אני לא יודע כמה אני יכול עוד להמשיך, כל יום נהיה גרוע יותר

לדעתי הנוער והמבוגרים שכאן לא יוכלו לתת לך מענה מפורט ועזרה מעמיקה, ספר להם ובקש מהם לגשת לפסיכולוג, גם אם לא לספר להם מה עובר עליך, פשוט להגיד להם שאתה רוצה לדבר עם מישהו מקצועי, תוכל לשתף גם את יועץ/ת בית הספר, ואם ההורים לא מוכנים לתת לך ללכת לפסיכולוג דבר עם היועץ/ת שידברו איתם.
אני יודעת שפסיכולוג יכול להיות דבר מרתיע אך תחשוב על הצד החיובי.
45 דקות (ככה זה לרוב אך יש מקרים שגם שעה) שאתה פשוט מדבר ומשתף. הפסיכולוג לא שופט אותך אלה הוא שם עבורך בכדי לתת לך כלים להתמודד עם הבעיות או הצרות שלך.
הכל נשאר בינך לבין הפסיכולוג. אלה אם יש סכנת חיים. זהו חוק, אסור לו לספר.
לדעתי פסיכולוג זו באמת מתנה ששווה לנצל אותה עד סופה.
מקווה שעזרתי לך. בהצלחה
אם אתה זקוק לעוד עזרה אני כאן.

תהיה חזק, אל תישבר, תפרוק למישהו

שואל השאלה:
ההורים לא מאמינים בפסיכולוגים