למה השיר תמיד חלמתי של אליעד נחום גורם לי להרגיש בודדה ועצוב קצת לא יודעת... ואם זה קרה למישהו עם שיר אחר?

דווקא לי הוא גורם להרגיש ההפך. אולי כי אני מזדהה.

גם לי הוא גורם להרגיש עצובה ובודדה בגלל שזה נכון לגביי וזה מעציב אותי כזה..

שואל השאלה:
כאילו אני ממש אוהבת אותו וזה נותן לי הרגשה טובה אבל אחרי כמה פעמים עכשיו כזה יש לי קטע כאילו שזה נשמע שכאילו יש צדדים שכן טובים בחיים ואנשים מבינים שזה טוב ואני לא וכאלה לא יודעת ממש מוזר לי וזה די נשמע עצוב נראלי
תמיד רציתי שתיהיה לי סיבה לשמוח
החופש נגע בי זאת הרגשה שלא הכרתי
"ובדרך שחכתי להנאות" או להאנות לא יודעת זה עצוב לי קצת

כן בדיוק.. בעיקר המשפט הזה "תמיד חלמתי שתהיה לי סיבה לשמוח.." זה באמת ממש נכון וזה מעציב אותי שזה לא קורה

שואל השאלה:
וואי רציני יש לי דמעות בעיניים לא יודעת למה אני ככה

כן כי השיר טיפה עצוב.. אבל זה עובר.
ועדיין אני לא יכול להפסיק לשמוע אותו