דחפתי אצבעות לגרון ו..

שואל השאלה:
?

א. זה לא מה שיעזור לך
ב. יש שלב כלשהו שהגוף שלך כבר לא מסוגל להוציא משהו כי *אין לו מה להוציא*
ג. אם את רוצה לדבר בכיף ותרגישי חופשי
ד. אל תתני לגוף שלך לסבול בבקשה

תקשיבי, יש לך הפרעת אכילה. גם לי הייתה הפרעת אכילה קשה פעמיים, וגם אני ניסיתי להקיא, *למזלי* לא הצלחתי כי כשיש לך הפרעת אכילה ברגע שאת מקיאה או עושה משהו כזה זה הופך להרגל רע מאוד. תתעלי על עצמך ותחשבי על זה שפשוט לא עושים את זה ותפסיקי, אל תנסי להקיא, לא ככה הגוף שלך פועל, ככה גומים לגוף להתקלקל ולחלות, זו הדרך למוות. את לא רוצה את זה.
אני יודעת שקל לדבר וקשה מ א ו ד לממש אבל תאמיני לי גם אני עברתי את זה ויצאתי מזה. אף אחד לא הולך לעזור לך להקיא, בטח שלא אני. ואני יודעת שכשאתה בתוך זה כול מי שמנסה לחנך אותך מרתיח אותך אבל אני ממש לא מנסה לחנך אותך, אני מנסה לעזור לך ולא לדרדר אותך ולתת לך להתקדם עוד כמה צעדים בדרך אל המוות. אם את רוצה דברי איתי בפרטי:)

שואל השאלה:
זהו שעדיין אין לי הפרעות אכילה
וניסיתי להקיא את מה שאכלתי (טוסט בלחמניה עם מזולה גבנצ ועגבניה ובצד מלפפון חמוץ) והצלחתי ממש קצת להקיא.

עוד יותר! את עוד לא בתוך זה, ברגע שמתחילים אין דרך חזרה רק מתדרדרים. אל תתחילי עם זה!

שואל השאלה:
תקשיב לא אכפת לי להכנס לתוך זה..
זה מה שאני בעצם מנסה לעשות
אבל אני סתומה והאוכל בטח התעכל כבר..

את רוצה למות?

שואל השאלה:
לא אכפת לי ממש

כי כשאת עם הפרעת אכילה זה או להילחם בכול הכוח לצאת מזה (ואז גם היית בזה סתם כי משמינים מזה אחר כך) או למות

שואל השאלה:
שוב לא ממש אכפת לי אם אני ימות העיקר שאני אהיה רזה.

בשביל מה? צריך להיות אכפת לך, את לא יודעת כמה סבל זה בשביל אלה שהיו בזה, ואותם אנשים ממש לא רוצים שתכנסי למה שהם נכנסו, שלא להזכיר שהם גם חשבו כמוך וסבלו מזה, בבקשה אל תקיאי, זה מסוכן, את לא צריכה לעשות את זה, אל תקיאי זה מסוכן, זה לא טוב לך ולא מה שיעזור לך להרזות, שאלי כל בולימי ובולימית לשעבר שהיו במצבך שלך ותראי שגם הם יגידו לך לא, את חושבת שאת תרגישי טוב אם תקיאי ותהיי בולימית? ממש לא, גם אם כן, את ממש לא תאהבי את עצמך, למעשה, כל מי שנכנס להפרעות אכילה, לא משנה כמה הוא הרזה מהקאות או הרעבות עצמיות, לא ממש הרגיש שלם עם עצמו והרגיש טוב בכלל, כי הוא יחשוב שהוא לא רזה, תכלס זה לא מה שבאמת יעזור לך להרזות, רוצה להוריד במשקל, לכי לדיאטנית, עשי כושר, תנסי לאהוב את עצמך, ואל תכנסי לזה.

שואל השאלה:
לא אכפת לי מעצמי
אני רוצה להיות רזה
אבל עכשיו אני לא יכולה להקיא את זה יותר כי זה בטח התעכל. יופי.

אחותי אם את רוצה להרזות נכון ולהראות באמת יפה ולא להראות כמו חולת נפש, דברי איתי, אני מבינה בזה. זו בטח לא הדרך. בדיוק לפני חודש חברה מהכיתה שלי שהייתה אנורקסית נפטרה. קיצור דברי איתי, את לא חייבת לחשוף את עצמך את יכולה גם לדבר דרך השאלה (כאנונימית)

לא אכפת לך "להיכנס לתוך זה"? את צוחקת עלי? יש לי הפרעת אכילה ואני מקיאה כמעט בכל יום ותאמיני לי שזה לא משהו שאת רוצה. הגרון תמיד כואב, נהיה לך בעיות עיכול, כאבי בטן, צרבת, כל דבר שאת מכניסה לפה אפילו פירור לחם את ישר חושבת על להקיא ואם את לא יכולה להקיא כי את עם אנשים או משהו את פשוט מרגישה שאת הולכת למות, את צריכה לשקר למשפחה שלך בכל יום. להקיא בפעם הראשונה הייתה בין הדברים הכי גרועים שעשיתי בחיים שלי זה הרס לי את החיים. את לא פשוט מקיאה בכל פעם שבא לך, זה הופך להתמכרות, הגוף שלך נהיה תלוי ודרך אגב זה גם לא מרזה כי הקאות גורמות לבולמוסים (התקפי אכילה) שגורמים לך לאכול בלי שליטה הרבה יותר ממה שאכלת לפני שהקאת, ואז את שוב הולכת להקיא וככה זה הופך למעגל שמאוד קשה לצאת ממנו. אל תחשבי על זה אפילו.

ואגב, אין אחד שלא טען שהיא הייתה פשוט מהממת לפני זה ואחרי זה היא נראתה פשוט נורא. כולם אמרו שהיא הפכה למכוערת, שהיא לא נראת בריאה, ובנים ממש נגעלו ממנה והיא גם לא נראתה מושכת כבר. זה כמו לחבק גפרור מסריח.

צריך להיות אכפת לך, את לא מבינה שגם את תהיי רזה מזה, את עדיין תחשבי שאת שמנה ולא רזה!? לא אכפת לי ממה שאת חושבת שואלת השאלה, זו טעות לחשוב שאת תהיי רזה דרך זה, גם אם כן, את עדיין לא תחשבי שאת באמת רזה, תאמיני לי ולכל מי שאמר לך פה לא להיכנס לזה, כולל בנות ובנים שהיו בזה, אנו יודעים מה שאנו אומרים לך שזה לא יעזור לך, אני לא שמעתי על שום מקרה שבו בולימיות הרגישו ממש טוב אחרי כל זה וגם שהם באמת שמחו שהם רזו והיו "חטובות " גם לא שמעתי שום מקרה על זה שבולימים אחרי כל זה, פשוט הרגישו מצוין וטוב אחרי כל מה שהקיאו וזה שהם נכנסו לבולימיה והם היו מרוצים מזה עד השמיים, תכלס אף אחד פה לא שמע על זה מקרים כאלה, כולל מי שהיו בזה יודעים שזה לא גרם להם פתאום להרגיש מעולה ולשיר, כי אין כזה דבר, אין מקרה אחד שמישהי שנכנסה לזה אחרי כל הקאות ובולימיה שיש לה, הרגישה כל כך טוב ורזה ועוד שהיא עצמה נראית כמו המוות ומריחה כמו המוות חולה ועד סף מוות ועילפון שחושבת שאחרי כל זה, היא תרגיש לעצמה " וואו אני נראית טוב ויפה " או " אני אוהבת את עצמי ומרגישה שלמה " כי לפי מה שכל מי שפה, זה בכלל לא עובד ככה, אפילו אם תרזי מזה, לא תרגישי טוב, לא תרגישי מאושרת או שמחה או שלמה עם עצמך, עדיין תחשבי שאת שמנה, לא רזה, לא יפה ומושכת, לא תרגישי שום אהבה עצמית שתהיי בזה, עדיין תחשבי שיש לך דפקטים, עדיין משהו יהיה לך חסר, עדיין תחשבי שאת לא בסדר. כי תכלס, זה מה שבולימיה או אנורקסיה גורמת לך להרגיש, היא לא גורמת לך להרגיש הכי טוב בעולם שבא לך לשיר ולרקוד, אם בכלל, כי ידוע שחולים מזה או מתים, זה גורם לך להרגיש רע עדיין, לא משנה אם תקיאי או תרעיבי, לא משנה מה תעשי בשביל זה, את עדיין תהיי בתוך מירוץ לשלמות הרזון, ועדיין תהיה לך אובססיה, את עדיין לא תרגשי הכי שלמה עם עצמך בשום מקרה, זה ידוע מראש, את טובה יותר מזה, אם את רוצה להרזות, אז בלי הקאות, זה דרך ללא מוצא! רואה אפילו מישהי שיש לה את זה יודעת שזה נורא להיות ככה עם זה, תקשיבי לאנשים פה! הנה משהו מאתר שיש בו דברים שאסור לומר לאנשים שיש להם את זה ואחד מהם זה " "הלוואי והייתה לי הבעיה הזו" או "הלוואי והייתי יכול להיות אנורקטי ליום אחד".

לא, לא הייתם רוצים! אנחנו נאבקים בבעייה הזו מדי יום ועוברים כאב נוראי בניסיון להתגבר עליה. אנחנו לא מאחלים זאת לאף אחד, אפילו לא לאויבינו הגרועים ביותר. קשה לנו לשמוע הערות כגון אלה כי אנחנו יודעים כמה נורא לחיות עם הפרעת אכילה." בבקשה תקראי גם את זה מאתר כמוני על הפרעות אכילה כמו בולימיה " הנזקים שבולימיה גורמת לגוף


בולימיה עלולה לגרום נזקים חמורים לגוף, אפילו אצל מטופלים עם משקל גוף תקין. האפיזודות של זלילות והקאות עלולות לפגוע במערכת העיכול על כל חלקיה, לגרום לכאבי גרון, דלקות בסינוסים, הפרעה באיזון החומציות, כאבי בטן ואולקוס, בקע סרעפתי או בקעים אחרים, פריצה של קיבה או ושט, דימום, דלקת קרום חלל הבטן ומוות.



נזקים נוספים הם התייבשות העלולה לפגוע באיברים בגוף - לרבות בכליות, התעלפויות, התכווצות שרירים או התקפים אפילפטיים, דלקות בדרכי השתן, היווצרות שקיות מתחת לעיניים והתפוצצות כלי דם קטנים בפנים, נפיחות של הבלוטות מתחת ללסת, איבוד ציפוי האמייל של השיניים, הרס החניכיים, שטפי דם וצלקות על האצבעות.



חוסר איזון של אלקטרוליטים, במיוחד איבוד אשלגן, יכול לגרום לקצב לב לא סדיר והתקף לב ומוות. תנודות ברמת הסוכר בדם יכולות לגרום הזעה בידיים, רעד עדין, ראייה מטושטשת, חרדה ודפיקות לב מואצות. עלולות להיגרם גם הפרעות הורמונאליות ואי סדירות או העדר וסת עד למצב של עקרות.



נוסף על כך, עלולים להיווצר נזקים חמורים הקשורים לשימוש במשלשלים ובחוקן מרעד ועד גידולים שפירים או ממאירים במעיים, וכאלה הקשורים לשימוש במשתנים מיובש בפה וסדקים בשפתיים ועד נזק בלתי הפיך בכליות."

וזה לא יעזור לך להיות רזה, זה לא מה שגורם לאנורקסית להיות רזה, לא ההקאות, אלא פשוט חוסר האכילה, בשלב מסויים הן פשוט מפסיקות לאכול כי התאבון יוצא להן, ורק אז הן מרזות

הכי אמיתי עכשיו תקשיבי
אני ביביוק הייתי במצב שלך לקח לי כמה חודשים לקלוט איך לעשות אתזה נכון ואיך עוד דברים שאני מעדיפה לא לתת רעיונות.
ואז את יודעת מזנ יגרום לך שתצליחי?
הולקוס
בעיות קיבה לכל החיים
ברגע שאת עולה במשקל כי נגיד והכחשת אתזה כל הזמן ואת נכנסת להריון... סיכוי קטן שהוא ישרוד וגם אם כן רוב הסיכויים הוא יוולד פג
את תקיאי כל דבר שיכנס לך לפה כבר מרפלקס ההקאה שלך ואת פשוט תיפלי..
כל מה שכתבתי פה זה מניסיון אישי שאני מעדיפה לא לשתף פה.
תגידי להורים
לרופא משפחה שיפנה אותך לטיפול לא אישפוז ואל תגרמי לכל מה שכתבתי שיקרה לך כי זה קורה לכל מה שמתחיל ולא אגר כוחות להתמודד עם זה
לעומת הרבה אחרים שכן התמודדו עם זה בדרל כלשהי בטיפול עם עצמם ויש שהלכו לטיפול מקצועי כי אסור לך להמשיך עם זה תשווי את זה להתמכרות כמו של סמים
יש עובדות שזה על אותי קו של התמכרות לסמים ואלכוהול שיש הרבה אנשים שמתחילים ומאוד קשה להפסיק עם זה. ככה אצלך ברגע שתצליחי להקיא את תאהבימאת ההרגשה הזאת.

אם את חושבת שאם תקיאי, את תרגישי ממש טוב עם עצמך והכול יהיה כמו קשת וענן עם חד קרן, אז את טועה, תכלס רוב פה היו בזה, ומה שאני יכולה לומר שכל אחד ואחת מהם ומהן היה והייתה גם במצבך, בנים ובנות, גם הם חשבו שזה יעזור להם וגם להן, הם האמינו בזה ועשו את זה, בסופו של דבר, שני המינים פה סבלו מזה באותה מידה, אלו לא הרגישו טוב עם עצמם, לא משנה כמה הם רזו וכמה נורא הם נראו וכמה היו חלשים ועייפים וקרובים למוות, עדיין זמזם להם קול קטן שאמר להם, לא, זה לא בסדר, צריך עוד יותר לרדת, אני עדיין " שמן " וגם אלה שהיו בזה לא משנה כמה הן הרזו וכמה קרובות למוות הן היו וסבלו וחלשות ועייפות הן היו מזה, עדיין זמזם להן קול קטן ומעצבן שאמר להן, משהו לא בסדר פה, עדיין אני "שמנה " וחוזר חלילה, זה מעגל שלם, רוב מי שהיו בזה, הצליחו להתגבר על זה בקושי ולא היה לאף אחד ואחת מהם ומהן קל בכלל, זו מלחמה נפשית ואישית ומנטלית ופיזית עם עצמם ועצמן כל הזמן, זה לנסות לאכול אוכל למרות שכבר התרגלת להקיא את הכול, גם שהגוף שלך מזהה שאוכל זה סכנה ומוציא אותו כבר מתוך הרגל אחרי שכבר הקאת יותר מדי, זה להכריח את עצמך לאכול בכוח גם אם את מרגישה שאת הולכת להקיא או לא להישבר לבולסמים שיש לך, וזה עוד אחרי אשפוז בבית חולים, גם במקרה הגרוע, בלי עזרה מאנשים או ממך, את תמותי מזה

שואל השאלה:
אני לא מפחדת ממוות ואישפוזים אוקי?
ואני יודעת למה זה גורם.. אני עדיין בוחרת לעשות לעצמי את זה
אבל הדבר היחיד שאני צריכה כרגע שיעזרו לי. כי הרפלקס הקאה שלי נוראי

תקשיבי אני רוצה לעזור לך בתור אחת שחווה את זה יום יום על בשרה אל תתחילי להקיא אני מקיאה וזה תוקף אותי בבולומסים מטורפים בבית שאני לבד אני אוכלת המון המון ועם אנשים גם המון וזה גורם לי לאי נעימות מוחלטת אני פשוט כל היום רעבה בגלל זה ולא תמיד יש לי אפשרות להקיא אז אני נכנסת לבעיה בהתחלה זה היה נוצץ וורוד התלהבתי שמצאתי דרך לאכול הכל ואז להקיא כאילו כלום חשבתי שאני על דרך טובה ומפה אני נהיית רזה אבל זה לא ככה זה מעגל שלא יוצאים ממנו וגם משמינים ממנו כי השלב של הבולומיסים הוא קשה זה גם ליד אנשים את אוכלת המון ולא יכולה להקיא ואם את בבית את סביב להקיא ולאכול בלי הפסקה את מוטשת נפשית ופיזית מתחילה לשנוא כל יום את אוכלת כי את לא שולטת ברעב אבל יודעת שזה יעלה לך ביוקר עם הקאות לאט לאט כבר אין כוח גם תמיד להקיא ואת משמינה וגם את אוכלת כל כך הרבה שקשה להוציא הכל נהיה בטן נפוחה מהקאות עצירות כאבים בגרון וכו בקיצור אל תעשי תטעות שעשיתי ותיכנסי לזה אני מחפשת רק דרך לברוח מה חלה הארורה של ההקאות ושמנתי מאז שהתחלתי לא להפך שתדעי

עזבי הם לא יבינו

את לא מצליחה להוציא כי אין לך מה להוציא. בבקשה, תפסיקי. אם את רוצה להרזות זו לא הדרך.
הקאות זה לא פתרון ואני ממש לא מתכונת לעזור למישהי לפגוע בעצמה.
מוזמנת לדבר איתי אם את רוצה.

לא נעזור לך להיות בולימית וגם זה לא יעזור לך, בבקשה, הפסיקי להיות עקשנית כל כך ועם ראש בקיר. זה לא יעזור לך להשיג אהבה עצמית וערך עצמי..: (

למה להקיא זה גם ככה יצא לך בקקי

לא הבנתי מה אכפת לך לרדת במשקל בדרך בריאה? זה גם יותר מהיר..

את קולטת שמרוב השאלות שלך על זה כבר הזמינו לך בטח משטרה כן?

שואל השאלה:
מאוד מקווה שלא

אין סיכוי שלא, ראיתי כמה שאלות שלך פה ו.. עם כמה שאת אובדנית על בטוח יזמינו לך משטרה

זאת באמת שאלת צומי את מבינה שלא נעזור לך להקיא. וזה שאת רוצה צומי זה דבר טוב את רוצה שיגידו לך לא לעשות את זה אז-
אל תעשי את זה!
ומה הקטע בלאכול ולדעת מראש שאת רוצה להקיא את זה... זה ממש מוזר... ואת סתם עושה נזק לגוף שלך.
יש שיטות אחרות לירזות, וזו השיטה שתיגרום לך להשמין.
אם תירצי להקשיב תקשיבי.

אל תעשי את זה בבקשה.

תשלחי לי הודעה.

מזה השטויות האלה?
את יפה אפילו שלא ראיתי אותך את יפייפיב ועל תרכיבי את עצמך ועל תדחפי אצבעות ותקיאי אחרי זה את תתחרטי עלזה

את מבינה שאת תהיי בסכנת חיים בגלל זה? בולימיה זה לא משחק ילדים וגם תאמיני לי שכל מי שהיו בזה, בנים ובנות ממש לא היו רוצים שתהיי בזה, גם בנות שעברו את זה ממש לא רוצות שתעברי מה שהן עברו או עוברות, בשבילם זה סבל על אנושי, זה סיוט וכלא, להיות כלואה כל הזמן בתחושת ערך עצמי נמוכה ושנאה עצמית, לפחד מאוכל, וזה, עזבי להקיא בכוח, מדוע שלא נעשה את זה נכון הפעם?

שואל השאלה:
איפה בדיוק ראית שאלות שלי פה?
(katie rhe unicorn)

ממ אני כן עשיתי אבל לא יצא לי יותר מידי (מבולבלים? גם אנחנו!)
באמת שאני לא יפה.. (good girl)

ולמה את חושבת שאת לא יפה? מה גורם לך לחשוב ככה? אולי את צריכה להעלות את הדימוי העצמי שלך דרך משהו פחות מזיק

שואל השאלה:
כי אני באמת לא יפה
ושוב טחנתי מלא אבל אני לא נראה לי אצליח להקיא הכול שוב

את לא מבינה שלא משנה כמה תקיאי או תרזי את עדיין תחשבי שאת לא יפה? תשני את המחשבה שלך. את יפה בדיוק כמו שאת!

שואל השאלה:
אני באמת לא יפה..
באמת!

למה בדיוק את לא יפה? מה הופך אותך ללא יפה, לדעתך?

שואל השאלה:
הכול
הפנים שלי, המשקל שלי במיוחד, איברי הגוף שלי
וגם האופי שלי

הבעיה היחידה שיש לך היא חוסר אהבה עצמית. זהו! זה כל מה שחסר לך.
פשוט תאהבי את עצמך והכל יהיה טוב. אני מבטיחה.
ואל תגידי שאת לא יכולה כי את כן.

אחותי, לא הבנתי מה אכפת לך לעשות ספורט.. כל כך הרבה יותר פשוט וכיף.. כל כך לא מדכא, מוציא הורמונים טובים וממלא אותך בביטחון עצמי. עד עכשיו לא ענית לי מה אכפת לך פשוט לעשות ספורט.. ואם אפשר לשאול, מה הגובה והמשקל שלך?

שואל השאלה:
יש לי בעיה בריאותית
וקשה לי לעשות ספורט
ופשוט אני בדיכאון אז אין לי חשק לכלום בעיקר לא לספורט
1.64 שוקלת 70
וגם לדעתי ספורט זה לא כיף ופשוט

איזה סוג של בעיה? ואת לא נורמאלית שאת חושבת שאת שמנה. בעיקרון את צריכה לרדת רק 3 קילו כדי להחשב רזה. את נשמעת מהממת ואני לא סתם אומרת.. את נשמעת מושכת

שואל השאלה:
אין סיכוי ש3 קילו ואני רזה..
אני צריכה לפחות 20 קילו

שואלת השאלה - בבקשה תשלחי לי הודעה אני כבר מכיר מקרוב מקרים כאלה

תכתבי באינטרנט מחשבון bmi ותווכחי בעצמך.

שואל השאלה:
אתה תנסה להוריד אותי מזה?
אני עשיתי ואני שמנה, אני צריכה לפחות 20 קילו להוריד.. להיות 50 או אפילו 45

לא, אבל אני גם לא יעזור לך שתעשי את זה יותר, אם את רוצה אני ממתין לך.

את לא צריכה. את רוצה! יש הבדל גדול. מה שאת צריכה, זה להוריד 3 קילו אני לא אשקר לך. אבל מעבר לזה זה כבר מה שאת רוצה, ואם את רוצה אז דברי איתי ואני אלמד אותך איך עושים את זה. את אפילו לא ממש חייבת לעשות ספורט.

מה תלמדי אותי?

אלמד אותך שכדי להרזות את צריכה לאכול טיפה פחות ממה שאת אוכלת בדרך כלל, ותתחילי לראות תוצאות תוך זמן מאוד מאוד קצר. הייתי אומרת לך גם לאכול חלבונים כדי שלא תאבדי שריר בזמן שאת מרזה, אבל אני לא רוצה לסבך אותך וזה לא כזה יהיה נורא אם תאבדי טיפה שריר.. אני אפרט יותר על העיניין אם תרצי.

מה שאת צריכה בעיקר, זו אהבה עצמית אמיתית ולא דרך הרעבות או הקאות ואני די מסכימה עם משתמשת בת אדם כלשהיא, אהבה עצמית לא מגיעה דרך זה, זה משהו מבפנים, עמוק בתוכך, את צריכה להתחיל באמת לאהוב את עצמך, זה תהליך וזה למידה וקבלה עצמית, הקאות וזה לא ממש ימלאו את החוסר אהבה עצמית שיש לך.

שואל השאלה:
אני לא חושבת שזה קשור אחד לשני
ואם אני אהיה רזה זה לפחות צעד אחד לכיוון האושר שלי

לא זה לא צעד אחד לאושר שלך, את עושה את זה כי חסר לך דימוי עצמי גבוה ויש לך שנאה עצמית ואת שונאת את עצמך, נכון? בולימיה לא תעשה אותך מאושרת, כמו שהיא מעולם לא עשתה אף אחד ואחת פה מאושר או מאושרת בכלל, היא רק מאמללת לאנשים את החיים עוד יותר, הורסת אותם, שוחקת את הכוח החיים שלהם, והרצון, כולאת אותם בתוך כלוב התמכרות והפחדים, גורמת להם להרגיש בטוחים ובשליטה אבל לא, היא זו ששולטת בהם והם לא יודעים את זה, בולימיה היא הפרעת אכילה מסוכנת אפילו כמו אנורקסיה, והן כמו חברות צבועות ושקרניות ובוגדניות ממש, הן מעמידות פנים שהן חברות טובות שלך, צוחקות אתך וגורמות לך להרגיש טוב עד שבום, יום אחד סכין בגב, הבגידה, ככה היא הבולימיה, היא נראית לך אולי נחמדה וטובה ומועילה, היא אולי נראית לך חברה טובה ומושיעה, אבל השטן, היא הלוציפר של החיים, ברגע שאת כבר קשורה אליה ותלויה בה, היא רק תהרוס אותך, היא תגרום לך לחשוב שהיא כל החיים שלך, תהרוס לך את כל החיים, קשרים, תפחיד אותך, תאיים עליך באיומים שאם תאכלי את צריכה להקיא, תגרום לך להרגיש קטנה יותר, מפוחדת, חסרת ביטחון, מאוימת, חששנית, פחדנית, וכל זה, תעמיד פנים שהיא לטובתך ובעדך, בעוד שהמטרה שלה היא להחליש אותך כמה שיותר, היא כמו וירוס, היא כמו ערפד מוצץ דם או עלוקה, מהרגע שאת התחברת אליה, אין לך מוצא, והדרך היחידה להילחם בה היא לעמוד מולה ולהתנגד להשפעות שלה, כולם מי היא באמת, והיא שקרנית מניפולטבית ממש, היא מרמה את כולם ומשקרת להם בעיניים בגלל שהם מרגישים שהם צריכים אותה והיא יודעת את זה ואז היא מנצלת את החולשות שלהם אחת אחת, דורכת עליהם ואם הם ינסו לאכול משהו, או יהיה להם אירוע, היא תגיד להם שלא יעזו, היא כמו מלכת הכיתה הרעה שכולם עבדים שלה, היא רומסת אנשים, וגם נשים, היא ידועה בתור השטן של החיים, זו היא הבולימיה, תחשבי עליה בתור חברה נצלית ורמאית ושקרנית, עדיין היית רוצה להיות אתה? תעני לי בכנות!

אהבה עצמית קשורה להכל. אם יש לך חוסר באהבה עצמית, שום דבר לא יעזור לך. תרזי כמה שבא לך, תהיי אפילו קיסם, זה לא משנה..

שואל השאלה:
לא יודעת
אני אשלוט על זה אני אצליח
אני אקיא עד שאגיע למשקל שבאלי (45-50 קילו) ואפסיק בלי להגיע לבית חולים ובלי כלום
ואני חושבת שבגלל שאני מודעת אז אני יכולה לשלוט בזה
וכן אני שונאת עצמי אז מה?

לא יעזור. מה שבאמת יביא לך אהבה עצמית, זה הרזייה בדרך נכונה. תרוויחי שני דברים- אהבה עצמית, ורזון (שנראה טוב). אפילו שאני אישית חושבת שאת מהממת מבחינת המשקל, וכך גם כל האחים שלי שאומרים שבחורה עם שומן הרבה יותר מושכת (ואחים שלי חתיכים כך שזו לא סתם דעה)

שואל השאלה:
אני באמת מכוערת

שתביני שזה כל זה נובע משנאה עצמית, העובדות פה מדברות בעד עצמן, רוב בני נוער בעולם או בישראל, מרעיבים את עצמם וגם מקיאים בכוונה, הסיבה הברורה היא שזה משהו נפשי פסיכולוגי, שנובע משנאה עצמית, לעצמך ולגוף שלך, החשיבה שאת שמנה או לא יפה או רזה, מערות של אנשים לגבי גופך, רצון להיות רזה, קנאה באנשים רזים בתמונות של דוגמנות ועוד, אנשים שיש להם ערך עצמי נמוך מאוד ושנאה עצמית, הם אלה שמגיעים לדברים האלה, הסיבה היא אין להם אהבה עצמית וערך עצמי גבוה, הם מחפשים את זה במקומות שלא טובים להם, מחסור ברירה בגלל חשיבה שלילית על עצמם, למשל מישהי שמקיאה בכוח, יש לה שנאה עצמית, אדם שמרעיב את עצמו לא אוהב את הגוף שלו, לא משנה אם המשקל שלו תקין או לא, הוא לא סובל את מי שהוא ולכן ילך לדרך הזו, השאלה אם זה מה שיגרום לו להרגיש טוב? לא בטוח, לפי מקרים לא נראה שכל מי שהלכו בדרכים האלו, והייתה להם אחת מהפרעות אכילה, אנורקסיה \ בולימיה, לפתע הרגישו אושר ושמחה ואהבה עצמית וקבלו את עצמם, ההפך הוא הנכון, הם המשיכו לשנוא את עצמם, ולחפש בעצמם פגמים ובעיות ודפקטים וזה עוד למרות שגופם הפך ליותר מדי רזה בצורה קיצונית ושהם היו קרובים למוות והיו יכולים למות מזה, לא משנה כמה רזו דרך זה, עדיין זה לא זה, עדיין יש דפקט, כי זו חשיבה מעוותת שנוצרת ממה, שנאה עצמית, אף אחד שנכנס לזה לא היה מאושר בחייו, גם שהוא היה כל כך רזה מדי, הוא לא הרגיש טוב עם עצמו פיזית ונפשית ומנטלית, אז אם זה מילא למישהו את החיים? לא, זה כמו לחשוב ששתייה או אוכל או פגיעה עצמית תמלא לך א החיים או משהו אחר שממכר אבל לא, את עדיין תרגישי שום דבר, שום אהבה עצמית, שום כלום, מה שרק תרגישי זו עדיין שנאה עצמית וערך עצמי נמוך, את חושבת שתרגישי אושר, אבל אושר אמתי לא נמדד בזה, זה לא נמדד ב הרעבות או הקאות בכלל, זה משהו שבא מבפנים, שום הפרעת אכילה אינה תהפוך אותך לקרן שמש זורחת, שום בולימיה לא תעשה אותך למאושרת פתאום ותרגישי שיש סיבה לחיות בכלל זה, כי זה לא אושר אמיתי, זה אושר מזיוף, אושר בכאילו ואז מה, כל פעם שיהיו לך אירועים או מסיבות, תלכי ישר להקיא את האוכל ולהתחמק מאנשים שישאלו אותך למה את לא אוכלת, וזה גם לסבול משפטים שיכולים לגרום להקיא עוד יותר כי יש אנשים שיעירו לך על אוכל ומשקל כל הזמן, בין אם בכוונה או לא ואז תרגישי גרוע יותר, תכלס כי משפטים על משקל ואוכל, יגרמו לך להרגיש ממש רע, הסיבה שאם את נפגעת מדברים על משקל ואוכל, סימן שזה לא עשה אותך מאושר אם נפגעת מזה והולכת להקיא שוב, כי אין בזה שום דבר שקרוב לאושר ואהבה עצמית, אדם שאוהב את עצמו באמת ומקבל את עצמו באמת, לא היה נפגע מאמירות על משקל ואוכל, הוא מאושר ושמח ושלם עם עצמו, וזה מה שבולימיה לא יכולה לגרום לך, מי שאוהב את עצמו, מקבל את עצמו בכל המובנים וסולח לעצמו, לא היה נפגע מהערות וזה, פשוט היה מקבל את זה בטוב, בולימיה לא עושה את מה שאהבה עצמית טהורה עושה באמת, היא עושה ההפך כמו שאמרתי קודם, וחשבי על זה, שהיא כמו חברה צבועה ובוגדת, היית רוצה להיות בחברתה? אני בטוחה שאף אחד לא היה רוצה "חברה "כזו, אז את זה היית רוצה? זה מה שאת חושבת, אבל המציאות יותר חזקה מזה, את לא תצליחי לשלוט בזה, היא זו ששולטת בך ואת לא תצליחי להפסיק, אני יכולה לומר, שכל אחד ואחת פה חשבו כמוך והם הבינו שזה לא ככה, אי אפשר להפסיק להתמכר לזה, זה לא באמת בשליטה שלך, זה מעבר לשליטה שלך, זה ישלוט בך, אז למה לא לאהוב את עצמך באמת ולא דרך הפרעות אכילה?

אגב, את אומרת שאת תפסיקי עד שתגיעי למשקל המיועד, את באמת מאמינה לזה? כי מה שאני יודעת עד שאת לא תפסיקי את זה וגם אם תגיעי למשקל שאת רצית, עדיין תהיי מכורה לזה, לא זכור שכל הבולימים והבולימיות לשעבר או אלה שעדיין בזה, הפסיקו את זה גם שהם והן הגיעו למשקל המיועד שהגיעו אליו... לא אי אפשר לשלוט בזה, פה את טועה, את מבינה את המשמעות של הפרעות אכילה? זה מחלה קשה, שנכנסים לזה, לא שולטים בזה, ולא מפסיקים, כמו שאי אפשר להפסיק לשתות אלכוהול או לעשן או לפגוע בעצמך או להרעיב את עצמך ככה אי אפשר להפסיק להקיא, זה הרגלים מזיקים, את יודעת באמת מה יקרה לך? כי בכל פעם שיהיה לך אירוע כלשהו, בבית או בבית ספר, עם חברות וחברים וקרובי משפחה שיש בו אוכל וסעודה, את תרגישי רע מאוד אחרי שאכלת ותרצי להקיא את זה בשביל להרזות ולהוציא את זה, ואז תלכי לשם ותקיאי את זה, ככה עד שכל הגוף שלך יתרגל לזה, קוראים לזה הרגל, את מרגילה את עצמך לעשות משהו מסיום ולאחר כמה זמן את כבר רגילה לזה, או התמכרות, את ממכרת את עצמך למשהו כמו שוקולד או קפה או אלכוהול עד שאת בעצמך לא יכולה להפסיק ועושה את זה, כל הזמן, ככה זה עם עישון וסמים ופגיעה עצמית והרעבות והקאות.. אי אפשר להפסיק או לשלוט בזה, זה שולט בך, גם אם תרצי אפילו זה חסר סיכוי, למרות שזה אפשרי להיגמל מזה ולהילחם בזה, אבל העבודה היא מאוד קשה לביצוע ממש, את מקיאה פעם אחת, את עלולה להתחיל להקיא כל הזמן ולפחד מאוכל ושתרצי לצאת מזה, יהיה לך ממש קשה להרגיל את עצמך לאכול ולא להקיא, הבעיה שזה כבר נהיה הרגל שלך והגוף שלך כבר הרגיל את עצמו להקיא את כל מה שאוכלת, ככה שתהיי צריכה להילחם בעצמך כל הזמן בשביל להבריא ועוד סיכוי שזה יחזור שוב אליך ולהילחם בזה שוב, וכן את תגיעי לבית חולים, אז בבקשה צאי מבועה שלך עכשיו. אין כזה דבר להיות בולימית בלי להיות בבית חולים, את לא יכולה לשלוט בזה, תביני את זה, אין כזה דבר לשלוט בהפרעות אכילה שלך לגמרי שאת במצב הזה, אם זה היה כזה פשוט, אז תאמיני לי שכל מי שהיה בזה היה יכול לעצור את זה והופ להרגיש טוב ולא לסבול, הסיבה שזו נקראת הפרעת אכילה, שזה מחלה מסוכנת וקשה מאוד שיכולה להרוג אנשים נפשית, פיזית מנטלית, אי אפשר לשלוט בהפרעות אכילה לנצח, זה משהו שקשה מאוד לעצור אותו או לשלוט עליו, פשוט אי אפשר, שאת כבר בזה, הלך עליך, את כל הזמן תחשבי רע על עצמך ולא תאכלי ותפסיקי לאכול ותקיאי, לא תשלטי בעצמך מרוב זה, פשוט אין סיכוי שאפשר לשלוט בזה לפני שמגיעים לבית חולים, גם אם תגיעי למה שרצית, לא תעצרי, אם את חושבת שזה כל כך פשוט לעצור את זה, תאמיני לי שכל אחד ואחת מפה חשבו ככה, והאמת שהם והן גילו שזה ממש לא ככה, קשה לעצור את זה, פשוט קשה לעצור את זה ולומר סטופ אני עוצרת את זה והגעתי לאן שרציתי, זה לא ככה, זו התמכרות, התמכרות מתחילה ככה שאת מכורה למשהו קשות וקשה לך לעצור לעשות אותו, למשל התמכרות לפגיעה עצמית, קשה לעצור אותה וקשה להפסיק אותה, ולפעמים עד שמצליחים בזה נופלים וצריך שוב כוחות נפש, בולימיה זה משהו אחר, קשה לעצור אותה ולהפסיק אותה צריך כוחות נפש, וגם יש סכנה שזה יחזור שוב, מה שאת אומרת די מגוחך אפילו למי שהיו בזה, מניסיון שלהם וגם שלהן, לשלוט בזה לא קיים אפילו במילון של הפרעות אכילה וגם לעצור ולהפסיק לא קיים במיליון הזה, זה לא קיים ולא נמצא, תאמיני לי אין כזה דבר להפסיק באמצע, ולשלוט בזה, מי שכן שולט בזה, זה לא את, כי זו כבר לא השליטה שלך, כי איבדת אותה, את כל השליטה שלך בגוף שלך, בעצמך ובבריאות, איבדת את זה, היא איננה, הלך לפח, לעזאזל, לא קיימת, מי שכן שולט בזה, היא הבולימיה, את היא הנשלטת והיא השולטת בזה, את עושה מה שהיא רוצה ואומרת שאת תעשי בשבילה, בזה אין את הרצון שלך והכוחות, בזה יש רק מה שהיא רוצה ממך, והיא לא תעצור ותספיק עד שתיעלמי מהעולם לגמרי ולא תהיי יותר, פשוט ככה, היא שולטת בך, את לא יכולה לשלוט בה, את אפילו לא יכולה לחשוב על לשלוט בזה, היא כבר תשלוט בך ועליך, זו האמת הלא הנעימה, לא תהיה לך שום שליטה בזה, לא בעצמך ולא בגופך, רק לה יש, וזה לא יהיה בשליטה שלך, זה כבר מעבר לזה, מהרגע שהיא שולטת בך, את מחוסלת, מתה, חלשה, והיא חזקה ממך, היא תשאב ממך את כל הכוחות שלך עד שתהיי ריקה מכל זה. תיזהרי במה שאת מבקשת, בולימיה היא חברה שקרנית ממש!

שואל השאלה:
אני יודעת
אני באמת אצליח לשלוט עליה לפני שאגיע לבית חולים אפילו

לא, את לא, את לא תצליחי, אל תשקרי לעצמך, זה לא נכון, אי אפשר לשלוט בזה, את סתם מרמה את עצמך, ואת לא יודעת... אל תשקרי לעצמך וגם לא לנו, את עושה טעות ואת לא מבינה שאנו מנסים להציל אותך מעצמך, בבקשה אל תעשי את זה, אל לא תצליחי לשלוט בזה, היא תשלוט בך, את חיה בסרט שאת תצליחי לשלוט בבולימיה שתהיה לך, איש מעולם לא הצליח לשלוט בהפרעות האכילה האלה, אף אחד לא יכול, וגם לא מסוגל, לשלוט בזה, תכניסי את זה למוח שלך, את לא יכולה לשלוט בזה, את פשוט לא יכולה, כי את לא שולטת בזה, הבולימיה תשלוט בך, ואת כן תגיעי לבית חולים, לא יעזור לך שום בית דין בכלל, זו האמת, תמודדי עם זה בכבוד ותרדי מהרעיון הזה ותקשיבי לנו לפחות! -.-

את יודעת שאת משקרת לעצמך. את יודעת את זה. תראי כמה תגובות יש על השאלה שלך. אנשים מנסים לעזור לך והם אפילו לא מכירים אותך.

שואל השאלה:
אני יודעת שהם מנסים לעזור
אבל אין מה לעזור..
אני צריכה רק שיעזרו לי עם השאלה.-.
אני לא, אני אפסיק בזמן!

השאלה שלך היא איך להוציא עוד?
עברו 19 שעות, אני חושבת שכבר אין לך מה להוציא.
חוץ מזה, כפי שכבר אמרתי, אני לא מתכוונת לעזור לך לפגוע בעצמך.

אין דבר כזה להפסיק בזמן!

שואל השאלה:
כבר בלי קשר לפעם ההיא
לפעם הבאה שאני אוכל ואצטרך להקיא
חוץ מזה יש עוד שאלה "למה אני לא מצליחה לעזאזל?"

תקשיבי בצומי שלך עבר כל גבול אנשים פה באמת משקיעים ועונים לך תשובות ואת סתם מחרטטת את המוח.
סבבה את רוצה להקיא? אל תאכלי מילכהתחילה למה ליהיות טיפשה בכוח...
מה הקטע בלאכול בשביל להקיא ביזבוז של אוכל.
כשייכנס לך מוח תיסתכלי פה שוב על התגובות...

שואל השאלה:
כי מאז הפעם האחרונה אמא שלי משגיחה עלי שאני אוכל
אז לפחות שאוכל להקיא את זה:/
ושום צומי..
אם לא באלך לענות את לא חייבת להיות בשאלה הזאת.

טוב מאוד שאמא שלך משגיחה עליך אבל שתהיה מודעת גם לזה שאת מקיאה אחר כך את הכל! שתעזור לל תטפלי את זה פסיכולוג או וואטאבר את סתם דופקת את עצמך פשוט סתם! בשביל מה? בשביל פאקינג מי? זה לא שווה את זה בשביל אף אחד! אני בטוחה שאת לא איזה לוחמת סומו וגם זה לא נורא ושאת סתם מושפעת כי את משווה את עצמל לאחרות סבבה? אל תשווי בחיים שלך! תיסתכלי על כאלה יותר מלאות ממך ותחשבי לעצמך בראש הנה אני במצה טוב עכשיו בואי רק נישמור על זה! להרעיב את עצמך ולהקיא יכניס את הגוף שלך למצב מצוקה את תשמיני ותיגמרי בבתי חולים עם אינפוזיות יהיה לך נורא קשה לצאת מזה אחר כך ובשביל מה? אנשים מעדיפים בחורות מלאות מאשר כאלה שהזיקו לעצמן כי שנאו את עצמך! כל עוד תיהיי עם ביטחון ותאהבי את עצמך ירצו אותך. ועוד קילו שניים עשר או מאתיים לא משנים. תיראי אנשים שכל היום יורדים על עצמם ושונאים את עצמם מה איכפת לך מהגוף שלהם לא תירצי אותך לעומת אנשים שהם לא שלד ועצמות וגם לא רזות אבל יודעות מה הן שוות ומעריכות את עצמן. כולם רוצים אותם!.
תיקראי את התגובה שלי כמה פעמים ותכניסי לך חד משמעית לראש! מי שלא ירצה אותך ביגלל הגוף את צריכה לישמוח שאת לא איתו. כי הוא לא שווה את זה כי כשביחד ליפעמים עוברים דברים ואם נוטשים ביגלל דברים כאלה הם לא שווים כלום!...
בהצלחה!.

שואל השאלה:
זה ממש אבל ממש לא צומי
אני באמת מחפשת שיעזרו לי עם זה
ואז מה? אני אשאר לבד? אפילו בלי אמא שלי (כי היא גם אומרת לי שאני שמנה)

שואל השאלה:
אוקי..

אנו לא נעזור לך להגיע לבולימיה ואימא שלך דואגת לך, תתעלמי מהערות על משקל ואוכל, את חייבת להבין שזה לא יעזור לך! בחורה בחורה, תקשיבי להגיון פה מאשר להמשיך להיות עם הראש בקיר ולהיות עקשנית פה, את נשמעת לי בחורה חכמה, אז בואי נחשוב עם המוח לרגע, האם את באמת באמת חושבת שכל הקאות פשוט יעזרו לך להרגיש טוב יותר? את באמת מאמינה ב זה שזה יגרום לך לאהוב את עצמך? תעני לי בכנות, בלי שקרים ולרמאות את עצמך ולתרץ פה, תחשבי באמת, יש לך מוח ואת בוודאי מבינה שזה שגוי, פשוט את לא רואה את זה באמת שגוי. חשבי לרגע, תשמשי במוח שלך, תנצלי אותו לחשיבה, האם כל זה באמת באמת יעזור לך במשהו? אני רוצה שתקדישי לזה כמה זמן חשיבה על הנושא הזה, עשי חשבון נפש, תחשבי בכובד ראש ותהיי שקולה והגיונית, יש לך שכל ואת בחורה חכמה לדעתי, את יכולה להבין דברים ולחשוב בהגיון מעבר לכל הסרטים שנכנסת אליהם, בואי תנסי להיות לרגע חכמה, לשחרר את זה ולהבין את הטענות שלנו באמת, את יודעת שאנו צודקים ואת לא, את מבינה שיש בזה משהו, למה לא ללכת עם הגיון שלנו ולקבל את זה ולהודות בזה שתכלס כל הקאות שבעולם שתעשי לעצמך, לא באמת יעזרו לך בכלום ובשום בחיים להרגיש טוב? למה לא להודות בזה שיש אמת בטענות שלנו? את לא טיפשה, יש לך שכל ומוח ותבונה, את מסוגלת להביו לחשוב באמת בהגיון, עד עכשיו דיברת מתוך אובססיה לרזון, אבל האם את מסוגלת לדבר בלי זה ופשוט לקבל את מה שאומרים לך?