה, אף אחד לא ידע ולא חשב בכלל שאני מתנדב מאחר וה"בעייה" שממנה סבלתי, לא נראתה לעין מעולם. הכל היה רגיל לגמרי, עד שממש מעט לפני השיחרור שלי, שוב חזרו לי הבעיות שמהן לא סבלתי במשך שנים, אושפזתי ונותחתי שוב ועשו לי "תיקון" של הצינורית. הזמן חלף והבראתי ולאחר תקופת מחלה קצרה, חזרתי לשרת ביחידה את הזמן שנותר לי ולא חשבתי אפילו לא לרגע להשתחרר ולסיים עם הצבא כי אמרתי לעצמי אעשה שלוש שנים עד תום.
היום אני בן 25, הוצאתי רישיון נהיגה ולא סובל (טפו טפו טפו) מהבעייה נוראית הזו.
אני מקווה שעכשיו, אחרי שסיפרתי פה את סיפורי, אנשים יבינו שאם רוצים מספיק, ואם נאמין בעצמינו מספיק, הכל אפשרי.
אני מקווה שעכשיו צוות האתר היקר של סטיפס, על מומחיו, אורחיו וחבריו יבינו למה האיש הזה, ד"ר פינדלר, כ"כ יקר לליבי, ולמה לעולמים לא אשכח את המתנה שהעניק לי כשניתח אותי, את חיי. אני משוכנע שבחלוף 25 שנים, הוא ניתח כבר אלפי ילדים (ואולי אף מבוגרים) אחרים ואולי אף הספיק לשכוח את המקרה שלי, אבל בכ"ז הייתי רוצה להודות לו באופן אישי על מה שעשה, על שהציל את חיי והעניק לי חיים כמו לכל ילד אחר.
לסיום, אפילו שאני יודע שהסבירות שד"ר גדעון פינדלר יקרא את מה שכתבתי פה היא לא גבוהה במיוחד, אני רוצה להודות לו ולשלוח אליו חיבוק ענקי, ופשוט לומר תודה.
אם את שוקלת פחות מ49 יורידו לך את הפרופיל.
אני שוקלת 44 והורידו לי בגלל שכביכול זה "תת משקל" אז קיבלתי פרופיל 64
אני שוקלת 44 והורידו לי בגלל שכביכול זה "תת משקל" אז קיבלתי פרופיל 64
סאש
פיץ העכבר, אני סובלת מיתר לחץ תוך גולגולתי כבר 4 שנים של כאבי ראש, אני לא יכולה לתאר לעצמי מה זה להיוולד עם הבעיה הזאת.
שמחה שכבר עבר לך אם תראה את זה ואם לא:).
שמחה שכבר עבר לך אם תראה את זה ואם לא:).
אנונימית
באותו הנושא: