הייתי איתו בקטע כמה חודשים, ואז זה נגמר מסיבה מסויימת. לא דיברנו למשך תקופה ואז הוא שלח לי הודעה

והכל הסתדר וחזרנו לדבר אמרנו שנהיה רק ידידים.. ולא כזה דיברנו כמו ידידים למרות הכל. ואז היה לנו ריב שלא אפרט עליו ולבסוף הור אמר שהוא מבין למה אני כועסת אבל הוא רוצה להבהיר כמה דברים: שכרגע הוא לא רוצה מישהי וגם הוא לא חושב שיכיר. הוא אמר שהור יודע שיש לי רגשות אליו וגם לו לי אבל זה לא בקו המחשבות שלו חברה עכשיו, ואולי זה הזמן שנדבר עם אנשים אחרים ואם יהיה לי מישהו הוא ייפרגן.. הוא אמר שהוא רוצה להתייחס אליי יותר אל מישהי שהיא ידידה שלו ופחות כמישהי שיש לו סיכוי איתה כדי שפחות נריב, ושאני גם חשובה לו ממש. הוא אמר שאם נגיד מתישהו זה יישתנה (נגיד וכן יהיה בינינו משהו שוב) אז אין לו בעיה.. וכאילו.. אני כן רוצה שהוא יהיה מאושר אבל אני לא רוצה לראות אותו עם מישהי אחרת. אני פשוט בוכה כאן זה נורא קשה לי כי זה באמת הבן הראשון והיחיד שאיפעם ממש נפתחתי אליו ובחיים לא היו לי כאלה רגשות ואני לא רוצה לנסות לדבר עם אנשים אחרים. אוף מה לעשות? באמת אני מרגישנ שהכל מסובך כל כך..