גיליתי שאחותי מחללת שבת

כלום, זה בחירה שלה, אל תתערבי.

את יכולה לחשוב מה שאת רוצה, אלו המחשבות שלך, אף אחד לא יכול לומר לך מה לחשוב

שהיא תעשה מה שבא לה וזכותה המלאה

היא כנראה כבר לא מאמינה בזה...
זכותה, אי אפשר להכריח מישהו להאמין במשהו שהוא לא מאמין בו!

היא כבר גדולה אולי קשה עם כל הקטע של לשמור שבת תנסח להבין אותה

מה זה כפייה דתית? זכותה לא לשמור שבת פשוט תעזבי אותה
עריכה: לא התכוונתי לתקוף פשוט החסרת הרבה דברים בשאלה וזה היה נשמע כאילו את ממש רוצה לספר להורים אז כתבתי כפייה דתית.. בכל מקרה זה בסדר שאת חושבת שזה לא בסדר שהיא לא שומרת שבת אבל זו זכותה..

כלום..

אין לך מה לעשות עם זה, זאת בחירה שלה

אין מה לחשוב. היא מספיק גדולה לבצע את החלטותיה.
כנראה שלא מתאים לה.

אותו הדבר אצלי עם אחי. אבל זה באמת שבסדר גמור. הם גדולים וניתן להם לחיות בשקט.

לא צריך לחשוב על זה יש לה את חופש הרצון לעשות מה שבא לה

אל תספרי להורים, היא תספר כשהיא תרצה.
אלה החיים שלה, אל תחליטו עליה.

בחירה שלה

תאמרי לה שמאד, מאד, חשוב לשמור שבת, יש לזה חשיבות גדולה ביהדות.
אני מניחה שאת זה היא כבר יודעת, אבל נסי לדבר אל ליבה.
והמהלך שלך חכם, הכוונה לזה שאינך רצה לספר להורים, כי הם וודאי לא יגיבו בצורה מתלהבת בלשון המעטה. והיא צריכה לשמור שבת מרצון והבנה שזה חשוב.

היא כבר מספיק בוגרת להחליט מה היא רוצה לעשות ובמה להאמין תתני לה לעשות את ההחלטות שלה

בחירה שלה

המאסטרית..
עדיף לה שלא כי זו זכותה המלאה של אחותה...

שואל השאלה:
אין פה שום כפייה דתית. כל מי שחשב לכתוב עוד תשובה בסגנון, שיחסוך.
אני לא מתערבת לה בשום דבר, היא לא יודעת על זה שאני יודעת. לא התכוונתי לעשות כלום עם הידע הזה. פשוט חשבתי לשתף פה.
אני יודעת שהיא תעשה ועושה מה שבא לה, כמו כולנו. לא צריך לתקוף. תודה.

היי, אני בול במצב שלך..
גם אני גיליתי ששתי אחיות שלי (18, 14) מחללות שבת.
עם הגדולה לא דיברתי, היא בת 18 ואלה החיים שלה, אני לא מתערבת. כמובן שהמשכנו ביחסים הרגילים, הכל טוב, אני אוהבת אותה וזה לא שינה כלום ביחס שלי אליה.
אם הצעירה יותר ניסיתי לדבר, אולי זו תקופה שתעבור.. לא יודעת. כנ"ל זה לא שינה את היחס.

אם את רוצה לדבר עם אחותך תדברי איתה. אולי עובר עליה משהו, והיא צריכה עזרה.
בכל מקרה אל תלחצי עליה, הכי חשוב שזה לא ישנה את היחסים ביניכן. אל תתני לזה להשפיע.

לא אמרתי לכפות עליה, משמע: שביכולתה לעשות כל העולה על רוחה.
ומה הפואנטה שלך? סה"כ אמרתי לשואלת השאלה שתדבר אל ליבה בצורה שתגרום לה לשנות את דרכה.

טוב טוב מאסטרית למה להתנפל עלי
מה עשיתי גרמת לי לבכות

חמוד אתה רגיש מידי זה לא טוב.
רציני עכשיו, אתה צוחק עלי?! סה"כ עניתי לך...

שואל השאלה:
חשוב לי לציין שברור שכל אחד עושה מה שטוב לו ושזכותה המלאה לא לשמור, אבל אני לא חושבת שזה מרצונה החופשי.. אני חושבת שזה מלחץ חברתי של חברות שלא שומרות ומחברים חילונים

את עכשיו יורדת עלי?

זה לא קשור, אדם שחשוב לו משהו לא ינהג כך, לחץ חברתי לא יכול לעמוד מול רגש כנה שזו אמונה באל.
משהו התקרר בליבה...

למה את מעליבה אבל אפשר הסבר? ממש לא יפה מצידך

חחח אין לי לב אני האנונימי
ספאם נעים חברים

את לא צריכה לשכנע אותה לשמור שבת, אני מאמינה שזו לא הייתה החלטה של רגע אלא חשיבה עם עצמה הרבה זמן.
לדעתי המקסימום שאת יכולה לעשות זה פשוט לתמוך בה (:

אם היא לא רוצה לשמור שבת זכותה
ומאסטרית מה הקשר ש"התקרר ליבה"?
זה שאני לא שומרת שבת אומר שהלב שלי קר?

חחח לא, לא מהבחינה הזאת.
שהלב שלה התקרר מאמונה, עזבי לא תביני חח (זה ביטוי)
את בחורה חמה ומדהימה (:

אה
אז מה אם הוא התרחק מהאמונה?
אם לא באלה לשמור שבת מה הבעיה?

שואל השאלה:
לא חשבתי אפילו על לנסות לשכנע אותה לשמור שבת.
כל בחירה שהיא עושה מותר לה לעשות ולחשוב איך שבא לה. פשוט היא מסתירה את זה מההורים שלי כי היא בטח מפחדת ממה שהם יחשבו על זה. ואני מבינה אותה לגמרי. להם יותר חשוב הדת. פשוט אני כאחותה היה לי קצת מוזר והרגשתי מבולבלת וזה לגיטימי לגמריי

ברור שזה לגיטימי שאת מרגישה מבולבלת, אין קשר

שואל השאלה:
זאת שכתבה מעליי, אין בזה שום בעיה. בחיים לא אמרתי או כתבתי את זה. פשוט קצת הופתעתי זה הכל. מותר לה לעשות ולחשוב מה שהיא רוצה.

שואלת השאלה -
אז אם את לא מתכוונת לשכנע אותה או לספר להורים.. מה הדילמה כאן?

להסביר לה שחבל לה מאד, בכל אופן היא נולדה בבית דתי, למה לזרוק את המסורת?

המאסטרית -
לדעתי צריך דווקא להעריך אותה שהיא מספיק אמיצה כדי ללכת אחרי האמונה והלב שלה ולא אחרי מה שאומרים לה לעשות.
אז היא בבית דתי ו..? היא חיה את החיים בשבילה, לא בשביל המשפחה שלה. מקסימום אם היא תרצה היא תמיד תוכל לחזור בתשובה בשנית (במידה והיא תחזור בשאלה).

שואל השאלה:
האפינס, הדילמה היא מה אני כאחותה אמורה לעשות במצב כזה ואם לעשות משהו בכלל. אני לא רוצה לשנות את דעתה, זכותה לחשוב מה שבא לה. אני לא רוצה לספר להורים- זה מעשה מגעיל להלשין ככה, כשהיא תרצה היא תספר, אם בכלל.

לא צריך להסביר לה שזה חבל
צריך לתת לה להמשיך אם היא רוצה

אני חושבת שאם תספרי לה שאת יודעת זה עלול להלחיץ אותה. לדעתי תשמרי על זה בסוד ואולי בהמשך תספרי לה שאת יודעת ותתמכי בכל החלטה שתקבל.

*לדעתך* נשמתי יש לשנינו אידאולוגיות שונות על החיים, מובן מאליו שתשובותינו ודעותינו יהיו שונות.
אני הבעתי את דעתי-זכותי, כמו שזכותך לומר מה שאת חושבת.

שואלת השאלה, כדאי לך לדבר עם אחותך בצורה שתגרום לה לחזורבה ולא בהטפה.

אם היא תדבר בצורה שהיא רוצה שתחזור מההחלטה שלה זה אומר שהיא תנסה לשכנע אותה, וזה לא טוב

למה לא טוב?

כי למה היא צריכה לשכנע אותה?
שתיתן לה לעשות מה שתרצה

שימי לב, ישנו הבדל בין דיבור לבין כפייה.
אני אמרתי את שלי, אני לא מבינה מה הקושי לכבד דעות שונות.
יום קסום, התנתקתי.

המאסטרית-
יופי שהדעות שלנו שונות. זה לא משנה את העובדה שכל בן אדם מחליט בפני עצמו וחי בשביל עצמו ובשביל אחרים.
נגיד והייתה לי אחות שרוצה לחזור בתשובה, בגלל שאני אתאיסטית אני אתחיל לשכנע אותה שלא?
זה מה שמחנכים אותכם?
טוב לדעת.

בעיה שלה
אבא ידון אותה למעלה על זה
את אל תתערבי

גם אני התרחקתי מהדת (אני היום אתאיסט בכלל) וזה לא היה מלחץ חברתי. המשפחה שלי מקבלת אותי ואין להם בעיה. אחותך עושה מה שטוב לה וצריך לקבל את זה. אין מה לעשות. זה החיים שלה. היא תגדל ובסופו של דבר תבין מה טוב בשבילה. אם היא תרצה לשמור שבת היא כבר תעשה את זה.

אתם טוענים שלכל אדם יש בחירה חופשית, אז תנו לה.

זה החלטה שלה. אם את רוצה לדבר איתה ולהבין אם זה לחץ חברתי אז תעשי את זה, אבל אני לא חושבת שכדאי סך הכל זה הבחירה שלה אם לשמור או לא. אל תנסי לשכנע אותה לשמור פשוט תנסי להבין מאיזה מקור זה בא ותזכרי שיכול להיות שהיא פשוט מתרחקת מהדת וזה בסדר גמור.

גם אם היא בת 11.. זה בחירה שלה
אם היא תרצה לשמור היא תשמור

שאת אחות מדהימה

.