פרידה מהחברה

אתמול חברה שלי נפרדה ממני והכי אהבתי אותה בעולם אבל גיליתי שהיא חתכה ושהיא שיקרה לי ולא דיברה איתי הרבה והייתי עצובה וידעתי שנפרד בסוף.
חלמתי על הפרידה שלנו (בלילה לא בתור דבר טוב) ופשוט בכיתי.
דמיינתי את זה ובכיתי.
אבל אתמול שהיא נפרדה ממני- פשוט התחלתי להשתגע. לא בכיתי- אפילו טיפה אחת לא בכיתי. פשוט התחלתי לצחוק כאילו אני על סמים ולא בכיתי (ולא הייתי על סמים)
ובאמת שהכי אהבתי אותה בעולם.
זה לא ש"לא אהבתי אותה מספיק" או משהו.
מישהו יכול להסביר לי למה זה קרה? פשוט צחקתי מהפרידה לא כמו כל הפעמים האחרות שהייתי עם בנים ובכיתי. אשכרה צחקתי.
היא עדיין הקראש שלי ותמיד תשאר למרות שהיא כבר לא אוהבת אותי יותר.. אנחנו שומרות על קשר ונשארות חברות
ואני מרגישה ממש מוזר ככה שצחקתי מפרידה.
אבל מצד שני אני גאה בעצמי שלא בכיתי תחיים וחתכתי . פשוט המשכתי הלאה בקלות.
מה דעתכם?..