אני מרגישה פספוס, מרגישה סוג של חוסר בחיים החברתיים שלי ושאני צריכה חברים אמיתיים. איך להגיע לחברות אמיתית?
יש לי הרבה חברים וחברות. טובים יותר וטובים פחות. אבל אני עדיין מרגישה שמשהו לא שלם בחברויות שלי. חברוּת ילדות היא הכי טהורה שיש, וכבר אין לי את אותו הקשר עם חברי ילדות מגילאים צעירים. אני מרגישה כאילו אני צריכה כזה homie שיהיה החבר הכי טוב שלי ואני אספר לו הכל, ולא תהיה מבוכה, ויהיה אפשר לעשות כל דבר ביחד, ולגור אחד אצל השני בלי שמשהו יראה לנו לא לגיטימי כי אנחנו חברים. או חברות. אני צריכה הומי. אין לזה מילה בעברית, פשוט חבר אמיתי ונאמן וקשוב ומשפחתי. אני מרגישה שלא יהיה לי בחיים מישהו שאני אשמור איתו על קשר לכל החיים וכל הזמן החברים שלי יבואו ויתחלפו. ושאני אשמה בזה שאני לא מצליחה להגיע ליחסים עמוקים יותר בקשר של ידידות וזה מרגיש לי תקוע כזה ומאולץ ולא אמיתי. פרקתי. הלוואי שהייתי יותר משוחררת וחברותית ושהיה לי את זה