יש לי מן התמכרות כזו ללפצוע את עצמי בקרקפת ושהפצעים מתחילים להגליד לקלף אותם.

אני מחטט בקרקפת תמיד, זה כיף, או יותר נכון, אובססיה
אני לא פוצע את עצמי שם אבל, רק אם יש שם משהו נגיד קשקש בודד אני מוציא

מצטרפת לשאלה /:

יש לי גם את זה, בגלל שיש לי סוג של סבוריאה וזה מגרד, אז אני מגרדת ומגרדת עד דם, הרופא עור נתן לי טיפות שגורמות לפצעים להגליד מהר, וזה שורף רצח. אבל אני לרוב מקלפת את הגלד גם.. ואז יורד דם. זה כיף

זה חיטוט כפייתי בעור. זו סוג של הפרעה נפשית, שנקראת דרמטילומניה. זה לא כמו לגרד את הקרקפת כדי להוציא קשקשים או בעקבות איזשהי מחלת עור. אם זה מאוד מפריע לך אני ממליצה לפנות להורים או למישהו מבוגר ולספר, אין לך במה להתבייש. יכול להיות שזה התחיל בעקבות איזשהו אירוע טראומטי שקרה ומאז זה נשאר. אני פה לייעוץ אם את רוצה :)

זה לא אבחון או משהו ואל תתפסי אותי במילה אבל לדעתי זה נשמע כמו דרמטילומניה.

גם אני ככה וקוראים לזה חיטוט כפייתי בעור (דרמטילומניה) אני הולכת לרופאי עור ויש לי שמפו מיוחד ומשחות וטיפות לשים על זה ןזה עוזר אבל אני לא מצליחה להפסיק לקלף אותם

וזה ממש כמו מה שהתגובה הרביעית אמרה

גם לי