דיי כבר. נכנעתי לחיים. ניצחו אותי.

לנסות לעזור לעצמך, לעשות דברים שיעודדו אותך. למצוא חברה אחרת, להתנדב

אנונימית יקרה,
הדבר הכי חשוב בחיים זה לא להיכנע לשום דבר.
לא משנה איזה מכשול עומד לך בדרך, לא משנה מי מציק לך ומה קורה לך, את תמיד יכולה לשבור אותו ולעקוף אותו! למה שלא תנסי למצוא מישהו לדבר איתו?

שואל השאלה:
שום דבר כבר לא מעודד אותי.. באמת נכנסתי לדיכאון מכאן כבר אי אפשר לצאת, לא זוכרת את עצמי ב4 שנים האחרונות מאושרת באמת..

אפשר להבין מה קרה לפני 4 שנים?

דבר כן יכול לעודד אותך, אם תנסי לעשות משהו שיעזור לך, אל תישארי בזה לנצח, אסור לך לוותר, אפשר לצאת, היו פה כאלה שהיו בזה ויצאו מזה איכשהו.

שואל השאלה:
לפני 4 שנים כבר מצאתי את עצמי ככה, לבד, מרוחקת מכולם אין לי מושג מה קרה הייתי ילדה חייכנית מאושרת מלאה שמחת חיים לא יודעת מה גרם לי להגיע למצב הזה כל החברות שהיו לי מצאו לעצמן את החברים החברות שלהן הן יוצאות מבלות נהנות ואני לבד הייתי חותכת שהכל התחיל אבל הבנתי שזה לא מוביל אותי לשום מקום אז החלטתי לנסות לחזור להיות הילדה שהייתי ניסיתי להתחבר ניסיתי הכל ניסיתי להיות שמחה אבל הכל זיוף! זה פשוט לא קורה. זה כאילו כתבו לי להיות בודדה כל החיים. אני לא רוצה את זה. רוצה את הילדה שהייתי בחזרה.

חשבת לדבר עם פסיכולוג? אולי הוא יכול להגיד לך מה לא בסדר.

שואל השאלה:
לא.. מעדיפה שלא לא רוצה גם לממן בן אדם ששותק וכותב כל הזמן

אם את באמת רוצה להיות הילדה שהיית אז, אז אל תוותרי על לנסות לעזור לעצמך, נסי להחזיר את הקשרים שהיו לך, או שתכירי חברות אחרות, תנסי לעשות משהו שיעשה אותך שמחה באמת, תתנדבי, תפרקי למישהו, נסי להאמין בעצמך ולהיות חיובית או לפחות ללמוד איך להיות באמת שמחה, יש המון סרטונים ומדריכים לזה וכל זה, מה שמתאים לך, אל תני לזה להרוס אותך

אין לי למי לפרוק וכמה שניסיצי לחזור לקשרים ישנים להתחבר אין לך מושג, פשוט כולם השתנו. נשארתי לבד את מבינה? פורקת לעצמי, מדברת לעצמי אני מרגישה שהשתגעצי כבר להיות כל היום זרוקה במיטה

אבל את מוותרת לעצמך, את לא מוצאת את הדרך שאת מחפשת, יש בתוכה קשיים אבל אם מחפשים עמוק מספיק מוצאים את מה שרוצים.. את לא חייבת לחזור לחברים הישנים! את יכולה למצוא אנשים אחרים להתחבר איתם, אולי תהיהי קצת יותר עם המשפחה גם? הם צריכים לתמוך בך.

אסור לך לוותר לעצמך, מה עם משפחה? אולי באמת תכירי חברים חדשים? אל תהיי בבית יותר מדי וגם לא במיטה ולא במחשב, תצאי מהבית למרות שקשה לך, עשי מאמץ, תתנדבי איפשהו, תכירי חברים חדשים, עשי כושר, תבני את עצמך מחדש, אל תוותר לעצמך אפילו לא לרגע, עשי כל מאמץ אפשרי!

שואל השאלה:
למשפחה שלי לא אכפת בכלל, אני אף פעם לא פתוחה עם אמא שלי כי היא לא מסוגלת להבין אותי וגם ככה מב אכפת לה ממני שיש לה את החבר החדש שלה? אבא שלי ואני בקושי בקשר ההורים שלי גרושים אני רואה אותו רק פעם בחודש חודשיים, האחים שלי שונאים אותי מכל דבר הם עושים צחוק הם חושבים שאני ילדה מאושרת שהכל טוב בחיים שלי כולם חושבים שאני מאושרת כי אני דואגת להסתיר טוב את החיים שלי

שואל השאלה:
ניסיתי לא לוותר אני נשבעת שניסיתי הכל אין לי כוח כבר באמת

אז למה את לא נפתחת למישהו שאפשר לסמוך עליו במשפחה שלך? חייב להיות מישהו בעל לב טוב שתרגישי חופשי לדבר איתו ולפרוק את הצרות שלך.. גם אם הם חושבים שאת שמחה, זה עדיין לא האמת

אז אולי אל תסתירי את זה, תעשי שיהיה לך כוח, תרימי את עצמך למעלה, אל תהיי למטה, דיכאון זה מסוכן.

יש מישהי.. אישתו של דוד שלי היחידה שגילתה עלי הכל בלי להכיר אותי אפילו אבל היא עברה לגור רחוק מהעיר שלי בגלל המשפחה הדפוקה הזאת שאני איתה אני פשוט שוכחת מהכל ואנחנו יכולות לצחוק על כלום שעות

אולי תנסי ליצור אתה קשר? יודעת יש מייל ופלאפון וכל זה.

שואל השאלה:
אמרתי לכם אף אחד לא מבין אותי.. אני שחקנית כל כך טובה שהם מאמינים שאני מאושרת אני יכולה לבכות שעות והם אפילו לא ירגישו בזה אני אשכרה צוחקת איתם שיש לי דמעות בעיניים והם לא רואים, ולצאת מהבית אני לא יכולה כי אמא שלי לא סומכת עלי וחושבת שאני עדיין ילדה קטנה לפעמים אני רוצה להסתובב קצת לנשום אוויר וגם זה אסור לי הכל בגללה, בגללה אני ככה בגללה ובגלל העולם הדפוק הזה

שואל השאלה:
לא יכולה לדבר איתה כרגע ואם אני רוצה לפרוק למישהו אני צריכה אותו פנים מול פנים שידע לתמוך בי לא דרך מסך

אז אולי תנסי להיות כנה אתם ולספר את האמת, הם לא יודעים שרע לך כי את מסתירה מהם את זה, תספרי את האמת ונראה מה יקרה, תגידי לאימא שלך שאת בוגרת ואת יכולה לדאוג לעצמך. אז אולי תבואי אליה או שהיא תבוא אליך

שואל השאלה:
אני לא יכולה וגם לא רוצה פעם אחת שנפתחתי אליה קרה משהו, מעדיפה לא להגיד אז הבנתי שעדיף לי לסתום את הפה

למה שלא תעברי בית ספר? התחלה חדשה תעזור לך לעשות שינוי בעצמך.
אני עכשיו בתהליך של לעבור בית ספר בגלל שאני לא מאושרת ואני חושבת שלפתוח דף חדש יעשה לי רק טוב ובטח שגם לך
תיהי אופטימית, זה יעבור, אבל זה תלוי רק בך.

למה לא רוצה ויכולה? מה קרה שם? לא עדיף לך לסתום את הפה, עדיף לך לפתוח אותו, יקרה, את לא מבינה שבזה שאת שותקת ומסתירה מאנשים מה שעובר עליך באמת הם יחשבו תמיד שהכול טוב אצלך? אנשים לא יכולים לדעת מה עובר עליך אם לא תספרי, הבעיה שאם מסתירים דברים כאלה בלב, זה יכול להיות מעוקה ענקית שצריך לשחרר אותה, לפרוק, לדבר, שזה נשמר הרבה זמן זה מתפוצץ לדמעות והרגשת קושי עוצמה, יש לך דברים שאת רוצה לומר ואת חוסמת אותם, אנשים יחשבו לחשוב לנצח שאת מאושרת ושמחה, שהכול טוב אצלך בחיים למרות שלא. ימשיכו לומר לך שאת לא נראית בדיכאון למרות שאת כן נראית, את מסתירה מאנשים את זה ומה שגורם להם לחשוב שהכול בסדר אצלך למרות שלא, את חייבת לרצות ולהיות יכולה, שיקרה מה שיקרה. לא עדיף לסתום את פה, אלה דברים שצריכים לומר ולהוציא אותם, ממה את מפחדת? מה הדבר הכי גרוע שיקרה אם היא תדע ותגלה? אכפת לה ממך? היא אוהבת אותך? היא גורמת לך להרגיש טוב ונעים בלב? מדוע לא לספר לה?

עברתי את זה:/
הכליהיה בסדר!

אם אכפת לה ממך היא דווקא כן תרצה לדעת על מה עובר עליך..

מי שאוהב אותך ואכפת לו ממך מאוד, ירצה לדעת מה עובר עליך ומה קרה וגם אחרי שיצא מהלם ושוק, ירצה גם לעזור לך ולהבין אותך בתנאי שאת תספרי לו ותגידי לו ושתפי אתו פעולה, אם היא אוהבת אותך, ואכפת לה ממך, מדוע שלא תספרי? היא לא תשפוט אותך, אולי היא תהיה בהלם וכל זה, אבל תני לה זמן להירגע, גם תני לה לעזור לך, אם היא האדם היחיד שיכול לעזור ולהבין אותך, אז למה לא לומר את זה לה?

שואל השאלה:
לא אכפת לה ולא לאף אחד, ואני לא יכולה לעבור אני ביא' זה יהיה בעייתי ותכף מתחילות הבגרויות שלי, הלוואי ויכולתי לעבור שנתיים בכיתי לאמא שלי אבל היא העדיפה להתעלם ולא להתעסק בזה אמרתי לה שרע לי בבית ספר הזה, עוד הוכחה לזה שלא אכפת לה ממני

הכוונה לאשתו של דוד שלך.. התכוונו לאשתו של דוד שלך, לא לאימא שלך.. ואם לאשתו של דוד שלך כן אכפת ממך? אולי אימא שלך לא יודעת איך להתמודד עם זה או שקשה לה לעזור לך? אולי היא לא יודעת כמה באמת קשה? את מבינה שהכוונה שלנו הייתה לאשתו של דוד שלך, נכון?

אנשים פה מרחמים עליך ולדעתי לרחם עליך זה משהו שאסור לעשות.
קחי את עצמך בידים, את היחידה שיכולה לשנות את המצב, תאמיני או לא הייתי במצב הזה לפני שלוש שנים, היתי יושבת על המיטה ובוכה, צורחת מעצבות, מיואשת מעצמי, בלי רצון לצאת מהמיטה לעשוצ פיפי אפילו. היום אני במקום אחר בחיים שלי, במקום הרבה יותר טוב לכן אני מרשה לעצמי ליעץ לך בצורה כזו ולא ברחמים ועדינות.
רחמים רק מחמירים את המצב, את צריכה מוטיבציה.
ולכן אני אומרת לך, את. זו. שיכולה. לעשות. את. השינוי.
את זו שמשנה את החים שלך מקצה לקצה, רק את. לא אמא שלך, לא חברה שלך ולא השכן שלך.
תתחילי מהדבר הכי פשוט, תסדרי את עצמך ואת החים שלך, תתקלחי, תורידי שיער, תסדרי את החדר, זה נשמע פתטי ולא קשור בעליל למצב שלך אבל תאמיני לי שכן, כל הדברים הקטנים האלה הם הכי משמעותים. זה כמו לסדר מיטה בבוקר, אם המיטה מסודרת את הרבה יותר פרודקטיבית ואם לא אז את עצלנית באותו היום.
דבר שני, תמצאי תחביב, רצוי ספורט או משהו בחוץ, הייתי אומרת להתחיל בריצה, ככה רק את והמוזיקה, את לא צריכה לשלם ולא כלום.
דבר אחרון, תזייפי. תזייפי חיוך, תזייפי שמחה, תזייפי ביטחון, ותזייפי אופטימיות. כל הזיופים האלה יביאו את זה למציאות. תבואי לבנות בכיתב ותחמיאי, על גינס, חולצה נעלים או גקט, זה כבר יפתח שיחה, תנסי להיות חיובית, שמחה, זה מה שמושך אנשים וזה מה שגורם לך להיות ולהרגיש יפה.
החים שלך, החלטות שלך, ברגע שאת מחליטה שאת עושה צעד ומשנה את האורח החים שלל ככה זה יהיה. אבל הכל תלוי בך.
בהצלחה!

אני מסכימה, לכן אמרתי לה לנסות לעזור לעצמה ^

אני כמוך

אני מזדהה לגמרי... בדיוק באותו המצב כמוך... אולי תנסי ללכת לטיפול? קאוצ'ר או משהו?

תהיי חזקה. את מסוגלת..

לא הבנתי למה את בדיכאון וחותכת

1. השתמשי בנוסחה של דר טל בן שחר
אושר = הנאה + משמעות.

בכל דבר שאת עושה, תמיד תשאלי את עצמך:
א'. האם אני נהנת ממה שאני עושה?
ב'. האם יש לזה משמעות?
המטרה היא ליצור את השילוב המנצח בכל תחום בחיים.
יהיו גם מקומות וימים שבהם לא תצליחי להשיג גם וגם, אבל כל עוד זה החריג ולא הכלל את בדרך הנכונה.
מעבר לכך, נסי לפצות על המצבים האלה כדי לאזן את המצב הנפשי בפעילויות פנאי.
כלומר אם רע לך בבצפר, אל תמשיכי את זה בבית אלא תעסקי בתחביב; אם קשה לך בחדר כושר תפנקי את עצמך ביציאה אחרי כך; אם רבת עם אנשים בעבודה תקבעי להפגש עם חברה טובה.
יתר על כן תיצרי לך הרגלים קבועים כל יום שאת נהנית לעשות, כמו חצי שעה קריאה לפני השינה, צפייה בתכנית ריאליטי כל יום מסוים, ציור, כתיבה וכו'- זה נשמע פשוט אבל מלא אנשים טובעים במטלות ושוכחים לעשות משהו בשביל עצמם עד שהם מותשים וחסרי מוטיבציה להמשיך בכלל ואז כל התחומים סובלים (בצפר, חברים, תזונה וכו').


2. תעדיפי חוויות על פני חפצים

כסף זה כמו הגיינה- אם את מלוכלכת זה מפריע, אבל אם את נקייה את כבר לא רוצה להיות נקייה יותר.
בהקבלה אם אין לך מספיק כסף את מוטרדת אבל אם יש מספיק את כבר לא חושבת על זה יותר.
מחקר גילה שלחוויות כמו הופעות, טיולים, וארוחות גורמים לאושר ממושך ואמיתי יותר מחפצים כמו בגדים, מכוניות, איפור ורהיטים יפים שגורמים לאושר קצר מאוד.
אז אלא אם כן באמת חסר לך חפצים, את צריכה להשקיע יותר בחוויות.


3. אל תישברי מכשלונות

קחי לעצמך שעה וכתבי על כשלונות מהעבר בכל התחומים: מה הם היו, מי אחראי, ואיזה לקחים הפקת.
כל פעם כשתחווי קושי תחזרי לדף הזה.
זה סופר חשוב גם בקטע הנפשי וגם מפני שזה עוזר לסגור את הפרק של הכישלון שיהיה מאחורייך.


4. תציבי מטרות לפי 5 כללי סמארט.

לא משנה באיזה מקום את בחיים, את רוצה להגיע למקום טוב יותר.
אז קחי את הכוונה הזו ברצינות ותקבעי לעצמך לפחות 3 מטרות בתחומים שונים (קריירה, גוף, בצפר, זוגיות, תזונה, משפחה, כסף וכו').
כדי שהם יהיו אפקטיביים, הם צריכים להיות לפי smart: מפורטת (specific), ניתן למדוד את ההתקדמות (measurable), ממוקדת במעשים (action oriented), מוגבלת בזמן (time bound), קשורה למציאות הנוכחית (realistic).
מומלץ לכתוב על דף מול העיניים כדי שלא תסחפי אחר מטלות, שיעורי בית ושאר דברי יומיום ותשכחי ממה שחשוב באמת.
בנוסף אם יש לך מטרה לקום בשבילה בבוקר יהיה לך הרבה יותר קל להתמודד עם כל הקשיים והבאסות האחרות.


5. תהיי אסירת תודה.

זה נשמע קלישאה אבל יש עשרות מחקרים שהוכיחו את הכוח העצום שיש ללהיות אסיר תודה.
מדינה דמוקרטית, מים זורמים, אוכל, קורת גג, חשמל, משפחה, יש המון דברים מדהימים שלא כדאי לקחת כמובן מאליו!
מספיק 20 דברים ברשימה וצפי במצב הרוח שלך מתרומם מיידית.


6. תיקחי אחריות על החיים שלך.

אנשים אומללים מרגישים חסרי סיכוי, מוצאים תירוצים כל הזמן, מלאים ברחמים עצמיים ולא פועלים לשינוי מצבם.
וכתוצאה מכך הם טובעים עמוק בתוך הבוץ, נותנים לאחרים ולסיטאוציה לשלוט בהם, נהפכים לחלשים, וזה יוצר מעגל אינסופי של עצבות וכעס.
קחי אחריות על עצמך: אל תתני לאנשים לשנות את האופי שלך, אל תאפשרי לאנשים לקחת את הכוח שלך, אל תתני לאנשים להשפיע על הרגשות שלך! זה דבר קטן שעם הזמן תהיי טובה בו וזה ישנה לך את החיים.
כל דבר שקורה לך, תשאלי איך את תרמת ליצירה שלו ולמדי מכך להבא; אם טעית פשוט תתנצלי (יעריכו אותך יותר אם את ישירה).
אם תקחי אחריות על המעשים שלך ועל התוצאות שקיבלת מהחלטות, את תביני שרק את יוצרת את המציאות שלך ותקבלי מזה כמויות מדהימות של כוח.
כך שתמצאי פתרון לכל בעיה וכל קושי, גם אם מישהו יפריע לך את תזיזי אותו מדרכך.
ולכן אי אפשר לחכות לאישור מאנשים אחרים או לעזרה מהם- הכוח יבוא רק ממך.


7. תחיי בהווה ולא בעבר ועתיד.

אם את מודאגת, תחפשי פתרון פרקטי ורציונלי לבעיה מבלי לתת לרגשות ולשטויות לנהל אותך.
אם זה משהו שאת לא יכולה לפתור, פשוט קבלי את זה והשלימי עם המציאות כי אם לא ניתן לשנות את המציאות צריך לשנות את הגישה.
אל תתני לחרטות/קשיים לעכב אותך כי החיים תמיד קדימה. בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל לאחור או לצפות את העתיד.
תעשי מה שבגדר היכולת שלך איפה שאת נמצאת כרגע עם מה שיש לך כרגע, תוך השלמה עם החיים הנוכחיים.


8. תדאגי לבריאות.

לישון שמונה שעות, להפחית מלח/סוכר/קפאין, להעדיף אוכל אורגני וטרי ללא חומרי צבע וריח על פני אוכל משומר וממולח ומעובד, להתאמן 3 פעמים לפחות בשבוע, להגביל זמן מול טכנולוגיה, לצאת לטבע יותר, לשבת כמה שפחות, ולאכול יותר ירוקים הם המרכיבים של הבריאות.
כדי למנוע מחלות וקשיים בעתיד, שכמובן פוגעים באיכות החיים ובשמחה, תדאגי לגופך כעת.
ויש מלא מחקרים המוכיחים כי בעת האימון משתחררים הורמוני שמחה אנדרופינים במוחך.


9. תתעקשי רק על מה שחשוב.

את לא יכולה להכריח אנשים לאהוב אותך, את לא יכולה לתקן אחרים, את לא יכולה להדחף לקבוצות, פשוט תחתכי קשר אם ניסית הכל וזה לא היה הדדי.
יש מעל 7 מיליון אנשים בישראל אז את בטוח תמצאי 3,4 חברות וחבר.
מי שלא רוצה? לא צריך! על מה שאת כן צריכה להתעקש זה המטרות- לנסות להכנס דרך החלון אם לא פותחים לך את הדלת, להתקדם בכל צורה אפשרית, לא משנה כמה לאט, העיקר לא לעצור ולא לתת סיפוק לאויבים שלך.


10. תבחרי באושר מבפנים ואל תתלי אותו במשהו אחד ויחיד

אל תצפי שדבר אחד מסוים, כמו ניתוח פלסטי, 100 במבחן, בית גדול או נסיך על סוס לבן יגרמו לאושר.
חיים מאושרים לא נוצרים מאירוע אחד דרמטי אלא מתוך שני דברים: בחירה פנימית והרגלים טובים ביומיום.
זה דורש עבודה יומיומית- כלומר גם כשקשה תבחרי לשים חיוך על הפנים, תבחרי בגישה רגועה ולוגית ולא רגשנית ולחוצה, ותבחרי להעריך את חצי הכוס המלאה.
וגם כשעצוב תבחרי להמשיך לעשות הרגלים חיוביים, לא ליפול לדיכאון, ולנצל כל יום עד הסוף.

שוקולד לנצח-האמת שאני לא כל כך מסכימה עם השיטה הזו-השיטה אומרת למצוא משמעות לחים, משהו לשאוף אליו ואם אין את המשהו הזה אז אתה לא מאושר.
לדעתי אפשר להיות מאושרים גם מהדברים הקטנים, גם מה100 הקטן הזה במבחן, וגם מזה שהצלחת לקום בבוקר בזמן, אסור לקחת את החים ואת הזכות והאפשרות כמובן מאליו.