3 תשובות
פשוט תעבדי על הביטחון שלך ותעלי אותו
כמו שאמרת, זה בגלל ביטחון עצמי נמוך. את צריכה לזכור שלרוב המקומות שאת הולכת אליהם את לא פוגשת אנשים שתפגשי שוב, ככה שאין לך מש לנסות להרשים אותם כי במילא את לא מכירה אותם והם לא מכירים אותך.
תלכי איך שבאלך ותעשי מה שבאלך, תהיי את ותהיי טבעית. אני לא אומרת שאת צריכה להזניח את עצמך, ממש לא. אבל אם כל הזמן תהיי עסוקה רק באיך להרשים אנשים את תהפכי למישהי שאת לא. וזה חבל מאוד.
אני מבינה. אפילו לא קשור לפרנויה, שאת מרגישה שכולם מחפשים אותך ומסתכלים עליך, יכול להיות שאת סתם מרגישה שיהיה איפה-שאת-לא-הולכת איזה בן אדם שבוחן אותך. שאת מרגישה שאת צריכה הופעה חיצונית מרשימה בשבילו. או סתם בן אדם שאת לא רוצה להיראות "ביתית" לידו.
את חייבת להפסיק לחשוב. ללכת על זה פשוט. אני אנסה להפוך את זה למשהו שקל להסביר: כמו למשל לרשום הודעה למישהו, ולפחד מהתגובה שלו (או מההתעלמות), אבל את עדיין מוכרחה לשלוח את ההודעה. את חושבת על זה הרבה ומתלבטת, אבל את לא אמורה. רק שיקול דעת שצריך להפעיל באופן בסיסי, אבל פשוט ללחוץ על "שלח" בלי יותר מדיי כובד ראש. זה קשה, אבל לפחות עשית את זה והוקל לך.
מה שאני אומרת, זה שאת פשוט צריכה לצאת. את מתכננת לצאת להליכה, או שמבקשים ממך לקנות חלב, פשוט תצאי. אני יודעת שזה נשמע כמו אתגר, אבל לא לחשוב בכלל, רק לצאת. דרך טובה להתמודד עם דברים היא להבין שעובדות מנצחות תחושות. בטיפול הפסיכולוגי בפרנויה שלי, הפסיכולוגית משתמשת הרבה במשפט הזה. בהתחלה לא הבנתי אותו וחשבתי שהיא מבקשת ממני להיות בררנית (כאילו לא הייתי לפני), אבל מה שהיא התכוונה, זה שזאת עובדה שלא מסתכלים עלי. זאת פשוט עובדה. היא לא התביישה להגיד שאני ילדה מהשורה הראשונה ולא כל אחד חורש זדון או סתם נועץ מבטים. גם אם אני מרגישה שזה ככה, זה פשוט לא. (הטיפול לא עוזר לי, אבל אימצתי את המשפט הזה למקרה שאני אסיק מסקנה שאני יכולה לברר אם היא וודאית או לא)
ומה שאנשים חושבים עליך זאת לא הבעיה שלך. זה גם קשור לביטחון עצמי וללהיות שלמה עם עצמך. גם אם הם יחשבו משהו, פעם או פעמיים, זה עדיין מחשבה או שתיים מתוך לפחות 3,000 מחשבות ביום.
גם אם יהיה מישהו שבאמת העדפת להיראות יותר יפה לידו, זה לא נורא אם יצאת בלי להשקיע בשיער או בבגדים, כי יכול להיות שלעולם לא תראי אותו שוב. תצאי עם אוזניות, כדי שהמוסיקה תסיח את דעתך.