עד כמה אני מוזרה אם אני משכנעת (מתערבת עם עצמי יענו) את עצמי שאני יכולה לגרום למישהו להתאהב בי?

זה לא דבר טוב, כי לא צריך לגרום לאף בן אדם להתאהב בך.
אדם יתאהב בך כי הוא מוצא בך דבר טוב ולא כי תשכנעי אותו, זו כבר לא אהבה.
תחכי לאדם הנכון, אדם שיתאהב בך מרצונו החופשי וזה יקרה, אני בטוחה.

כנראה שממש משעמם לך, אל תעשי את זה בשום אופן. תחשבי כמה כואב יהיה לצד השני.

שואל השאלה:
זאת פשוט מחשבה שעברה לי בראש.
זה לא בקטע של נואשות ולפגוע במישהו וזה

מאמינה שמישהו יאהב אותך גם מבלי שתשכנעי את עצמך.