אמא שלי הייתה חולת סרטן ומאוד אהבתי אותה, דאגתי לה מאוד, הייתי בוכה כל הזמן מהפחד על הנורא מכל. לפני שבוע היא ףנפטרה...

כל אחד מתאבל ולוקח דברים בצורה אחרת..
משתתפת בצערך שלא תדעי עוד צער:(

ספאם.

מניחה שזה אולי שוק בשבילך אתה יותר בשוק מאשר עצוב, אולי הדמעות והרגש יבוא עם הזמן בכל מקרה אם יוצאים לך דמעות או לא זה לא מה שקובע אם אתה אוהב אותה ו עצוב לך, משתתפת בצערך אגב: (

לא רוצה להיות לא רגישה, אבל כשמישהו נפטר קוברים כבר באותו היום או אם זה בלילה אז מקסימום למחרת. האם זה ספאם?

הם עלו לקבר אחרי השיבעה עולים לקבר מה הקשר ספאם דיי להגיד שהכל ספאם
ולשאלה
אבא שלי גם נפטר ובאמת הייתי הדבר הכי קרוב אליו אבל לא בכיתי בהאזכרה אפילו לא דמעה וגם כעסתי על עצמי שזה לא יצא ולא בכיתי והבנתי שלא חייבים לבכות מספיק שאת מתאבלת בדרך שלך
ומשתתפת בצערך: (

שואל השאלה:
לא מאמינה שיש אנשים שחושבים שזה סתם..

חשבתי שאמרת שקברתם אותה אחרי שבוע... אני גם איבדתי אנשים שקרובים לי לא הייתי רוצה להעליב... אני רק טעיתי אנשים טועים למה ישר להתנפל?

ואני מבינה את הקטע שלא עלו לך דמעות.. כנראה זה מההלם.. לפעמים דווקא עם האנשים שהכי קרובים ושהיית הכי רוצה לבכות הדמעות פשוט לא יוצאות... זה כנראה יבוא בהמשך משתתפת בצערך..

גם לי יש חברה שאמא שלה היית חולת סרטן ונפטרה.. גם לה לא יצאו דמעות כי היא היית בהלם! כל אחד גם לוקח את זה אחרת.
וזה לא שיש בך משהו דפוק ככה את מתמודדת עם זה ואת לא היחידה.
משתפת בצערך! החיים ממשיכים וגם אמא שלך תמיד תיהיה איתך ברגעים השמחים והפחות שמחים! ואני בטוחה שהיא היית רוצה שתמשיכי לחייך ולצחוק ושלא תרגישי שהחיים שלך נגמרו כי היא לא כאן איתך (פיזית).

שואל השאלה:
ההלם הזה יעבור מתישהו?

הלם עובר עם הזמן כמו כעס וכאב..
את פשוט תצטרכי להתרגל למצב הזה.

אני מבינה אותך, ככה היה לי עם דודה שלי וסבתא שלי.. גם הן חלו בסרטן..
כרגע את פשוט בשוק. את לא מעכלת את זה שהיא איננה.
כל מה שאני יכולה לאמר לך כרגע, זה שההלם יעבור מתי שהוא כמובן. וגם, שאני בטוחה שהיא היתה מדהימה.
תיהי חזקה.